גידול חדש בגליל העליון - חרוב כמטע מסחרי לתעשיית מוצרי מזון טבעי ובריא

16 יול 2021 המחברת/ת:
נטיעות חרוב  בעמק החולה - נטיעות חרוב בעמק החולה - צילום עופר ברנע

עץ החרוב ((Ceratonia siliqua .L נטוע מזה אלפי שנים בארץ ונזכר בתלמוד ובמשנה כפרי שהארץ התברכה בו, אך לא קיים כגידול חקלאי מבוקר. שרידים של חרוב וגרגרי אבקת חרוב מתקופות פרה היסטוריות נתגלו באזור החולה ובאזור הכנרת. בשנות החמישים, עם התפתחות בניית הארץ וייעורה, ניטעו על ידי קרן קימת לישראל, מטעי חרוב מזן קפריסאי, כמקור תזונה להאבסת פרות החלב, אך הגידול לא צלח. לאחר שנתיים של מחקר ומיפוי ובמסגרת המאמץ להבאת גידולים חדשים לחקלאות בגליל, החלו נטיעות של מטעי חרוב ראשונים בישראל בגליל העליון.

השנה יינטעו כ-700 דונם, בעלות 6,500 שקלים לדונם, בשטחים החקלאיים של הקיבוצים: דן, דפנה, חולתה, גדות, עמיעד ובחוות המטעים המחקרית של החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון ובשנה הבאה יימשכו הנטיעות בקיבוצים נוספים.

רונית בדלר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה לפיתוח הגליל אומרת: "הבחירה בגידול מטעי חרוב משקפת את החשיבה שמתבצעת בארגון, לגבי פרופיל הגידולים העתידי באזור הגליל, על רקע עלויות המים הגבוהות. היקף ההשקעה, צריכת המים והעלות השנתית של גידול החרוב נמוכות והתמורה לדונם ולקוב מים, צפויה להיות משתלמת יותר ביחס לגידולי גד"ש. כמו כן, קיימת מחשבה על הגדלה עתידית של שרשרת הערך לתעשייה ולמחקר מקומיים. מאחר וקיים כבר הסכם מסחרי, עם היזם, לרכישת כלל הפרי לייצוא, יש מקום לביטחון והשקעה נוספת" אומרת בדלר.

 חרוב בעמק החולה צילום עופר ברנע

החרוב, כגידול אינטנסיבייהווה תחליף לגידולי שדה אחרים, שרווחיותם הולכת ויורדת בעמק החולה. מטע חרוב יוכל לתת תפוקה מסחרית גם בתנאי 'בעל' ומחסור מים. ניתן לטעת חרוב, גם בקרקעות שוליות, תוך ניצול מים שוליים, מאחר וצריכת המים שלו נמוכה וגם זו תינתן רק כתוספת אפשרית, לאחר גשמי החורף. לתכנית גידול החרוב בשטחי החקלאות בגליל, שותפים משרד החקלאות, החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. על פי הבדיקות שנעשו בשנתיים האחרונות בגליל, הגידול על כל שלביו חוסך בידיים עובדות, דורש מעט מאוד גיזומים וטיפול והקטיף יתבצע באופן מכני.

הדרישה העולמית לצריכת פרי החרוב ומוצריו עולה כל העת, בהתאמה לדרישה למזונות טבעיים ובריאים, אך כיום בעולם אין אבטחת אספקה. באזורי הגידול הקיימים בעולם, אין עדיין גידול אינטנסיבי, מבוקר והחרוב גדל טבעי לחלוטין, בהתבססות על מזג אויר ומשקעים בלבד. בתעשיית המזון דרושה אספקת תוצרת אמינה, קבועה ולאורך זמן, שלא קיימת בשוק פרי החרוב הנוכחי. השוק העולמי של תעשיית זרעי החרוב, שנמצא בראשיתו, כבר צורך כיום מעל 40,000 טון (קצב שיעור גידול שנתי ממוצע של 5%) שהם כ- 200 אלף דונם של גידול  אינטנסיבי.

 

עופר ברנע, מנהל החברה החקלאית בגליל העליון אומר: "גידול מטעי החרוב ביחידות שטח גדולות יאפשר גידול ריווחי נוסף ומשלים בסל הגידולים של ענפי הצומח, במטרה לפתח תעשייה לייצור מוצרי מאכל ותוספי מזון לדרישת השוק העולמי. שטחי החרוב הגדולים, מהווים בסיס לחתימה על חוזים תעשייתיים, יציבים וארוכי טווח בארץ ובחו"ל וכן הורדת עלויות והוצאות הגידול במטע, שכן טיפול ביחידת שטח גדולה יעילה יותר. גידול החרוב יאפשר תרומה נוספת לכלכלת האזור ויכולת ההתפרנסות מחקלאות חדשה ומתקדמת, בשילוב ענף הדבש וענפים נוספים, שישמרו על חקלאות משולבת איכות סביבה כמערך הוליסטי" אומר ברנע.

