חבר אגודת פעמי תש"ז (להלן: "המערער") הגיש ביום 13.12.2022 תביעה לחייב את האגודה החקלאית והקהילתית (להלן: "המשיבים") להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת נגזל ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.
רקע
האסיפה הכללית של המשיבים החליטה בשנת 1994 על הרחבת המושב ל-65 מגרשים לבניה. בשנת 2002 אושרה התכנית, וניתנה לכל אחד מבעלי המשקים זכות להמליץ על זכאי לקבלת מגרש כאמור. מנהלת ההסדרים במגזר החקלאי הטילה עיקול על כלל קרקעות המושב, לרבות המגרשים אשר יועדו להרחבה. כל אחד מבעלי המשקים נדרש לשלם למנהלת סך של 45,000 ₪ עם חשבון החוב, ועם התשלום יוסרו העיקולים. המערער טען כי בעל משק שלא נשא בתשלום החוב, הוביל לכך שהאגודה מכרה את זכותו לצד שלישי, והתמורה שהתקבלה קוזזה מהחוב. אמנם, באותה העת המערער לא היה בעל חוב במנהלת, ולכן לא ברור מדוע הקרקע לא נמסרה לו בחינם. כמו כן, לא ניתנה למערער הזכות להמליץ על הזכאי לקבל מגרש בהרחבה.
טענות הצדדים
בערכאה הראשונה טענו הנתבעות כי חלפו מעל לשבע שנים מיום הולדת עילת התביעה עד למועד הגשתה, ועל כן דינה להידחות בשל התיישנות. בנוסף, הן טענו כי האגודה כלל לא מכרה את זכותו של המערער לאחר, אלא הטילה עיקולים על משבצת האגודה בכללותה, בשל עקרון הערבות ההדדית. בכל מקרה, בשנת 2009 זוכה כרטיסו של המערער בסכום ששולם ע"י הצד השלישי.
בתגובה, טען המערער שעילות התביעה מבוססות על הפלייתו אל מול חברי האגודה. לאחרונה נודע למערער שהאגודה אישרה תכנית להרחבה נוספת של 87 מגרשים. מכאן, המערער מעוניין בפיצוי על העוול שנעשה לו, בהקצאת מגרש חדש מתוך התכנית. כמו כן, טען המערער כי לא היה מודע להליכים בהם נקטה האגודה לשיווק המגרשים, ושעילת תביעתו קמה עם קבלת תשובת האגודה ביום 5.6.2016.
דיון ומסקנה
דין תביעת המערער להידחות בשל התיישנות. בהלכה הפסוקה נקבע כי המועד להיווצרות עילת תובענה לצורך בחינת ההתיישנות, הוא מועד קיומו של "כוח תביעה" קונקרטי בידי התובע, כאמור בשנת 2009. בנסיבות אלה, עילת תביעתו של המערער נולדה במועד בו הוסרו העיקולים על המגרשים.
ע"א (ב"ש) 45985-05-23 שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ומתיישבי פעמי תש"ז – אגודה שיתופית קהילתית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/23
