במרוצת השנים הפכו המעורבים בעולם העסקי מודעים למגבלות שמטיל עליהם חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, ובעיקרן האיסור על עשיית "הסדר כובל". חוק ההגבלים העסקיים קובע כי הסדר כובל הוא "הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".
אני מבקשת להביא לידיעתכם כי ביום 1.1.19 אישרה הכנסת רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. בהצעת החוק, שאושרה כאמור, נאמר כי המטרה המרכזית שעומדת ביסוד תיקון החוק היא מיקוד האיסורים שבחוק בפעילויות שמטרתן להפחית את התחרות במשק. הצעת החוק באה לחזק את יכולתה של הרשות להגבלים עסקיים לפעול במלוא הכוח ובאפקטיביות לטובת קידום התחרות. בה בעת, יוסר נטל רגולטורי ובירוקרטי מיותר מפעילות עסקית שאינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות, כדי לאפשר לעסקים הפועלים באופן תחרותי לקדם צמיחה במשק.
ראשית אציין, כי במסגרת הרפורמה שונה שמו של החוק לחוק התחרות הכלכלית. בהתאם, גם הממונה על ההגבלים העסקיים יכונה מעתה הממונה על התחרות והרשות לגבלים עסקיים תהפוך לרשות התחרות.
שינוי מהותי ומשמעותי שנוגע גם לקיבוצים נעשה בסעיף 48 לחוק, שכותרתו "אחריותו של חבר בני אדם". עד היום קבע החוק כי כאשר נעברת עבירה על החוק בידי חבר-בני-אדם, ובכלל זה קיבוץ, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר-בני-אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.
בנוסח החוק החדש הורחבה אחריתו של נושא משרה בגין עבירה על החוק. ראשית, נקבע כי סעיף זה יחול על "נושא משרה", אותו הגדיר התיקון: מנהל פעיל בתאגיד שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. כמו כן נקבע כי נושא המשרה יהיה אחראי לעבירה שנעברה על ידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. בנוסף נקבע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, וכי המפר הוראה זו, דינו מאסר שנה וקנס.
כלומר, החוק מטיל על נושאי המשרה בתאגיד חובה חריגה ויוצאת דופן, של פיקוח מתמיד על כך כי התאגיד או מי מעובדיו לא מבצעים עבירה על החוק. הוראה זו מחייבת למעשה את המנהלים להקדים תרופה למכה ולנקוט באמצעים ברורים שיביאו לשמירת החוק בתאגיד, כגון גיבוש נהלים ברורים שיוטמעו בתאגיד למניעת עבירה על החוק.
תיקונים נוספים שנעשו במסגרת הרפורמה נוגעים להגדלת תקרת העיצומים הכספיים. כך, עד לתיקון קבע החוק כי אדם המפר את הוראת החוק צפוי לעיצום כספי בסכום של עד כ-מיליון ₪, ואם היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על כ- 24.5 מיליון ₪. סעיף זה תוקן ונקבע כי תקרת העיצומים תהיה עד לסך של100 מיליון שקלים.
אף הענישה הפלילית הוחמרה במסגרת הרפורמה, ונקבע כי מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין דינו מאסר חמש שנים, במקום 3 שנות מאסר שהיו קבועות בחוק לפני התיקון.
לצד זאת קיצרה הרפורמה את הזמן שעומד לממונה על התחרות ליתן החלטה בבקשה לפטור מאישור הסדר כובל. כך, אם עד לתיקון היה על ממונה ליתן החלטתו תוך 90 יום עם אפשרות לארכה של 60 יום, במסגרת הרפורמה נקבע כי על הממונה להחליט בבקשת הפטור תוך 30 יום עם אפשרות לארכה נוספת של עד 120 יום בסך הכל.
שינוי נוסף שנעשה במסגרת תיקון החוק הוא בהגדרת מונופולין. עד לתיקון, מונופולין הוגדר "ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד". במסגרת התיקון לחוק הורחב מושג זה ונקבע כי גם אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם, אף אם אינו מחזיק ב- 50% מהשוק, יראו בו כמונופולין. בעניין זה הודיעה הרשות כי תפרסם גילוי דעת לציבור בדבר מדדים רלבנטיים והנחיות בדבר הערכת קיומו של כח שוק משמעותי, וכי לא תתבצע אכיפה של סעיף זה לפני הפרסום.
