הסוגיה של "שניים אוחזין בטלית" (מסכת "בבא מציעא") עוסקת בשאלה של חלוקת רכוש בין שני צדדים שכל אחד טוען לבעלות מלאה על הרכוש. אם שני הצדדים טוענים לבעלות מלאה ברכוש, הוא יחולק בין שניהם שווה בשווה ואם אחד טוען לבעלות מלאה והשני טוען לבעלות במחצית, הראשון יקבל שלושה רבעים מהרכוש והשני יקבל רבע מהרכוש.
כעת נשאל, כיצד הסוגיה שעלתה במקורות תסייע לנו כיום במסגרת תהליך של חלוקת זכויות בנחלה בין שני יורשים כאשר לא נותרה צוואה?
סיפור מהחיים:
יוסי ורינה הלכו לבית עולמם ולא הותירו אחריהם צוואה. לזוג יש שני ילדים, דוד שמתגורר בבית מגורים שני בנחלה כשלושים שנה, ועדי שמתגוררת מחוץ למושב. אין הסכם בין ההורים לדוד שמסדיר את הזכויות בבית המגורים. ההורים הלכו לעולמם ולא הותירו אחריהם צוואה. היורשים הוציאו צו קיום צוואה שקובע כי הם זכאים לחלקים שווים בנחלה. כעת היורשים מבקשים לחלק את הנחלה ביניהם, אך זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. אין טענה שהצד השני אינו זכאי לפיצוי כספי, אך שניהם רוצים לרכוש את הזכויות בנחלה המלאה. עדי שלא מתגוררת בנחלה, מסכימה לרכוש את הנחלה ולבצע פיצול של הבית של דוד שיירשם על שמו. מהצד השני, דוד דורש לרכוש את הנחלה המלאה ולפצות את עדי ואינו מוכן לבצע פיצול של בית ההורים מהנחלה שיירשם ע"ש עדי. דוד מעלה טענה כי המגורים שלו בנחלה במשך עשרות שנים מקנים לו זכות קדימה לרכוש את הנחלה והוא טוען כי ההורים הבטיחו לו בע"פ שיקבל את הזכויות בנחלה ויפצה את עדי.
ההורים לא הותירו צוואה והטענות של היורשים מתבססות על תחושות בטן, הבטחות בע"פ, רגשות ורצונות וכאן מתחיל מדרון חלקלק שמביא את דוד ועדי לפתחו של בית המשפט בתביעות הדדיות לפירוק שיתוף בנחלה ומשם הם נשלחו להליך גישור.
דוד ועדי הגיעו להליך גישור לאחר הרבה אמוציות ומחלוקות, אין ביניהם ובין המשפחות כל קשר, ההורים הותירו אחריהם שני ילדים ונחלה שפירקה את המשפחה לגורמים וכעת המטרה היא לחבר את החלקים בחזרה ולהזכיר להם מאין הכל התחיל.
בפגישה הראשונה דוד הסביר שהוא היה שם כל השנים ליד ההורים, הוא דאג להם עד סוף ימיהם כשהם היו מבוגרים וחולים ונדרשו לעזרה. הוא טען שההורים לא הספיקו לערוך צוואה, והם אמרו לו לא פעם כי הוא זה שצריך לקבל את הזכויות בנחלה וביקשו שיפצה את אחותו וכעת הוא מבקש לעשות את רצון ההורים. אחריו הסבירה עדי שהיא מצטערת שכך אחיה חושב, אך היא יודעת שהיא היתה ליד ההורים ודאגה לכל צרכיהם עד יומם האחרון. עדי כבר לא ילדה והזיכרון של ההורים גורם לה לבכות ולהתרגש, קשה לה לדבר.
אחיה דוד מביט בה, המחזה לא קל עבורו, הוא זז באי נוחות בכיסא אך עדיין לא נפרצה החומה מסביב ללב והוא נותר בעמדתו. עדי מבקשת להיוותר עם הנחלה בבית ההורים שמלא בזיכרונות עבורה ומסכימה לבצע פיצול עבור דוד אך דוד מתנגד נחרצות למהלך של פיצול.
ביקשתי מדוד לצאת מהחדר ולאחר שיחה קצרה עם עדי היא הסכימה להיוותר עם בית ההורים שיפוצל מהנחלה. כעת נותרה משימה לשכנע את דוד.
השאלה שביקשתי לברר היא - למה דוד מתנגד לפיצול? דוד נכנס לחדר והסברתי לו שאחותו הסכימה להיוותר עם הבית של ההורים שיפוצל לטובת שלום המשפחה. הבהרתי כי כאשר ההורים הלכו לבית עולמם ולא נותרה צוואה הוא ואחותו זכאים לחלקים שווים בנחלה. אין לו קדימות על אחותו ובכל מקרה שבו הם לא יגיעו להסכמה, ההליך המשפטי הוא ארוך, מייגע ויקר והתוצאה ידועה מראש.
