בית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה של מועמדים לקבלה ביישוב צורית, שמועמדותם נדחתה על ידי וועדת הקבלה האזורית וע"י וועדת ההשגות לפי תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.
נקבע כי לאור התנהלותם של העותרים במשך השנים, אשר גרמה לחיכוכים רבים ביישוב, והעובדה שהעותרים לא לקחו אחריות ולא שינו את התנהגותם, ישנו חשש ממשי לפגיעה במרקם החברתי תרבותי של היישוב ולפיכך מועמדותם לישוב צורית ועתירתם נגד ועדת ההשגות נדחתה.
מדובר בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד וועדת ההשגות על פי פקודת האגודות השיתופיות, וועדת הקבלה האזורית – משגב, ונגד ועד הנהלת היישוב הקהילתי צורית.
העתירה הינה נגד החלטת וועדת ההשגות אשר דחתה את ההשגה על החלטת וועדת הקבלה האזורית, אשר לא אישרה את קבלת העותרים לחברות ביישוב צורית.
המדובר במשפחה המשתייכת לחסידות חב"ד, אשר התגוררה בשכירות ביישוב צורית, במשך למעלה משמונה שנים, שהינו ישוב פלורליסטי באופיו. במהלך השנים, נוצרו חיכוכים רבים בין אב המשפחה לבין תושבי היישוב וועד ההנהלה, על רקע התנהלותו ביחס לאופי בית הכנסת ביישוב, ופעילות דתית שביצע בישוב לאורך השנים ביישוב.
החיכוכים גרמו לקרע בין התושבים, נוצרו בישוב שתי קבוצות שלא הצליחו לפעול יחד במבנה בית הכנסת. חיכוכים נוספים היו באשר לבחירת וועדת בית הכנסת, ובאספות הכלליות של האגודה, אשר עסקו בנושא בית הכנסת, ובפעילות חב"ד ביישוב.
ניסיונות גישור ופישור בין הצדדים לא עלו יפה, כאשר אב המשפחה סירב ליטול חלק בהליכים אלו, ולהכיר בחלקו ביצירת הקרע.
כאשר המשפחה בקשה לרכוש בית ביישוב, בוצע הליך היכרות ביישוב, לאחריו הופנתה המשפחה לוועדת הקבלה האזורית, בהתאם לחוק. לאחר דיון בוועדת הקבלה האזורית, נקבע פה אחד כי המשפחה אינה מתאימה לקבלה ליישוב, ועל כן נדחתה מועמדותה, הן על רקע אי התאמתם לחיי קהילה, בהתאם לחוות דעת של מכון אבחון, והן על רקע החשש מפגיעה במרקם החברתי תרבותי של היישוב.
המועמדים השיגו על החלטת ועדת הקבלה בפני וועדת ההשגות שהוקמה לפי תיקון 8 לפקודות האגודות השיתופיות. המדובר בוועדה בלתי תלויה המורכבת מנציגי ציבור. ועדת ההשגות, דחתה את ההשגה ואישרה את החלטת ועדת הקבלה האזורית פה אחד. נקבע, כי יש לדחות את קבלת העותרים לאגודה, על רקע החשש לפגיעה במירקם החברתי-תרבותי של היישוב. עוד נקבע כי הדחייה אינה מבוססת על אורח חייהם של העותרים, אלא על התנהלותם לאורך השנים.
העותרים טענו בעתירה שהגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, כי החלטת וועדת הקבלה וועדת ההשגות נגועה באפליה על רקע היותם של העותרים חסידי חב"ד, אשר התגוררו ביישוב שהינו חילוני באופיו. לטענתם, הסיבה האמיתית לאי קבלתם הוא החשש מפני התחרדות היישוב.
העותרים טענו לפגמים שונים שנפלו הן בהחלטת וועדת הקבלה והן בהחלטת וועדת ההשגות, וכן טענו לחוסר סבירות, כאשר השיקולים לא אוזנו כראוי על ידי וועדת ההשגות.
בית המשפט דחה את העתירה על כל חלקיה, בין היתר מן הטעמים הבאים.
ראשית, בית המשפט קובע שהנחת המוצא של העתירה, לפיה מדובר באפלייה על רקע השקפה, או השתייכות דתית – נדחית על ידו. בית המשפט קבע כי הוא מתרשם שוועדת ההשגות החליטה לדחות את ההשגה, בשל התנהלות העותרים וללא קשר להשקפתם או השתייכותם הדתית.
בית המשפט קבע, כי החלטת וועדת ההשגות הסתמכה על צבר של מקרים שיצרו כולם יחד תסיסה וקרע חברתי, שהעותרים לא היו מודעים לה, לא הכירו בתרומתם לקרע, ולא פעלו לתיקונו.
באשר לעילה של פגיעה במרקם החברתי-תרבותי. בית המשפט קיבל את הטענה לפיה גם אם מרקם צורית לא כתוב במפורש בתקנון, הרי שלצורית יש מרקם חברתי שנוצר במשך השנים, וגם מופיע בחזון צורית, וישנו חשש כי העותר יפגע במרקם זה, לאור התנהלותו עד כה.
באשר להרכב וועדת הקבלה, נקבע כי אין פגם בכך שנציגי היישוב חברים בוועדת הקבלה, שכן ההרכב קבוע בדין. אולם בכל מקרה, מורכבת וועדת ההשגות מחברים מתחומים שונים, שכולם אובייקטיבים ואין להם נגיעה אישית או קרבה לצדדים.
באשר לסבירות החלטת וועדת ההשגות, נקבע כי החלטתה מאוזנת כראוי, והעובדה שהעותרים חיים שנים רבות ביישוב, והם יאלצו לעזוב על הקושי הכרוך בכך לאחר שנים רבות אכן מטרידה, היא שנות מגורים הרבות תרמו להיכרות המעמיקה של היישוב עם העותרים, ובשים לב להתנהלותם לאורך השנים, הכף נוטה לדחיית מועמדותם.
לבסוף, בית המשפט מזכיר את ההלכות של בית המשפט העליון לפיהן ככל שהחלטה בעניין קבלת מועמדים ליישוב התקבלו כדין ובסמכות, ולא נפלו פגמים בהליך הקבלה, בית המשפט ימעט להתערב בהחלטות כאלה, לאור הזכות של יישוב לשמור על אופיו וצביונו ייחודי.
עת"מ (חיפה) 14720-07-21 רוזנברג נ' וועדת ההשגות ואח' (18.1.2023)
