ממצאים ראשונים  במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.

לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.

המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.

לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.

הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.

בימים אלה ניתן ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ערעור פסק דין הקובע כי מרכז מבקרים בחווה לגידול פרפרים אינה חקלאות שכן על פי חוק התכנון והבנייה בישראל מרכז מבקרים אינו דרוש במישרין לגידול בעלי החיים.

בכך מסתמך ביהמ"ש על חקיקה ארכאית של חוק התכנון והבנייה שבו לא קיימת הגדרה למושג חקלאות, אלא על דרך השלילה.

מדובר בפסק דין שניתן בהמשך לשרשרת פסקי דין אחרים שניתנו בשנים האחרונות ואשר כולם מתבססים על החקיקה הלא רלוונטית מלפני למעלה מחמישים שנה שבמהלכה החקלאות בעולם השתנתה ללא היכר ובישראל כמדינה מובילה בתחום בפרט.

שבעים שנה מאז שהוקמה המדינה ואין בחוק התכנון והבנייה סעיף המגדיר מהי חקלאות בישראל למרות היותם של חקלאי ישראל מהמובילים בעולם.

רע״פ 896/19 אילן בן יוסף נ׳ הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ואח׳, פס״ד מיום 28/05/2019