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי מי שיקבל את הנחלה הוא מי שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי. העובדה שהוא גר בנחלה שנים רבות עשויה להקנות לו זכות בלתי הדירה בבית המגורים אך אין לו קדימות לרכישת הנחלה. בית המשפט ימנה שמאי שיקבע את שווי הנחלה והוא יידרש לשלם לעדי את מחצית השווי בניכוי ההשקעה שלו בבית המגורים אם הוא יזכה ואם עדי תזכה היא תשלם לו את המחצית בתוספת השווי הבנוי של בית המגורים. דוד הבין כעת עובדה שלא היתה ידועה לו קודם לכן - הוא היה בטוח שאם הוא מתגורר בנחלה יש לו זכות קדימה על אחותו לרכוש את הזכויות וכן חשב כי הפיצוי שהיא תקבל יהיה נמוך ממחצית בגלל שהוא בנה בית בנחלה - דוד הבין שהוא טעה.
ביקשתי מדוד להיזכר שהוא ואחותו גדלו באותו בית, לא היתה ביניהם איבה בטרם ההורים נפטרו והנחלה היא זו שליבתה את אש המריבה. האם רצון ההורים היה שתלחמו על כסף? האם כך גידלו אתכם? הרי ההורים הותירו נחלה בכדי לחבר את המשפחה, וכעת אחותך הסכימה להיוותר עם בית ההורים שמהווה בשבילה זיכרון ילדות, אז מדוע שלא תסכים?
דוד ביקש לצאת החוצה ולחשוב, בין הדלתות שמעתי כי הוא מדבר עם אחותו, הוא הבין עד כמה היא כואבת ועד כמה היא כמהה לקשר המשפחתי, הם התחבקו במסדרון, הרגע הזה היה מאוד מרגש, הניצוץ נדלק מחדש, הם נזכרו מהיכן הם באו.
הסכם חלוקת עיזבון
ערכנו הסכם חלוקת עיזבון שבו קבענו שדוד יקבל את הזכויות בנחלה ועדי תקבל את בית ההורים שיפוצל מהנחלה.
בשלב זה עלתה סוגיית המס - האם החלוקה מהווה אירוע לצרכי מס? העיקרון הוא שפיצוי שמשולם מכספי העיזבון לא מחויב במס ואם מקורו מהון עצמי של היורש יחול מס בגינו. במקרה שלנו ביקשו היורשים לבצע "חלוקה בעין" ולהוכיח שהבית של ההורים לאחר הפיצול שווה לנחלה המפוצלת. שמאי בחן את השווי של הנחלה המלאה וקבע סך של שמונה מיליון ₪. סך הנטו במכירה לצד ג' הוא ארבעה מיליון ₪. כלומר כל צד זכאי לסך של שני מיליון ₪ נטו. רשות המיסים בוחנת את שווי הברוטו ולא הנטו. שווי בית ההורים שהוא מושקע וגדול לאחר פיצול נאמד בסך של ארבעה מיליון ₪, כאשר עלות הפיצול היא מיליון וחצי ₪. שווי הנחלה המפוצלת לאחר פיצול נאמד בסך של חמישה וחצי מיליון ₪ ברוטו.
תשלומי איזון
כעת נדרשנו לאזן בין היורשים לצורך השלמת הפער שנוצר לטובת דוד שיקבל את הנחלה המפוצלת. את השוויון ביצענו באמצעות דירה שהותירו ההורים, דוד ויתר על חלקו בדירה וכך הגענו לתוצאה של שניים אוחזין בנחלה, זו בבית ההורים שפוצל, זה בנחלה מפוצלת וחשוב מכל שלום בית בין האחים.
נבהיר, כי כאשר מתבצע הסכם חלוקת עיזבון שמחלק נחלה בין יורשים, לא חל תשלום "דמי רכישה" לרמ"י בגין חלוקת הזכויות בין היורשים, גם אם עוברת תמורה בין היורשים בגין תשלומי איזון. אנו קובעים את גובה התמורה שיקבל היורש שזכאי לפיצוי בהתאם לשווי הנחלה נטו לאחר קיזוז המיסים שיחולו במקרה של מכירה לצד ג' ("זה נהנה וזה לא חסר").
הצד שרוכש את הזכויות בנחלה או הצד שמשלם את תשלומי האיזון במקרה שבו נחלה מחולקת בין יורשים כאשר אחד מקבל את הנחלה המפוצלת והשני מקבל את המגרש שיפוצל מהנחלה (מבונה או פנוי), משלם את המיסים שחלים בגין תשלומי האיזון (מס שבח, מס רכישה, היטל השבחה) ככל ומקור הכספים הוא מחוץ לעיזבון. במקרה שבו מקור הכספים הוא מהעיזבון, לא יחול כלל תשלום מיסים בגין החלוקה.
בצוואות חשוב לבצע את תכנון המס בכל הקשור לחלוקה של הנחלה בין היורשים וערוך את חישובי המס כבר כיום ביחס לתשלומים שיחולו על היורש שיפצה את היורשים האחרים בכדי לוודא כי אכן ניתן יהיה להוציא לפועל את הוראות הצוואה לאור תשלומי מיסים גבוהים שחלים בגין החלוקה.
נכון לקבוע בצוואות את החלוקה בין היורשים (ככל והדבר אפשרי) כך שיהיה ברור מי מקבל את הזכויות במגרש או מגרשים שיפוצלו מהנחלה ומי יקבל את הזכויות בנחלה המפוצלת, בכדי להימנע מחבויות מס.
נבהיר כי גם במקרה שבו לא נותרה צוואה והיורשים מבקשים לבצע חלוקה של הנחלה ביניהם באמצעות פיצול מגרש או מגרשים, ניתן להגיע לתוצאות מס טובות ואולי להימנע ממיסים במסגרת הסכם חלוקת עיזבון.
