הרקע:
התובעים הינם אזרחי תאילנד, אשר הגיעו לישראל לעבוד בתחום החקלאות. הנתבע הוא בעלים של משק חקלאי במושב עמיעוז. במהלך 2015, המעסיק הודיע לעובדיו כי הם צריכים לעזוב את ישראל לאחר שתקופת האשרה שלהם הגיעה לסיומה.
העובדים פנו למעסיק בבקשה שישלם להם את כלל הזכויות הסוציאליות אשר מגיעות להם מתוקף הדין, ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות: דמי הבראה, דמי כלכלה, פידיון חופשה, הפרשת קרן פנסיה, דמי חג, תוספת ותק, שי לחג, פיצויי פיטורים, ביגוד ומענק שנתי.
הצדדים הסכימו על כך שהמעסיק העביר למנהל העבודה 75,000 ₪ ושמנהל העבודה חילק סכום זה בין העובדים. המעסיק טען טענה מסוג "פרעתי", דהיינו באמצעות תשלום זה הוא פרע את כלל חובותיו לעובדיו. העובדים חולקים על טענה זו וטוענים כי סכום זה לא כולל את מלוא התשלום אשר מגיע להם. עוד הצדדים חלקו בעניין היקף עבודתם של העובדים, נסיבות סיום עבודתם, והזכויות שלהם הם זכאים בגין עבודתם.
דיון והכרעה:
ככלל, נטל הראיה להוכיח כי עובד קיבל תשלום מלא בגין הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, מוטל על המעסיק. משהמעסיק לא עמד בנטל זה, בית המשפט יכריע לטובת התובעים.
במקרה דנן המעסיק נשאל על ידי בית המשפט לפירוט מדויק של הרכיבים השונים שנכללו במסגרת הסכום שהעביר למנהל העבודה (75,000 ₪ ), אולם לא היה בידיו להשיב על השאלה.
המעסיק לא סיפק מטעמו אף לא בדל של ראיה לסתירת טענות עובדיו או להוכחת דבריו כי הזכויות השונות שולמו לעובדיו במלואן. מכאן, שיש לדחות טענתו לגמר חשבון וסילוק מלוא זכויות העובדים.
על כן, בית המשפט קבע כי על המעסיק לשלם לעובדיו הפרשי שכר מינימום, גמול עבור שעות נוספות, דמי כלכלה, מענק שנתי, דמי הבראה, פידיון חופשה, דמי חג, ופיצוי בגין העדר הפרשות לקרן פנסיה.
לגבי זכאות עובדים זרים לפיצויי פיטורים, הלכה פסוקה היא כי סיום עבודה בשל סיום תקופת אשרה עולה כדי נסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים.
באשר להפרשות לפנסיה, הדין קובע שלא ניתן להסדיר זכויותיו של עובד זר בקרן פנסיה, ולכן העובדים זכאים לפיצוי בגובה הפרשות המעסיק לקרן פנסיה.
באשר לביגוד ושי, מדובר בזכויות שאינן ניתנות לפדיון בסיום יחסי העבודה בהיותן זכויות נלוות. על כן ביהמ"ש דחה תביעת העובדים בגין רכיב זה.
בית המשפט קיבל את טענת המעסיק בגין זכאותו לקיזוז דמי הודעה מוקדמת משניים מהעובדים אשר הפסיקו להגיע לעבודה ללא התראה מוקדמת למעסיק.
סיכום:
התביעה התקבלה ברובה, המעסיק ישלם סך של 141,808 ₪ לתובעים 1 ו-3, ו- 259,777 ₪ לתובע 2. בנוסף, המעסיק ישלם לכל שלושת התובעים ביחד, הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.
סעש (ב"ש) 2879-09-15 , מודי נטריף נ' דניאל אבוטבול, פס״ד מיום 05/03/2018
