מתי דמי "פגיעה בעבודה"? / שמואל גלנץ, עו״ד

26 נוב 2018 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.
נחזור ונצטט את סעיפי החוק העוסקים בשבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות

"(א)  יום הבחירות הכלליות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות במועד האמור, וכן לגבי עובדים הרשומים בפנקס בוחרים של רשויות מקומיות כאמור, אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם
(ב)...
(ג)...
".

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?
כאשר חיוויתי דעתי שיום הבחירות אינו יום שבתון לגבי עובדים זרים נזקקתי לרציונל שבשלו חוקק הסעיף האמור. ניסיתי לרדת לשורשו של העניין ולסיבת החיקוק, לשם כך פניתי ל"קדימון".

יוסבר, להצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת מבוא ובו "דברי הסבר" בדברים אלה מנמק מציע החוק, בענ

עובד שנפגע בעבודה ובעקבות כך נבצר ממנו לעבוד זכאי ל"דמי פגיעה" מהמוסד לביטוח לאומי. דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לעובד המבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר ובתנאי שהעובד אינו מסוגל לעבוד. הסכום המשולם הוא בשיעור 75% מהכנסתו של העובד לתקופה מקסימלית של 3 חודשים. התשלום מאת הביטוח הלאומי מותנה בעמידה במספר תנאים.

יובהר כי בכל מקרה הוא מתחיל מהיום ה-13 ליום הפגיעה. פיצוי חלף שכר העבודה בעד יום הפגיעה ובעד עוד 11 ימים הוא על חשבון המעסיק.

בפסק הדין שנדון להלן מקרה ספציפי בו תבע עובד את הביטוח הלאומי ונדחה.

מעשה שהיה כך היה, עובד בניין דחף חבילה כבדה ובעקבות כך חש בכאבים במפשעה וחדל לעבוד. בשל הצדקה אובייקטיבית לא יכול היה התובע / העובד לעזוב את מקום העבודה לביתו במהלך היום והוא נותר באתר העבודה עד סוף היום עת הצטרף להסעה. העובד פנה לרופא ביום הפגיעה ואולם לא המציא אסמכתא רפואית שלפיה עליו להפסיק לעבוד. התובע שב לעבודה וביקש שתוטל עליו עבודה קלה יותר.

העובד פנה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד להכיר במקרה כפגיעה בעבודה, בעקבות כך הגיש העובד תביעה(1) כנגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין נזקק לסעיף בחוק(2) אשר לפיו "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור
".
בית הדין בחן את המקרה לאור האמור בסעיף בחוק וקבע: התובע כלל לא חדל מעבודתו, הוא הגיע לעבודה בלא להעדר ממנה אפילו יום אחד. בית הדין קבע "לשון הסעיף ברורה ועוסקת בהפסקת עבודה והיא נועדה להוציא מתחולת החוק את מי שהאירוע גורם לו שלא לעבוד".

משכך דחה בית הדין את תביעתו של התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

חשוב להבהיר כי ככלל זכאי לדמי פגיעה רק עובד מבוטח, היינו שמופק בגינו תלוש שכר ומשולמים דמי הביטוח למוסד, כך עובד זר ששוהה בארץ שלא כדין ואינו מדווח אינו זכאי לדמי פגיעה בעבודה.

 

  • ב"ל 1861-05-17 מוחמד דרמוסאאלהב נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ב-29.10.2018.
  • ס' 84 בחוק לביטוח לאומי.

 

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח דמי שימוש הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.