דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטה 1504 המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. החלטה 1489 בוטלה.

בהחלטה החדשה מספר שינויים:ביטול תקופת הקפאה של 5 שנים, שינוי באופן קביעת שווי מגרשים, שינוי במשך תקופת הסכם הפיתוח ופיקוח על בניה מרוכזת.

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).

לאחרונה פנה פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לשר האוצר, לרשות מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את זכות שכביכול ניתנה בהחלטת מועצה 1470 לייזום בקרקע, ולהותיר אך ורק את הפיצוי הכספי.

בין היתר, נטען על ידי פורום הקרקעות, כי יש במתן זכויות הייזום כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות כאלה, וכי החלטה 1470 בה נקבעה זכות הייזום כביכול עומדת בניגוד לעקרונות שנקבעו בבג"צ הקרקעות שעסק בהחלטות 717, 727 ו- 737.

פנייתו של פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

ביום 8.11.16 נחתם צו אשר מאפשר למושבי עובדים לייצר שוויון קולות בין נחלות בהצבעה באסיפה הכללית (ובקלפי).

עד היום, עמדת רשם האגודות היתה כי לכל חבר ישנו קול אחד בלבד, ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בקולות ההצבעה בין נחלות: נחלות עם חבר אחד או חברה אחת יכלו להצביע בקול אחד, ונחלות עם יותר חברים (ועד שישה חברים: הורים בעלי זכויות מקוריים, בניהם שהיו בנים ממשיכים וקיבלו את הזכויות בנחלה, והנכדים שהם כיום בנים ממשיכים) יכלו להצביע במספר קולות רחב יותר. הדבר יצר עיוות מהותי בהצבעות.

הצו החדש נותן לכל נחלה שישה קולות, שיחולקו בין חבריה באופן המפורט בצו.

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

האם רשאית רשות מקרקעי ישראל להוסיף בעת חידוש הסכם חכירה תניית "שינוי יעוד" הקובעת שלרמ"י זכות לדרוש את השבת הקרקע בעת שינוי יעוד?

כבוד בית המשפט העליון קבע בעניין חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ (ע"א 465/12), כי במקרה שבו תקופת החכירה בחוזה החכירה בין חוכר לרשות מקרקעי ישראל נקבעה ל- 49 שנים עם אפשרות להארכתה ל- 49 שנים נוספת, ונכתב בחוזה כי זכות החידוש תינתן "לפי תנאי החכירה שיהיו נהוגים בחכירות של אדמות הקרן הקיימת לישראל בע"מ לגבי קרקעות" מהסוג הרלוונטי (ובמקרה האמור דובר על שימוש חקלאי (מטעי הדר)), אזי יש לפרש תניה זו ככזו המאפשרת למינהל לקבוע תניית שינוי יעוד בחוזה המחודש. כלומר, לפי קביעתו של כבוד בית המשפט העליון המינהל אינו מחויב להאריך את חוזה החכירה ב- 49 שנים נוספות בתנאים זהים לאלו שנקבעו בחוזה החכירה המקורי.

בימים אלה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה המעדכנת את החלטה 1426. המדובר בהחלטה המרכזית הדנה בשינוי יעודן של קרקעות חקלאיות והיא גלגול של החלטות 533, 611, 727, 1222 ועוד.

ההחלטה הינה האמצעי העיקרי והמשמעותי ביותר בדרך להפשרתן של עשרות אלפי יחידות מגורים אשר יופשרו בשנים הקרובות, בכך שהיא אמורה לפצות את החוכרים בפיצוי גדול מהפיצוי המוענק להם מכוח חוזה החכירה והועדה לפיצויים חקלאיים.

ככלל, ההחלטה מעניקה לחוכר הזכאי לכך שההחלטה תחול עליו שני סוגי פיצוי: פיצוי כספי ופיצוי שהינו פטור ממכרז לגבי מגרשים ביעוד החדש.