בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופטים אליקים רובנישטיין, חנן מלצר וענת ברון, מושב צפריה, מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ (להלן: "המערער ו/או מושב צפריה") נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י"), ע"א 2149/15, נדחה ערעורו של המערער בעניין קבלת סעד הצהרתי, לפיו, זכאי המערער להגיש תביעת פיצויים לוועדת הפיצויים של רמ"י, בגין גריעת שטח מקרקעין ממשבצת נחלות אגודת המושב, לטובת הרחבה למגורים.

החלטה בעניין הסמכות העניינית של ביהמ"ש המחוזי לדון בתביעה שהגישו בן ואמו כנגד מושב משמרת לעניין גידול קנאביס בחלקות שברשותם בשטח המושב.

ה"פ (לוד) 35332-05-17 – גילה כרמי נ' משמרת מושב עובדים, פס״ד מיום 26/07/17

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר דחה תביעה לאכיפת הסכם מכר שנקבע בין הצדדים בנוגע למשק המצוי במושב גיאה.

ע"א (ב״ש) 58097-03-17  בן דוד נ' עמר, פס״ד מיום 27/07/17

אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.

* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)

ועדת ביקורת, הפועלת במושבים רבים, מורכבת מחברי מושב אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם חברים ואף עם נושאי משרה במושב שעבודתם מבוקרת. לעיתים מחלוקות בין הצדדים מולידות אף תביעה משפטית. מי לדעתכם צריך לממן את הוצאותיו המשפטיות של חבר ועדת הביקורת במקרה כזה? אין צורך לנחש, במקרה שנדון לאחרונה*, נדרש  בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ לשאלה האם כאשר מוגשת תביעה אישית כנגד חברת ועדת ביקורת, על האגודה לממן את הוצאות ניהול ההגנה מפני התביעה. 

* ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 52017-01-16 אוגני מנדלסון נ' אגודת כפר מרדכי-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2017)

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

מושבים וקיבוצים רבים הקימו הרחבות קהילתיות בתחומיהן. על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), קרקע ההרחבה נגרעת ממקרקעי האגודה. האם האגודה זכאית לפיצוי בגין הקרקע שנגרעת ממנה לטובת בניית ההרחבה?

שאלה זו נידונה בערעור שהגיש מושב צפריה לבית המשפט העליון, אשר נתן את פסק דינו ביום   15.8.2017

ע"א 2149/15 צפריה נ' רמ"י, פס״ד מיום 15/0/17.

תביעה כספית על סך 33,500 ₪ שהגיש חקלאי ממושב נתיב הגדוד כנגד משרד החקלאות בגין השמדת משאית של תוצרת חקלאית, בטענה כי הדבר נעשה שלא כדין.

ת"ק (קטנות)(ירושלים) 33498-03-16 – גולדנברג נ' משרד החקלאות ואח', פס״ד מיום 12/06/17

תביעה כספית שהגישו בני הזוג כהן על סך 3 מיליון שקלים כנגד מושב קדרון בשל החלטת המושב שלא לקבלם לחברות, מה שמנע מהם לרכוש נחלה במושב.

ת"א (לוד) 5021-10-14 – כהן נ' קדרון מושב עובדים, פס״ד מיום 20/06/17