המדובר ב שלושה עררים שהוגשו בפני ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין העוסקים בשאלה האם תשלום לרשות מקרקעי ישראל, כנדרש לשם פיצול נחלה במושב והפרדת מגרש למגורים, מהווה עסקה לרכישת זכות במקרקעין החייבת במס רכישה.

ו"ע (חיפה) 27703-08-14, 43535-08-14, 24187-12-14 דורין נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, פס״ד מיום 17/08/2016

בית המשפט קיבל חלקית ערעור אם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי נתנה לבן ולגרושתו מתנה שהושלמה, זכויות במשק חקלאי ב"בני ציון" וכי יש לראות בהם כבנים ממשיכים במשק. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהעברת הזכויות במשק לאחר פטירת האם היא בגדר התחייבות ליתן מתנה אשר האם רשאית בנסיבות העניין לחזור ממנה, זכות המגורים בבית שבמשק היא מתנה שהושלמה. על כן, הוחלט כי האם כבעלת הזכויות במשק רשאית למכור את המשק או להעבירו לאחר, ואולם זאת בכפוף לזכויות של הבן וגרושתו בבית שבנו על המשק.

עמש(מרכז) 62373-11-15 ר. י. נ' א.י., פס״ד מיום  22/07/2016

בפנינו פסק דין ייחודי, שניתן אך לאחרונה (27.7.2016) בידי כב' השופטת פאני כהן גילת בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. בפסק הדין מותח בית המשפט ביקורת על המנגנונים החוקיים ה"מסורתיים"  לקביעת זהות היורש במשק חקלאי וחוסר התאמתם למציאות הקיימת במגזר הכפרי. כך, בוחר בית המשפט שלא להכריע בדבר זהות היורש במשק או בדבר הסדר אחר.

תמ"ש (ק"ג) 15802-03-15 פלוני נ' אלמונית ואח', פס״ד מיום  27/07/2016

כיצד יש להתייחס להוראות צוואתו של הראשון מבין שני בן הזוג בעלי זכויות בנחלה שנפטר?

בשאלה זו עסק פסק דין חדש ותקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת אשר התייחס גם לעובדה שברבות מהנחלות בישראל רשומות הזכויות רק על שמו של אחד מבני הזוג למרות ששני בני הזוג חברי אגודה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשת נכדם של בני זוג מנוחים שהיו בעלי משק חקלאי, לבטל את העברת הזכויות במשק על שמה של בתם של בני הזוג, כאמור בצוואתו של המנוח. נקבע כי נוכח מהות הזכויות הנדונות, הרי שההוראה בצוואתו של המנוח בנוגע להעברת הזכויות במשק לבת לאחר פטירת רעייתו, אינה ישימה, כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת ועם מדיניות רשות מקרקעי ישראל, על פיהן ניתן להעביר הזכויות במשק אגב פטירת חבר אגודה במלואן, כמקשה אחת, לגורם אחד בלבד, ולא ניתן לפצל הזכויות בנחלה.

תמש (משפחה) (קרית גת)  15802-03-15 פלוני נ' אלמונית מיוצגת, פס״ד מיום  27/07/2016

במגזר החקלאי היה מקובל מזה שנים להעביר את הנחלות במתנה לאחד מהילדים בכדי להתמודד עם הדרישה של החלטות רמ"י שלא לפצל את הזכויות בנחלה בין היורשים.

נבהיר, כי העברה במתנה ומינוי בן ממשיך אלו פעולות משפטיות שאין מהן חזרה (אלא במקרים נדירים) והתוצאה היא שהורים הופכים להיות תלויים בטוב ליבם של הילדים ובני זוגם שמתגוררים בסמוך להורים והתחייבו בהרבה מקרים לטפל בהורים עד סוף ימיהם, ובחלוף השנים מצאו ההורים שלא לכך הם ייחלו כאשר הם ביקשו שהילדים והנכדים יתגוררו לידם.

בין המצוי לרצוי, בין המסוגל לראוי; גורלם של המבחנים הקלאסיים בקביעת ה"בן הממשיך" במשק ההורים; ("בן ממשיך", "הבן היכול והמסוגל"/ "הבן הראוי", חוזה דו צדדי, אגודות שיתופיות, בניית בית בנחלה, צוואה, רצון ההורים, פיצוי היורשים, התנהגות מחפירה).

פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת ורד ריקנטי- רוסהר מגדיר מחדש מיהו הבן הראוי והמסוגל , להמשיך את משק ההורים המנוחים בפסק דין אשר בוחן את התנהלות הצדדים לאורך עשורים נקבע כי ; אף אם המבחנים "הקלאסיים" של העיבוד החקלאי אינם יוצרים או מעניקים עדיפות מובהקת למי מבין הצדדים, הרי שבוודאי שהטיפול באם המנוחה והתנהלות הנתבע לאורך השנים, לרבות רצון האם המנוחה בשנותיה האחרונות, מעידים על זיקתו הנמשכת של הנתבע 8 למשק ובשונה מהתנהלותו של התובע.
תמ"ש 34958-12-13 בבית משפט לעניני משפחה בטבריה, פסק דינה של השופטת ורד ריקנטי-רוסהר,  מיום 24/5/2016;

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד

מי היורש? / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח, עו״ד


 

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

הידועה בציבור "ניקתה" את הכסף והנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237