מאמרים

לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל ניתן מקום חשוב בהסכמים הקואליציוניים להם התחייבה הממשלה.

להלן סעיפים נבחרים מתוך ההסכמים בנושאים: הוזלת מחירי הדיור, סיוע למשרתי כוחות הביטחון, הגדלת פיצויי הסדרי פינוי מקרקעין והשפעה על מדיניות המקרקעין .

בדיקות מקדמיות בעסקת ברוטו/נטו:

בהליך מכירה של נחלה או משק עזר בעסקת ברוטו או נטו אנו בוחנים את המיסים המשולמים במסגרת המכירה, בטרם ביצוע עסקת המכר, באמצעות שומה, על בסיסה מבוצעים חישובי מיסים. המטרה היא שהמוכרים יבינו היטב מהו הסכום שייוותר בידיהם בסיום העסקה ובהתאם לכך יקבעו את מתווה העסקה "ברוטו" או "נטו".

בהתאם לתוצאות שיתקבלו לאחר ביצוע הבדיקות המקדמיות ולאחר קבלת חוו"ד השמאי וחישובי המיסים, נקבע את גובה הכספים שיופקדו בנאמנות עבור תשלום המיסים החלים בעסקה. בעסקת "ברוטו" נותיר בנאמנות את המיסים שחלים על המוכרים מתוך התמורה שמשלם הקונה ובעסקת "נטו" ישלם הקונה בנוסף לתמורה שמועברת למוכרים, גם את המיסים שחלים בעסקה על המוכרים וסכומים אלו יופקדו בנאמנות וישולמו על ידי ב"כ המוכר שישמש כנאמן בחשבון עד לקבלת כל אישורי המיסים.

דמי רכישה - לאור העובדה שרמ"י קובעת את גובה דמי הרכישה לפי השווי של הקרקע במועד הוצאת השומה ולא למועד העסקה, יש לבקש מהשמאי לתת הערכה לגובה דמי הרכישה שיחולו במועד מאוחר כשנתיים ממועד העסקה ובהתאם לכך נקבע את גובה כספי הנאמנות.        

במקרים בהם הצדדים מסכימים כי דמי הרכישה ישולמו עם קבלת השובר לדמי רכישה מרמ"י ולאור כך שהשומה תומצא במועד מאוחר של כשנה וחצי ואולי יותר ממועד החתימה על ההסכם, יש לקבוע בהסכם כי גם לאחר שהקונה ישלם למוכר את מלוא התמורה נטו, נמסרת חזקה פורמאלית בלבד וכי החזקה הסופית תימסר רק לאחר שיתקבלו כל אישורי המיסים בגין התשלומים שחב בהם הקונה בעסקה.

במקרים אחרונים בהם טיפלנו במסגרת הליכי גישור, עלה כי עוה"ד שמייצגים קונים בעסקאות נטו וקיבלו על עצמם לבצע את הדיווחים לרשויות, לא דיווחו על העסקה לרמ"י בכדי לאחר את מועד תשלום דמי הרכישה וכאשר המוכרים חייבו את ב"כ הקונים לבצע את הדיווח, לאחר שהתגלתה למוכרים "התקלה", גובה דמי הרכישה האמיר והקונים לא יכלו לשלם אותם וכתוצאה מכך העסקה התבטלה וגרמה להוצאות ניכרות לצדדים

הייצור החקלאי מקומו במרחב הכפרי בישראל והוא מהווה חלק מהותי ממנו.

גם אם גודל השטח החקלאי איננו משתנה מהותית לאורך זמן, מצופה ממנו כי יאפשר עלייה בכמות התוצרת החקלאית לאורך זמן.

סקירת פעולות התכנון בשנים האחרונות מאז החלה פעילות הותמ"ל מעידה על מגמה מדאיגה.* הקרקע החקלאית הולכת וננגסת על ידי הרחבת יישובים, 'זחילה' עירונית, תשתיות לאומיות ואחרות, שינויי גבולות מוניציפאליים וכד'.

מה משמעות החקלאות לביטחון המזון? למדינת ישראל? האם נכון להגדיר אזורי 'עדיפות' לחקלאות? מה מעמדה / עתידה של קרקע חקלאית? מיהו 'חקלאי'? משק משפחתי או שיתופי או מגדל פרטי? האם ישוב חקלאי כפרי מחויב לפתח חקלאות? מהו צביון כפרי? ותרבות כפרית?

