בית המשפט קבע כי על חברה ששכרה קרקע בצומת הר טוב לשלם למושב העובדים "אשתאול", הוא בעל המקרקעין, סך כולל של 601,763 ₪. הסכום שנפסק מהווה שיפוי בגובה דמי השימוש הראויים שהמושב נאלץ לשאת בהם מול המנהל עקב שימוש חורג במקרקעין שנעשה על ידי החברה, וכן אי תשלום דמי שכירות ופיצוי מוסכם בגין אי פינוי המקרקעין המושכרים.

תא (שלום)(בית שמש) 1249-09 אשתאול-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שית נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, פס״ד מיום 06/06/2016

ב- 970 היישובים הכפריים במדינת ישראל, שבהם מתגוררת אוכלוסייה בת כ-700 אלף נפש, מתקיימת כל העת עשייה בכל תחומי החיים: חברה וקהילה, חינוך ותרבות, כלכלה ופיתוח, קליטה וצמיחה.

היישוב המסורתי, אשר נשען בעבר על כוחות מקומיים שנרתמו לתפקידי ההנהגה בתורנות, מתאים את עצמו למציאות החדשה: הצורך לגדול ולהתרחב הביא להקמת שכונות חדשות לצד הוותיקות, לקליטת אוכלוסייה חדשה ולהרחבת השירותים המוניציפליים.

תהליכי השינוי העמוקים שעברו היישובים הכפריים בשני העשורים האחרונים לצד הדרישה ההולכת וגוברת מחייבים ניהול מקצועי והתמחות.

כמו בכל ארגון מורכב גם לניהול  של תושביהם לאיכות חיים גבוהה היישוב הכפרי נדרשים הבנה, ידע ומומחיות. לפיכך אנו מוצאים כיום ביישובים רבים הפרדת סמכויות וכמה בעלי תפקידים הפועלים זה לצד זה, למשל יו"ר נבחר, מנכ"ל, מנהל עסקי ומנהל קהילה; ניהול יישוב כפרי נהפך למקצוע.

אוסף המאמרים המובאים כאן מאיר צדדים שונים של מלאכה זו, ובוודאי אינו מקיף את כולם ואינו בא במקום הנחיות הגורמים המוסמכים. כשם שהיישובים צומחים ומתפתחים, כך נוספים כל העת נדבכים נוספים לתורת ניהול.

פרסום של ״מפעם״, מהדורה ראשונה
ניסן תשע"ו, אפריל 2016

בית המשפט דחה תביעה שהגישו המועצה האזורית זבולון, הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון וכפר ביאליק נגד החלטת הוועדה לדיור לאומי מחוז חיפה לאשר תכנית להרחבת "גבעת הרקפות" בבניית מאות יחידות דיור על שטח שחלקו היה עד כה בשימוש חקלאי.

נקבע כי הוועדה שקלה ואיזנה את הפגיעה הצפויה בחקלאים בקביעתה כי יוכלו להמשיך בפעילות החקלאית עד לפיתוח השטח.

עתמ (חיפה) 27118-01-16 מועצה אזורית זבולון נ' הוועדה לדיור לאומי, מחוז חיפה, פס״ד מיום  15/06/2016

הסתיים מחזור 7 של קורס מתכננים במרחב הכפרי.

מצ״ב תמונות מאפיינת מהקורס והסיור בלב השרון.

מערוץ הוידאו של ח״כ בר לב

השולחן העגול נועד לשמש כפורום מתדיין שבו יתקיים שיח על נושאים העומדים ברומו של עניין למרחב הכפרי, יישוביו ומתיישביו. כל מפגש ייפתח על-ידי פאנל של מומחים שיציגו את הנושא הנדון מזוויות שונות ובעקבותיו יתפתח דיון בין המשתתפים השונים בהנחיית מרכז המפגש.
שולחן עגול מס׳ 13 שהתקיים בסמינר הקיבוצים עסק בלובי החקלאי בכנסת ומשמעותו.
מצ״ב תקציר המפגש.

השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים  במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה  והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.

  ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.  

השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים  במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה  והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.

  ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.