על הסכם העסקה בתחילת העבודה ועל הסכם פשרה (ויתור על תביעות) בסיומה

מאז ה-7.10.2023, "השבת השחורה", הפסיקו כ-10,000 עובדים זרים את עבודתם בענף החקלאות, חלקם נטשו ללא כל הודעה מוקדמת, אחרים פנו למעסיקיהם טרם עזיבתם ובקשו למצות זכויותיהם.

בנסיבות כאמור פנו אלי מעסיקים רבים בשאלה כיצד עליהם לנהוג. התשובה מתחלקת:

עובדים שהודיעו כי בכוונתם לעזוב לפני פקיעת אשרתם דינם כמתפטרים על כל הנובע מכך (מכל מקום לגבי עובדים שמקום עבודתם לא בשטח בו נבצרות עבודה).

בינתיים, בשבועות האחרונים התקשרו עובדים (תאילנדים) לא מעטים שנטשו את מקום עבודתם וטסו לארצם עקב המלחמה וביקשו לשוב למעסיקיהם, רבים מהם כבר שבו.
לגבי אלה ההתייחסות הנכונה בדרך כלל אמורה להיות כאל עובדים שיצאו ל"אינטר ויזה", חופשת מולדת, נשמרות להם זכויותיהם כמקובל תוך גריעת תקופת העדרותם לעניין זכויותיהם.

אגב יסופר, בסוף נובמבר הגיע לישראל שר החוץ התאילנדי לביקור קצר על מנת לפגוש נתיני ארצו. בביקורו נפגש השר בבית החולים אסף הרופא עם קבוצה של תאילנדים שחזרו ימים אחדים קודם משביים בעזה. מקצת מהעובדים הפתיעו את השר שעמד נדהם כאשר אמרו לו שברצונם להשאר בישראל ולהמשיך עבודתם אצל מעסיקיהם.

מדיניות חקלאית יעילה חיונית כדי לעמוד בביקוש הגובר למזון בטוח ומזין באופן בר קיימא. בעוד הביקוש הגובר למזון, מזון, דלק וסיבים מציג הזדמנויות משמעותיות לחקלאות, מדיניות הממשלה חייבת לתת מענה לאתגרים כגון הגדלת צמיחת הפריון, שיפור הקיימות הסביבתית, לרבות הפחתת פליטת גזי חממה, ושיפור ההסתגלות והחוסן לנוכח שינויי האקלים. זעזועים בלתי צפויים אחרים.

תמיכת הממשלה בחקלאות עלתה בשנים האחרונות בתגובה למשברים עולמיים, ורק כמות קטנה הופנתה למטרות ארוכות טווח, כמו שינויי אקלים ואתגרי מערכות מזון אחרות. דו"ח ניטור והערכת המדיניות החקלאית של ה-OECD עוקב אחר מאמצים אלה ומספק לממשלות פתרונות מדיניות.

תקציר פעולה: סעיף בחוק חדש קובע שבתקופה הקרובה אין חובה לקיים בחירות באגודות שיתופיות, אבל האגודה רשאית להחליט על קיום בחירות ולהודיע על כך לחברים ולרשמת האגודות השיתופיות. רשמת האגודות השיתופיות רשאית, בנסיבות מסוימות, להורות שלא לקיים בחירות.

ביום 23.11.2023 פורסם חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.

החוק כולל הוראות שונות בתחומים מגוונים על רקע מצב המלחמה שבו שרויה המדינה. בין היתר, קובע החוק הוראות בעניין בחירות באגודות שיתופיות והארכת כהונה של רשויות האגודה.

עד פרסום החוק, ניתן מענה מסוים לקשיים הכרוכים בקיום בחירות לרשויות האגודה בעת המלחמה במסגרת הדין הכללי תוך שימוש בסמכויות רשם האגודות השיתופיות, כפי שעדכנו בחוזרי המשרד 10/23 ו-12/23. כעת ניתן בחוק מענה כללי יותר ולפרק זמן ארוך יותר.

"unqualified", "החלטנו להתקדם עם מועמדים אחרים, ואם תהיה משרה שמתאימה לכישוריך בעתיד", "ניצור קשר" -  אלו רק חלק מהתשובות שמחפשי עבודה מקבלים בימים אלו במייל, בהמשך למשרות שפנו לגביהן.

זו אינה קלישאה, בזמן מלחמה קשה יותר לחפש עבודה! ומדוע?