מצגת שהוצגה במסגרת השולחן העגול ה-34 למרחב הכפרי

בשנים האחרונות הובאו לפתח משרדנו פניות רבות בנושא הקלטת ישיבות ועד האגודה ופרסומן, בין אם על ידי הוועד עצמו או על ידי אחד/ת מחברי/ות הוועד המשתתף/ת בישיבה והמקליט/ה לאותה בגילוי או בהיחבא.

מטרת גילוי דעת זה הינה להבהיר את עמדת משרד רשמת האגודות השיתופיות לסוגיה זו.

מסמך גילוי דעת של האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה


ביום ג', 6.12.2022 התקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב יום עיון השנתי מס' 5 בנושא קואופרציה בישראל לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז״ל.

להלן מצגות מהאירוע וקטעי הוידאו של ההרצאות.

הסרטונים באדיבות ערוץ "חוק ומשפט - המשפט העברי"

תחום האנרגיה בהתיישבות החקלאית מתפתח ומשתנה בקצב מהיר לאור שינויי רגולציה תדירים שמטרתם להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד שנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה מחודש יוני 2020.

אנו שמחים להציג בפניכם, מעת לעת, שינויי רגולציה וחידושים בתחום האנרגיה והחשמל, שיש בהם בכדי להשפיע על מיזמים שונים בתחום האנרגיה בהתיישבות החקלאית או שאנו רואים בהם הזדמנויות לייצור רווח.

מתקן אגרו וולטאי הינו מתקן דואלי לייצור חשמל סולארי המוקם מעל גידולים חקלאיים ובאופן שיאפשר את המשך הפעילות החקלאית. נכון למועד זה אין אסדרה מלאה למתקנים מסוג זה.

חוזר זה, עניינו בטיוטת דו"ח מסכם מטעם הצוות הבין משרדי לגיבוש המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקנים אגרו וולטאים שפורסם ביום 23.11.2022.

פסק הדין מבסס זכותה של התנועה המיישבת (הסוכנות היהודית) בשיתוף פעולה עם האגודה הקהילתית ביישוב לקבוע קריטריונים עם ניקוד בצידם, ולפיהם לדרג את הנרשמים, כל עוד הקריטריונים סבירים, ענייניים והוגנים, ומיושמים באופן שוויוני ובשקיפות.

עת"מ (נצרת) 60597-08-22 חדד נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 01/12/2022

ביום ה- 23.11.2022 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אפיון היחידות הגאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2019 (להלן "המדד החברתי כלכלי החדש").

" הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2019.

אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה."

יצויין כי על פי פרסום זה - 22 ישובי מועצות אזוריות מסווגים בדירוג 10, 144 ישובים בדרוג 9, 147 ישובים בדרוג 8.

תקרת סכום ההנחות על פי המדד החברתי כלכלי החדש תיכנס לתוקף בעקבות החלטת ממשלה חדשה הצפויה בעתיד בנושא מפת אזורי העדיפות הלאומית.

כיום הסיווג מבוסס על נתונים מ- 2015 שפורסמו ב 2017.

האם גם אתם חוכרים של נחלה חקלאית ואינכם יודעים מה מותר לכם לעשות בשטח הנחלה? אתם לא לבד, זה נושא סבוך והמידע בנושא אינו נגיש ומרוכז.

הבעיה היא, שכל שימוש שאינו מותר בנחלה חקלאית, גם אם נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה, נקרא שימוש חורג ועלול להוביל לקנסות כבדים וצווי הריסה של מבנים כשפועל יוצא מכך גרימת נזקים כלכליים כבדים לרבות כתבי אישום פליליים, כל אלה יכולים להיחסך מאיתנו אם נדע את האסור והמותר. 

על מנת לנסות ולהתגבר על מכשולים אלה, אתן מידע לבעלי הנחלות, אסביר כיצד יש לנהוג בכל חלק מחלקות הנחלה ואפרט את הגורמים אליהם יש לפנות במידה ורוצים להקים מבנה כלשהו בשטח הנחלה או לעשות שימוש מסוים בשטח זה.

נחלה חקלאית, מורכבת לרוב משתיים או שלוש חלקות. לכל חלקה ייעוד אחר וניתן לעשות בה שימוש ע"פ הפירוט שיוסבר בהמשך: 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.