לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם פנסיון סוסים, דהיינו גידול סוסים של בעלים אחרים (לטווח קצר), חוסה תחת ההגדרה של שימוש חקלאי?
בית המשפט העליון עושה הבחנה בין "פנסיון סוסים" לבין "חווה לגידול סוסים", לרבות בהקשר של שימוש חקלאי ושל החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1316 בעניין "שימושים נלווים". בית המשפט העליון התקשה למצוא הגדרה בחוק לשימוש חקלאי ועל כן נסמך על ההגדרות העקיפות לשימוש חקלאי בשני סעיפי חוק:
- סעיף 1 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 המגדיר "קרקע חקלאית" כ-"קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם".
- סעיף 7(ב) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965המגדיר "מטרה לא חקלאית" כ-"בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים".
בין השאר, לפי הוראות חוק אלה הגיע בית המשפט למסקנה: "גידול סוסים הוא שימוש חקלאי בקרקע. איננו קובעים מסמרות בשאלה אם גידול סוסים עבור אחרים הוא בגדר שימוש חקלאי בקרקע או שימוש נלווה", וכן "פנסיון סוסים, דהיינו אכסון סוסים לפרקי זמן קצרים, הוא שימוש נלווה לגידול בעלי חיים, ולא שימוש חקלאי בקרקע".בית המשפט גם הדגיש כי הדיון הנוכחי ממוקד בסוסים ולא התייחס לבעלי חיים אחרים שכן את הסוסים לא ניתן לגדל באזור עירוני (כגון כלבים, חתולים או דגי נוי) ומצד שני הם אינם מזוהים עם ייצור מזון לבני אדם (כמו פרות, עופות וכבשים). ...".
עו"ד עפר טויסטר, בעל משרד העוסק בדיני התכנון והבניה מסכם כי על פי ביה"מ העליון גידול סוסים "לשימוש עצמי" הוא בגדר שימוש חקלאי בקרקע. לגבי גידול סוסים עבור אחרים- לא הוכרע האם מדובר בשימוש חקלאי או נלווה. פנסיון סוסים,
דהיינו אכסון סוסים לפרקי זמן קצרים, הוא שימוש נלווה לגידול בעלי חיים, ולא שימוש חקלאי בקרקע. לדבריו ניתן להסדיר פעילות זו מול רשות מקרקעי ישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה 1316.
לקישור לפסה״ד:https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/14049250-E16.htm