בזמן מלחמה, נגרמים נזקים כלכליים למשק: עלויות ישירות של המלחמה ונזקים כלכליים לבעלי עסקים, ארגונים וחברות שאינם פועלים במתכונתם הרגילה, אם הם פועלים בכלל.

בעוד מילואימניקים רבים מגויסים, בכדי לתרום למאמץ המלחמתי, החברות או העסקים הקטנים שבהם הם עובדים, נשארים עם משבצת ריקה בתפקיד שלהם, דבר שמוביל לעומס על שאר חברי הצוות מצד אחד, ומצד שני יש לא מעט חברות וארגונים שמפרסמים פחות, או מעלים פרסומים שמביעים סולידריות ברוח המצב, שאינם בהכרח פרסומים ישירים לגיוס לקוחות חדשים.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה^[1] הנכונים לשנת 2021 מלמדים כי בענף החקלאות הועסקו בסה"כ כ-73.5 אלף עובדים מהם כ-24 אלף עובדים זרים (בשנים האחרונות כולם מתאילנד). כ-17 אלף עובדים פלסטינים, כ-4000 משתלמים ממדינות שונות והשאר ישראלים. עולה כי למעלה ממחצית המועסקים בענף החקלאות אינם ישראלים.

מספר העובדים הפלסטינים המורשים לעבוד בישראל כמו גם של העובדים הזרים מוגבל ונקבע בהחלטות ממשלה. בניגוד לפלסטינים שם יש תת ניצול קבוע של המכסה, לגבי העובדים הזרים שמעבר לים קיימת דרישה מתמדת להגדלת המכסה ולהבאת עוד ועוד עובדים. ואכן בשנה שעברה אושרה ע"י הממשלה החלטה על הגדלת מכסת העובדים הזרים ל-31,000.

מלבד עומס עבודה וכורח להעסקה בשעות עבודה רבות מידי יום ברי שמספר העובדים הזרים משפיע ישירות על היקפי התפוקה והייצור בענף.

בפועל אין כל בעיה לגייס כל מספר של עובדים זרים, אלה משתוקקים לעבוד בישראל לאור השכר הגבוה ממנו היו נהנים בישראל - השכר ממנו נהנים העובדים התאילנדים גבוה פי 9-7 מהמקובל בארצם.

 קיבלנו לאחרונה פניות רבות בנוגע לייפוי כוח מתמשך, זאת בעקבות המצב בארץ והחששות הגוברים מפגיעות גוף, מהתדרדרות במצב הרפואי או הקוגניטיבי ומאובדן כשרות משפטית. נעמוד בקצרה על המאפיינים העיקריים שלו.

ייפוי כוח הוא מסמך הנותן הרשאה לעורך דין או לאדם (במקרים מסוימים) לבצע בשם נותן ייפוי הכוח פעולות משפטיות, בין היתר בנוגע  לרכוש על סוגיו.

ייפוי כוח מתמשך הוא ייפוי כוח מסוג מיוחד שהוכר בישראל מכוח תיקון לחוק שהתקבל בשנת 2016  במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.

בניגוד לייפוי כוח רגיל, ייפוי כוח מתמשך נועד להיכנס לתוקף ולתת מענה למצב עתידי ולא ודאי שבו האדם שנתן את ייפוי הכוח יאבד את הכשרות המשפטית שלו ולא יוכל לקבל החלטות בעצמו, למשל: במצבים של פציעה קשה, אובדן הכרה או קיהיון (דמנציה). ייפוי כוח מתמשך עשוי, לפי בחירת נותן ייפוי הכוח, לכלול גם קבלת החלטות רפואיות.

ייפוי כח מתמשך מהווה חלופה להסדר המשפטי של אפוטרופסות. כיום כל אדם  זכאי לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולקבוע מי ידאג לענייניו אם יאבד את כשרותו המשפטית באופן זמני או קבוע, כאשר ברירת המחדל היא עדיין אפוטרופסות, כלומר: מי שאיבד את כשרותו המשפטית לפני שנתן ייפוי כוח מתמשך והפקיד אותו לפי כל הוראות החוק, ימונה לו אפוטרופוס.

