נחלה היא כוי: בפס"ד מדעי נ' מדעי עשה כב' השופט אנגלרד שימוש בביטוי 'כוי' (נשמעKOY), כדי לתאר את מעמדו המוזר של "בן ממשיך" בנחלה חקלאית.
עו"ד אפרת ואש מציעה כעת להרחיב את השימוש במושג זה על הנחלה כולה ועל יורשי המתיישב כולם.
בניגוד לתפיסה שהשתרשה בדור האחרון, כך היא מפרטת במאמר שהתפרסם לאחרונה בדו-ירחון המקצועי 'מקרקעין', ההסדרים של יורשי מתיישבים ביחס לנחלה אינם ראויים לחוב במיסוי מקרקעין. איסור פיצול הזכויות בנחלה גרם לבעלי הקרקע, באמצעות רמ"י,
לראות בזכות החכירה בנחלה ובוודאי בזכות של בר-רשות בלבד בנחלה, זכות החוזרת לבעלים עם פטירת המתיישב (ובן/בת זוגו).
הזכות מוקצית מחדש למתיישב אחר, בן משפחה או זר, לפי כללי הבעלים ע"י רמ"י.
לכן הזכות אינה נכנסת לסל נכסי העזבון, ואין חלוקה בין היורשים של "זכות" זו במישור הקרקעי. כל פעולה שהם נוקטים גם אם בתמורה - אינה עסקה ב"זכות במקרקעין".
יש הגורסים כי פעולה כזאת חבה במס אחר. אך אין להחיל עליה מיסוי מקרקעין: מס שבח ומס רכישה.
פורסם בירחון ״מקרקעין״ גיליון טו/3 יולי 2016
