מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12), התשע"ט-2018 של חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי כנסת.
מוצע לקבוע הוראות שונות לקידום יישום המתווה לצמצום של מספר תאגידי המים והביוב באמצעות תיקונים הנוגעים למעבר להפעלת משק המים והביוב באמצעות תאגידים אזוריים שיספקו שירותי מים וביוב לכמה רשויות מקומיות. במסגרת זו מוצע לקבוע כי מספרם של התאגידים האזוריים לא יעלה על 30. כמן כן, מוצע להקשות על מתן פטור לתאגיד מהחובה להתמזג לתאגיד אזורי, ולהעביר את הסמכות לתת פטור כאמור ממועצת רשות המים לידי שר האנרגיה, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובהסכמת שרי האוצר והפנים. כמו כן, מוצעים תיקונים נלווים שנועדו לשפר את יעילותם ותפקודם של תאגידי המים והביוב ואת רמת השירות שהם נותנים לצרכנים. בין התיקונים הנלווים כאמור, מוצע לחייב תאגיד מים וביוב להתקין מערכת קריאה מרחוק שתשדר את נתוני צריכת המים באופן תדיר ובזמן אמת, וכן לחייב את מועצת רשות המים לקבוע תעריפים מופחתים בשל נזילה.
בדברי ההסבר נכתב: "חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 קובע כי הספקת שירותי המים והביוב לתושבים, שהיו לפני כן באחריות הרשויות המקומיות, תועבר לניהול תאגידים. הרשות הממשלתית למים ולביוב, הוקמה מכוח החוק ואחראית על יישומו ומטרותיו המרכזיות של החוק, ולפיכך מטרותיה שלה, הן הבטחת רמת שירות, איכות ואמינות נאותים לצרכנים, במחירים סבירים וללא הפליה, הבטחת ייעוד ההכנסות ממתן שירותי מים וביוב להשקעות בתחום, וניהול עסקי, מקצועי ויעיל של משק המים והביוב העירוני.
למרות הכוונות המוצהרות של החוק, המציאות מלמדת כי מרבית המטרות האמורות לא הושגו. ראשית, לא כל הרשויות המקומיות עברו לניהול משק המים שלהן באמצעות תאגיד, ו-38 רשויות עדיין מנהלות את משק המים שלהן באופן עצמאי. גם המדיניות המוצהרת של הממשלה בדבר צמצום מספר התאגידים ל-15 לשם הגברת יעילותם טרם יושמה. שנית, קיימים פערים רבים גם בשירות לתושבים: תעריפי המים עלו בשיעור מצטבר של 44% בין השנים 2005-2013, בפער ניכר מעליית המחיר הממוצעת במדינות ה-OECD שעמדה על 9.8% בלבד. ניתוק מערך הגבייה והשירות מהרשות המקומית ואגף הרווחה שלה, והעברת הניהול לתאגיד שמטרתו על פי חוק היא הגדלת הרווחיות, הובילה לפגיעה ברמת השירות ולחוסר התחשבות באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בהיבט זה ניכרת עד מאוד חוסר היכולת של הרשות לפקח בצורה נאותה על התאגידים ולהבטיח את השירות הראוי לתושבים. להיבטים אלה ניתן להוסיף את העלות הגבוהה של ניהול התאגידים, שמעסיקים מספר גדול יותר של עובדים, והגדלת הוצאות משמעותית שמתגלגלת בסופו של דבר לפתחו של התושב המממן את פעילות התאגיד."
שר הכלכלה אלי כהן: "במקרה של תאגידי המים הגולם קם על יוצרו. תאגידי המים במדינה הם מנופחים ומיותרים. יש היום 56 תאגידי מים כשאמורים היו להיות 80. תדמיינו שיהיו 56 חברות חשמל עם 56 מנכ"לים, ברור שלזה לא סביר. האם המים שהמדינה מפיקה אמורים להפוך למקור לרווח לרשויות המקומיות? ברור שלא. יש לנו חובה מוסרית כלפי האזרחים על מוצר צריכה כל כך בסיסית."
ח"כ איציק שמולי: "מדובר בחוק היסטורי ששם סוף לאחת העוולות הקשות ביותר בשוק המים. מאז שקמו תאגידי המים, מישהו משלם את העלות של כל העלות של המנגנונים המנופחים הללו ומי ששילם על זה בריבית דריבית הם הצרכנים והציבור הישראלי. אנחנו אומרים לתאגידי המים, אנחנו מסתכלים עליכם ואם לא יהיה שיפור, גם שאר התאגידים ייסגרו."
49 תמכו ללא מתנגדים.