למימוש גידול ושיווק החרובים לתעשיית המזון, מובילה 'החברה לפיתוח הגליל', את הפרויקט הכולל התקשרות בין קיבוצי הגליל העליון לבין החברה היזמית "דרך החרוב בע"מ", שלה חוזים ארוכי טווח, במחיר מובטח למכירת פרי החרוב וכפועל יוצא תוכל להתחייב ולרכוש את מלוא התוצרת מהחקלאים והעברתם למפעלי מזון בארץ ובעולם. זוהי התקשרות ראשונה מסוגה בארץ. כמו כן, בוחנת החברה לפיתוח הגליל כניסה לשותפות בחברת "דרך החרוב", במטרה לפתח חוליות נוספות בשרשרת הערך של תעשיה ומחקר.

בסקר עצי חרובשבוצע בשנה האחרונה ברחבי הארץ, בשיתוף חקלאים, שתלנים, קרן קימת לישראל, חוקרי מו"פ וחברת "דרך החרוב", אותרו עשרים עצי חרוב מצטיינים, בעלי יבול גבוה ותכונות איכות גרעין טובות.עצים אלה יהוו את "עצי האם" להקמת המטעים המסחריים בגליל, כך שהחל מהשלב הראשון יינטעו עצי חרוב פוריים, המבטיחים יבולים גבוהים ואיכותיים, עמידים לתנאי קיצון, שגדלו בתנאי 'בעל'. במהלך הגידול יינתנו להם תוספת דישון והשקיה מתונה ומסודרת שישפרו את כמות היבול ואיכותו.  היעד הוא בחינה נרחבת של זנים שונים של עצי חרוב עם פרופיל גידול שונה ובחינת התאמתם לתעשיית המזון והמשקאות וכן פיתוח זני חרובים טעימים יותר ופחות קשים למאכל טרי וללא עיבוד. 

תעשיית המזון מייצרת מהחרוב שימושים מרובים: דבש חרובים, מולסה, בסיס סוכר, סיבי חרוב וגם קוסמטיקה. זרעי החרוב מכילים רכיב ייחודי שהינו ג'לטין מן הצומח "גאם" (GUM), המשמש בתעשיית הגלידות האיכותיות, יוגורט ומזון לתינוקות כמייצב מזון הנחשב לאיכותי מבין מייצבי המזון. עם העלייה בצריכת "מזון בריאות" עולה גם הביקוש למוצר טבעי זה. פרי החרוב יופנה גם לתעשיית הפארמה, תמציות חרוב ישולבו כתוספי מזון(פרוביוטיקה), כחלק ממחקרים קליניים במערכת העיכול, תחום הנמצא בביקוש אדיר בעולם, כמו גם מזון לחולי סוכרת, מצבי שובע ולבריאות הפה.

פריחת החרוב מתקיימת בחודשים ספטמבר עד נובמבר, בהם לדבורים אין מגוון נרחב של אלטרנטיבות לרעייה, כך שבנוסף ליתרונות הכלכליים, בגידול החרוב, יש לציין את תרומתו להגדלת "שטחי רעייה" לדבורי הדבש, כעצים צופניים לחיזוק מושבות הדבורים הנכחדות, החיוניות להאבקת גידולי החקלאות והבר.

עץ החרוב צומח לגובה של עד 12 מטרים ובקוטר כ-1 מטר. העץ מאריך שנים (עד מאתיים שנים), בעל שורש חזק שגדל באדמת סלע וטרשים, עמיד לאירועי אקלים קיצוניים ובאירועי שרפה מהווה חייץ בפני התפשטות שריפות בשל בעירתו האיטית. בעולם גדל החרוב כחלק מחורש טבעי משולב עם עצים נוספים. פריחה- אוכלוסיית החרוב מורכבת מעצים שפרחיהם זכריים, מעצים שפרחיהם נקביים או מעצים הנושאים תפרחות זכריות ונקביות יחדיו. הפריחה בסוף הקיץ ועד אוקטובר. החרוב הוא העץ היחיד בחבל הים תיכוני הפורח בחודשים אלה (פריחה בסוף הקיץ אופיינית לצמחים טרופיים). ריחם של פרחי הזכר נודף למרחוק.  פרי החרוב- תרמיל בשרי וגלדני. ראשיתו בצבע ירוק, בהבשלה מקבל צבע חום ומתיקות, אך מתייבש ומתקשה מאוד. התרמיל באורך 10-20 ס"מ, רוחב 3-4 ס"מ, ישר או קמור מעט ופחוס בצורת חרב ומכאן כנראה שמו של העץ. בתוך הפרי מחיצות רוחב, בהן גרעינים, בין  5-20 בכל פרי. עשיר בסוכר וחלבון.

 שתילי חרוב בעמק החולה כחלק מעבודה מועדפת לאחר השירות בצהל צילום עמוס לוין

 שתילי חרוב בעמק החולה כחלק מעבודה מועדפת לאחר השירות בצהל צילום עמוס לוין

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הקצאות קרקעות חקלאיות הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת רש״פ שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.