אם חקלאות כאן – מולדת כאן
"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולינו"[1]
ישובי עוטף עזה וישובי הגדר בגבול הלבנון מקיימים במדוייק את האמירה המכוננת של טרומפלדור.
חבל שרק בעקבות המלחמה הומחש הדבר לכלל הציבור ובצורה כואבת.
לפגיעה בישובי העוטף כתוצאה מנטישת העובדים הזרים והעדר גישה לשטחים השלכות מיידיות וארוכות טווח על כמות התוצרת החקלאית המונגשת לצרכן הישראלי.
החקלאות ביישובי עוטף עזה:
- שטחי הירקות בישובי המועצות האזוריות שבעוטף מתפרסים על כ- 213 אלף דונם,
- כ- 30% מסך שטחי הירקות בארץ! בעגבניות 47%, בתפוחי אדמה 60%, גזר 37%, כרוב 38%.
- גם בענפי בעלי החיים משקל התוצרת המופקת בישובי העוטף אינו מבוטל כלל וכלל – חלב 15%, תרנגולי הודו ופטם 16%.
ההיסטוריה חוזרת-
מזכיר קיבוץ סעד: "תרמנו את חלקנו לייצור החקלאי ולהספקת המזונות החיוניים לאוכלוסייה הגדלה. גן הירק שלנו היה הספק העיקרי של עגבניות לכל אזור הדרום של תנובה... תורמים אנו את חלקנו לביטחון המדינה על ידי עצם היותנו כמחנה מרוכז השומר על קטע מסויים ואף חשוב מגבולות המדינה".
דו"ח משקי לסיכום השנה ער"ה תשי"ב 9.1951
כן, ההיסטוריה חוזרת!!!
[1] יוסף טרומפלדור ב-1916