"דמי הסכמה" הינו מס החל בין היתר על מי שמוכר זכויותיו במשק, מס המוגדר כ- "חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע". בעת מכירת משק או נחלה במושב, חלה חובה על המוכר בתשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל (למעט העברה ללא תמורה לקרוב).

אין לראות את הודעת התשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל "כגזירת שמיים" אשר אינה ניתנת לשינוי ולסתירה, ויש לבחון באופן מקצועי את השומה ועל בסיס אלו נתונים ניתנה, על מנת לדעת כיצד יש לפעול ובאלו דרכים להפחיתה. בדיקה מקצועית של שומת דמי ההסכמה בידי עו"ד המתמחה בכך, כרוכה אומנם בהוצאות ובתשלום כספים נוספים (אגרות, שכ"ט עו"ד, שמאות נגדית וכד'), אולם בסופו של דבר, היא עשויה להביא להפחתה משמעותית בתשלום הסופי שיידרש מאת המוכר, ובכך לחסוך לו כספים רבים.

מאז בג"ץ הקרקעות, חלפו למעלה מחמש שנים ועל הבג"ץ ותוצאותיו נכתבו הרבה מאוד מאמרים ופרשנויות, אך אף אחת מהם לא הצליחה לפרש את משמעות המושג "צדק חלוקתי", כפי שהדבר הובא בפסק דין זה.

בימים הקרובים עומדת מועצת מקרקעי ישראל לאשר החלטה אשר תייתר את הצורך בגביית תשלום של דמי היתר באזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית בבניה של עד 360 מ"ר ומדובר במתנה של 200 מ"ר. (עד היום הוכרו זכויות של 160 מ"ר למגורים). מדובר על חוכרים שלהם חוזה חכירה מהוון, קרי שולמו דמי חכירה מראש לארבעים ותשע שנים, לבית, היה גודלו אשר היה.

דרישת הועדות לתכנון ובניה להיטל השבחה מישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות מסתמכת על הוראות חוזה החכירה לדורות המקנות לישוב חקלאי את הזכות לשינוי יעוד לתעסוקה ללא החזרת הקרקע למינהל.

אנו סוברים, כי זכויות חוזיות הקיימות מקדמת דנן גוברות על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949 המגבילה את שטחי התעסוקה ל-60 דונם נטו (80 דונם באזורי עדיפות ב' ו-120 דונם באזורי עדיפות א') והקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כקרקע עירונית בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה

בתאריך 08 בפברואר 2009 אושרו בכנסת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט-2009. ע"פ התקנות יינתן פיצוי לעסקים בטווח של עד 40 קילומטר מרצועת עזה. להלן מסלולי הפיצוי השונים

בשנים האחרונות נוטות הרשויות המפקיעות "להסתתר" מאחורי טענת ה"פוטנציאל" בנסיון לצמצם את פיצויי ההפקעה שישולמו עבור הפקעת קרקעות חקלאיות. ולמה הכוונה? ידוע כי שווין של קרקעות ביעוד חקלאי מושפע גם מן הפוטנציאל הקיים לשינוי יעודן ליעודים אחרים כגון מגורים ו/או תעשיה. קרקע ששווי ההנאה החקלאית ממנה מגיעה כדי אלפי דולרים בודדים לדונם עשויה להיסחר בשוק החופשי במחיר של עשרות אלפי דולרים לדונם וזאת לאור הציפיה כי ניתן יהיה בעתיד לשנות את ייעודה. מובן, שככל שהסיכוי להפשרה גבוה יותר עולה השווי ולהיפך.

בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי בארץ כמו בעולם תמורות משמעותיות בתחום הדמוגרפי, הכלכלי, הארגוני והסביבתי. בתחום הכלכלי מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה, באופי התפקודים ובאופי שימושי הקרקע. סך כל השינויים מבנים מחדש את המרחב הכפרי ויוצרים מרחב רב-תפקודי.

הגם שהדעה הרווחת בעבר היתה כי אין צורך לנמק את ההחלטה בדבר דחיית קבלת מועמד לשורות האגודה, שעה שנימוק ההחלטה עשוי היה לאפשר תקיפה רחבה של ההחלטה, הרי שלדעתנו - לאור הפסיקה העדכנית - ראוי לשקול מחדש סוגיה זו.

בית המשפט המחוזי מאמץ ענישה מרתיעה במקרה של קיבוץ אשר עשה שימוש של מוסך ללא היתר תוך הקמת מבנה לא חוקי. בית המשפט קבע כי המדובר במכת מדינה וכי יש להילחם באמצעות הענישה בעבריינות הכלכלית כך שלא תהיה כדאית.

(חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס' 08/09

בימים טרופים אלו, בהם מייחלים אנו לירידת גשמים ולבואו של החורף האמיתי המבושש לבוא, אלפי חקלאיים אשר נואשו זה מכבר מהציפיה לבואו של הגשם, ולאור התחזיות הקודרות לשנת בצורת נוספת אשר כפי הנראה עומדים אנו בפתחה, נושאים עיניהם דווקא לרשות המים ולמשרד החקלאות, כמי שעתידים לחרוץ את גורלם האישי והעסקי לשבט או לחסד.

השנים השחונות אשר פקדו אותנו, לא הותירו מקום לספק באשר לצורך לחפש דרכים אלטרנטיביות למציאת מקורות חלופיים למי הגשמים המועטים היורדים במהלך תקופת החורף בישראל.

נראה, כי ההזנחה הפושעת של הרשויות במציאת מקורות חלופיים ומשלימים למי הגשמים, דוגמת הקמת מתקני התפלה למי קולחין, והסחבת הננקטת בביצועם של פרויקטים מסוג זה משך שנים כה רבות, היא אשר הביאה את רשות המים לנקוט בצעדים קיצוניים ונואשים שתכליתם לתת מענה מיידי לטווח קצר לבעיית המחסור במים בה ניצבת מדינת ישראל, באמצעות גלגול הבעיה לפתחם של החקלאיים כמי אשר אמורים לשאת באופן בלעדי בתוצאות משבר המים.