בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ערעור על החלטת רשם בענייני בוררות תוגש בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.
בית המשפט העליון קובע כי בעניין זה אין להבחין לעניין הזכות לערעור בין אם זה פסק דין או החלטה אחרת של הרשם שעליה מבקשים לערער.
כבוד השופטים י. עמית, ד. מינץ וי. וילנר שישבו במוטב דנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה נמחק ערעור המבקש על החלטת שופטת-רשמת שבמסגרתה אושר פסק בוררות לאחר שהרשמת הבהירה כי הכריעה בבקשה מכוח סמכותה כרשמת, על פי סעיף 37 לחוק הבוררות הקובע את סמכויות הרשם ובהם סמכות לאשר פסק בוררות כשאין בקשה לביטול פסק הבורר.
השאלה שעמדה להכרעה היא מה הדרך לערעור על החלטת הרשם מכוח סמכותו לאישור פסק הדין, האם על ידי זכות ערעור בפני אותו ביהמ"ש בו הוא מכהן או האם ערעור ברשות לפני ביהמ"ש של הערעור.
הרכב המוטב ראה בסוגיה שהונחה בפניו כסוגיה רוחבית עקרונית ובצדק והחליט לדון בבקשת הערעור שהוגשה לפניו וקבע כאמור כי ערעור על החלטת רשם תהיה תמיד בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.
הלכה פסוקה קובעת כי רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלות עקרוניות, משפטיות או ציבוריות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או שעלול להיגרם עיוות דין חמור.
בית המשפט העליון מצא כי בקשת רשות ערעור זו מתייחסת לסוגיה עקרונית בעלות השלכות רוחב על פני הליכים רבים שעניינם ערעור על אישור פסק בוררות בהחלטות שניתנות על ידי רשם בית המשפט.
בית המשפט מתייחס לסעיף 38 לחוק הבוררות המורכב משני חלקים וקובע את הדרך שבה ניתן לערער על החלטות בנושא בוררות. חלקו הראשון של סעיף 38 מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט וקובע כי זו תעשה ברשות בפני ביהמ"ש העליון, אם התקבלה רשות לכך. לעומת זאת בחלקו השני של סעיף 38 יש התייחסות ייחודית לערעור על החלטות רשם ונקבע כי ערעור על החלטותיו ייעשו על פי סעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, 1936.
מאחר ופקודת הרשמים בוטלה וסמכויות רשם בית המשפט כמו גם ערעור על החלטותיו מפורטות בחוק בתי המשפט, מתייחס בית המשפט לסעיף 96 לחוק בתי המשפט שהחליף למעשה את סעיפי הפקודה שבוטלו.
בית המשפט מפנה לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א 1981 הקובע כי "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר- כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר". משמעות הדבר שגם אם השתנה "מיקומו הגיאומטרי" של החיקוק המוזכר מנחה סעיף 25 לחוק הפרשנות כי יש לעקוב אחריו למיקומו החדש.
בית המשפט קובע כי כאשר סעיף 38 לחוק הבוררות מפנה לסעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, יש לראות זאת כהפניה לסעיפים 96(ב) ו-96(ד) לחוק בתי המשפט.
מכאן מגיע בית המשפט להחלטה כי על החלטה ופסק דין של רשם ניתן לערעור בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.
רע"א 3736/20 פלוני נ' זאב רום, פס״ד מיום 20/10/20
