"מדינת ישראל לא נערכת מספיק למשבר האקלים ולהשפעות ההתחממות הגלובאלית על החקלאות". כך אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "המשמעות היא שהחקלאים הישראלים לא יוכלו להמשיך ולספק את היקפי התוצרת החקלאית הנצרכת במדינת ישראל וישראל תהיה תלויה בחסדי מדינות זרות על מנת להבטיח אספקת מזון טריה לתושביה".
תורג'מן הציג ב"ועידת ישראל לחקלאות" נתונים ולפיהם היקף אירועי הקיצון של תופעות מזג האוויר גדול פי 140 בשנים האחרונות, לעומת העשורים הקודמים. זאת במקביל לעליה בטמפרטורות הממוצעות בישראל. לדבריו, חמש השנים האחרונות היו הרצף הארוך ביותר של שנים חמות מאז ומעולם, כאשר, לשם השוואה, בכל מהלך ארבעים השנים הקודמות נמדדו, ביחד, חמש שנים חמות מהממוצע.
לדברי תורג'מן, ההשפעה על החקלאות העולמית בכלל ועל החקלאות הישראלית היא מיידית ואנו עדים לתופעות שרק הולכות ומסלימות. בשנים האחרונות היינו עדים מצד אחד לגלי קור חסרי תקדים באירופה, להצפות ושיטפונות ומצד שני לגלי חום שפגעו ביבשת ולטמפרטורות שלא נמדדו שם מעולם. במקביל תופעות כמו שריפות ענק באוסטרליה ובארה"ב הופכות לתופעות שכיחות הגורמות לנזקים עצומים לחקלאות, לצמחיה ולבעלי החיים. כבר כיום אנו עדים להשפעות על המדינות השונות כאשר בצרפת, לדוגמא, נרשמה ירידה של עשרות אחוזים בהיקף ייצור היין כתוצאה מפגיעה בגידולי הגפנים.
בהתייחס למצב בארץ, בשנה החולפת היינו עדים לגלי חום ארוכים במיוחד שגרמו לפגיעה נרחבת בגידולים השונים. כמו כן אנו כבר עדים לנזקים נוספים, כמו מחלות הפוגעות בבעלי החיים המתפרצות באזורים בהן לא היו קיימות עד כה, בשל שינויי האקלים. מעבר להתאמות אותן החקלאים נאלצים לבצע, משמעות שינויי האקלים היא פגיעה כלכלית משמעותית בחקלאים וחשש ממשי לפגיעה בעצמאות המזון הטרי של מדינת ישראל.
"מדינות העולם השכילו להבין במיוחד לאור שינויי האקלים, כי התמיכה הממשלתית היעילה ביותר בחקלאות המקומית היא באמצעות הגדלת השתתפות המדינה בפרמיות הביטוח. זאת על מנת שהפרמיות לא יתייקרו בצורה ריאלית אבל כזו שהחקלאים לא יוכלו לשלם אותן. המשמעות של אי יכולת לבטח את הגידולים היא שהחקלאים לא יוכלו לקחת את הסיכונים המתבקשים על מנת להמשיך ולגדל את התוצרת החקלאית הנדרשת להבטחת עצמאות המזון. גם מדינה קפיטליסטית כמו ארה"ב השכילה להבין כי בשורה התחתונה תמיכה נרחבת בפרמיות הביטוח הינה הדרך הזולה ביותר להבטיח את השמירה על עצמאות המזון ולמנוע הוצאה של עשרות מיליארדי דולרים במקרה של נזקי טבע נרחבים. מתוך ראיה לאומית וכלכלית זו, הממשל בארה"ב משתתף בכ-75% מהפרמיה." אומר תורג'מן. בישראל, לשם השוואה, התמיכה הממשלתית לביטוח נזקי טבע עומדת על כ-35% בלבד.
"במצב הנוכחי ולאור התחזיות העגומות של התגברות תופעות הקיצון כתוצאה משינויי האקלים" אומר תורג'מן "ללא הגדלת התמיכה הממשלתית בפרמיות, החקלאים יאלצו להפחית את הסיכונים וכתוצאה מכך את היקפי הגידולים. המשמעות היא שמדינת ישראל תאבד עצמאותה ואת יכולתה לספק בעצמה את המזון הטרי לתושביה. אם מישהו חושב שייבוא יוכל לפתור את הבעיה. שיחשוב שוב. בעידן המשלב פגיעה עולמית בזמינות המזון הטרי, המשך גידול האוכלוסייה בעולם, יחד עם משבר הקורונה, ישראל עלולה למצוא את עצמה ללא יכולת לספק לתושבי המדינה את המזון הבסיסי, על כל המשתמע מכך".