כידוע מאז פרוץ המלחמה, אנו פונים לרמ"י, לשרים, חברי כנסת, בעלי תפקידים ולכל מקום אפשרי, על מנת לקדם את הנושא של אכלוס המפונים במבנים בנחלות. למרבה הצער ברמ"י יש "קונספציה" שגויה מיסודה לפיה, הדרישה שלנו לקבל את הוראת השעה, היא ניצול של חלון הזדמנויות על מנת לאשר חריגות בניה ושימושים חורגים במבנים בנחלות.   

תפיסת העולם של רמ"י שכלל לא מפתיעה אותנו והאטימות מצד רמ"י לצרכי המושבים עימה אנו "חיים" מזה עשרות שנים - גורמת בשעה זו לנזקים ממשיים למשפחות המפונים שפונות לבעלי נחלות בבקשה למציאת פתרון מגורים לתקופה ארוכה - פתרון שלא ניתן לקבל בחדר במלון ולמרבה הצער בעלי הנחלות נאלצים לסרב בגלל פחד ממשי מקנסות שיוטלו עליהם על ידי רמ"י.   

משרד פנים פרסם תזכיר לחוק התכנון והבניה (תיקון מס'...) והוראת שעה, התשפ"ד – 2023 והזמין את הציבור להעביר התייחסות.

מטרת התיקון לחוק היא לתת מענה מהיר ויעיל, למפונים שפונו מבתיהם, כך שניתן יהיה להקים עבורם יחידות דיור ומבני ציבור, בפטור מתכנית ומהיתר. כך הוצע כהוראת שעה למשך שנה, לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 ולהסמיך את שר הפנים ליתן צו עבור הקמת מבנים בפטור מתכנית ומהיתר. מדובר בעבודות שיבוצעו על ידי המדינה או מי שהוסמך על ידה.

ביום 7.6.2022 פרסמה מועצה אזורית עמק חפר החלטה לפיה ניתן יהא להגיש תכנית מפורטת נקודתית לתוספת יחידה שלישית בנחלה בטרם אושרה תכנית מושבית ליחידה שלישית.

העיקרון הוא שבעל נחלה יכול להגיש תכנית נקודתית לתוספת יחידה שלישית בחלקת המגורים בנחלה, כאשר המגבלה היא עד עשר תוכניות בכל מושב.

מצורף מסמך מטעם מינהל התכנון המופנה למועצות אזוריות שבו מפורטים הכללים להגשת תכנית נקודתית ליחידה שלישית וכן נספחים לפיהם יש להגיש את התוכנית וכן פירוט דרך החישוב לניצול יחידות במושב.

נזכיר, כי בהתאם לתיקון 5 לתמ"א 35 שנמצא בתהליך עבודה, יבוצע מעבר מחישוב יחידות דיור לפי לוח 2 לתמ"א 35, לחישוב צפיפות וסיווג בהתאם לגודל כל יישוב, כאשר יישוב כפרי מוגדר כיישוב עד 5,000 נפש, לרבות אפשרות מעבר להגדרת "יישוב במרקם עירוני" על כל המשתמע מכך. תיקון 5 נמצא בשלבי עבודה ונוכח מצב המלחמה בהתאם לבירור שערכתי ייגרמו עיכובים באישור התוכנית.

ביום 23.10.2023 פרסמה הועדה המקומית לתכנון ובניה עמק חפר מסמך מדיניות בעניין תוספת יחידה שלישית בתוכנית נקודתית במטרה להודיע לציבור באילו מושבים הוגשו תוכניות נקודתיות לתוספת יחידה שלישית ובאילו מושבים המכסה מולאה ולא ניתן יהא להגיש תוכניות נוספות. מקריאת המסמך המצורף לעדכון זה ניתן לראות, כי במושב בית יצחק המכסה מולאה ובשני מושבים נוספים הוגשו שבע תוכניות ובאחרים הוגשו מספר נמוך של תוכניות וברבים כלל לא הוגשו תוכניות ליחידה שלישית.

נבהיר בעניין זה, כי ההחלטה של מועצה אזורית עמק חפר היא ייחודית ומקנה אפשרות לבצע תהליך פרטני לאישור יחידה שלישית, במקום להמתין לאישור תכנית כוללנית למושב, הליך שאורך זמן רב. היתרון המרכזי באפשרות שקיימת במועצה אזורית עמק חפר להגיש תכנית ליחידה שלישית באופן פרטני ובכך לקדם את ההליך הוא, ההיבט הכלכלי שכרוך בבניית יחידה שלישית ובפיצול המגרש עליו בנויה היחידה השלישית.