לאור מצב החירום הלאומי, משבר האקלים המאיים על עתידו של העולם החליטו בוועידת קלינטק שתתקיים 24-25.5 בבנייני האומה בירושלים, לדרג לראשונה בתולדות ישראל את הקיבוצים, המושבות והמושבים  זאת בנוסף לערים והמועצות הירוקות בישראל 

הוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן, אישרה בישיבתה מסמך מדיניות ראשון מסוגו במרחב הכפרי המסדיר את המקומות בהם ניתן להציב תאים פוטו-וולטאיים על קרקע חקלאית. המסמך המדובר כבר זוכה לתמיכת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, משרד האנרגיה וגופים נוספים וכבר הביא להישג משמעותי בדמות אישור פרויקט פוטו-וולטאי על הקרקע לקיבוץ תל-קציר הנמנה על יישובי המועצה.

מסיכום נתונים ראשוני של קנט, הקרן לביטוח נזקי בחקלאות, עולה כי משעות הבוקר התקבלו בחברה למעלה מ-200 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו מהקרה שהתרחשה בשני הלילות האחרונים. על פי אומדן ראשוני בלבד, היקף הנזקים עומד על כ-45 מיליון שקלים.

ישנם חקלאים המברכים על הטמפרטורות הקרות הבוקר בשטחי הגידול בכל רחבי הארץ וישנם כאלו שלא. 

מזג האוויר הקר שימח את חקלאי עין זיוון בצפון רמת הגולן, 961 מטר מעל פני הים, שם קמו לבוקר קר עם טמפרטורה של 2 מעלות צלסיוס וכפור ,שכיסה את כרמי היין ומטעי הפרי הנמצאים בתרדמת חורף. גם מגדלי הפירות הנשירים בהרי הגליל מרוצים "טמפרטורות נמוכות טובות לעצי הנשירים שמקורם אירופאי ואוהבים קור. הפירות יגדלו משובחים ויפים" אומר ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל. אך מגדלי האבוקדו פחות שמחים הבוקר וחוששים ממזג האוויר הצפוי ביום שישי הקרוב.

המשמעות: דו-שימוש בקרקע המשלב ייצור של למעלה מ-100 מגה וואט, תוך המשך ייצור תוצרת חקלאית בצורה מיטבית • הניסויים יתבצעו בכ-100 ישובים ברחבי הארץ

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "מדובר בפיילוט שייטיב עם החקלאות הישראלית על ידי מקסום רווחי החקלאים, שימור קרקע חקלאית ושילוב של העשייה החקלאית עם קידום יעדי האנרגיה ושימור הסביבה של מדינת ישראל . בעידן של שינויי אקלים בו אירועי קיצון הופכים תכופים עלינו לשים דגש על חדשנות ועל פיתוח. פרויקט האגרו וולטאי הוא אחד החשובים עבור משרד החקלאות שכן אנרגיה סולארית היא פני העתיד בצמצום הנזק הסביבתי ומחקרים מן העולם אף הראו כי האגרו וולטאי מצמצם את השפעת נזקי מזג האוויר על התוצרת החקלאית. אני שמח על שיתוף הפעולה בין המשרדים ומקווה כי הפיילוט יצליח ויהווה כר פורה לפיתוח תחום האנרגיה הסולארית"

שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "שמשית אך צפופה – היכולת ליצור תמהיל אנרגיה מגוון וירוק למדינת ישראל תלויה במידה רבה ביכולתנו לחשוב ביצירתיות ולקדם פתרונות המעודדים שימוש כפול בקרקע. מאה היישובים שייקחו חלק בניסוי להפקת אנרגית שמש על גבי גידולים חקלאיים יהיו כוח החלוץ של מדינת ישראל בדרך להגדרה מחדש של החקלאות הישראלית"

למעלה מ-18,700 עופות נוספים נגועים אותרו

עובדי משרד החקלאות פינו למעלה מ-95% מבעלי החיים המתים במקום, המונים כ-8,000 עגורים. במשרד החקלאות מציינים כי מעבר לפגיעה הקשה והכואבת בכמות כל כך גדולה של עופות בר, האירוע הוא פגיעה בטבע ובסביבה

שר החקלאות, עודד פורר: "מתוך הבנה שרק גוף אחד מקצועי יכול לנהל אירוע קשה זה, ובשיתוף פעולה עם כל הגופים הנוספים, צוותי משרד החקלאות פעלו במטרה למגר את השפעת שעלולה הייתה להביא לפגיעה רחבה עוד יותר בבעלי החיים ואפילו בציבור הרחב. לצוותי משרד החקלאות יש את הניסיון והמומחיות לטיפול בעופות לנוכח אירועי שפעת בשנים הקודמות. הצוותים שעזבו את האגמון עבדו ללא הפסקה וביצעו את משימתם בהצלחה. האירוע קשה שהביא למותם של אלפי חיות בר ולמעלה ממיליון עופות והביא לפגיעה בסביבה כולה. מדובר במבצע מסובך עמו התמודדו לראשונה בעולם עובדי משרד החקלאות. הלחימה בנגיף זה עוד לא מאחורינו, אבל אני מקווה שהשיא כבר כן"

בתום שבועיים בהם פעלו מאות עובדי משרד החקלאות לילות כימים במטרה להשלים את פינוי הפגרים של העגורים, משרד החקלאות מחזיר את אגמון החולה לרשות קק"ל. במסגרת השבועיים האחרונים, פינו עובדי משרד החקלאות כ-8,000 עגורים, המהווים כ-95% מכלל הפגרים שנמצאו במקום. כעת נותרו באגמון עשרות בודדות של פגרים שיפונו על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים. במקביל, יתגברו עובדי משרד החקלאות את כוחותיהם בשאר המוקדים שנותרו בקרב הלולים הנגועים.

הגשם איחר השנה, וגשמים משמעותיים החלו ברוב חלקי הארץ רק בחודש דצמבר. עונת הקיץ התאפיינה ביבולי לימון גבוהים, בעודף בפרי ובמחירים בינוניים ונמוכים למוצר זה, שהשפיעו גם על מחירי הליים. התמורה שקיבל הפרדסן הייתה כ-2.5-2 ₪ לק"ג בשער הפרדס.

באשכוליות ובתפוזים התקבלו העונה יבולים גבוהים ביותר, בעיקר עקב פריחה טובה באביב ובשל חודש מאי שהיה מתון ביותר בטמפרטורות שלו וגרם לחנטה רבה. כתוצאה מעודף הפרי ומהקיץ החם, הפרי שהתקבל השנה היה קטן יחסית, ולכן נקטפו באופן סלקטיבי רק הפירות הראויים לשיווק מבחינת גודלם, כך שיצוא האשכוליות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד היה נמוך. שאר הפרי נשאר על העצים לגדילה וייקטף בהמשך העונה ליצוא או לתעשייה.

בתחילת העונה זכו האשכוליות לתמורה גבוהה במערב אירופה במטבע המקומי, בשל מחסור בהן בכל השווקים. במזרח הרחוק היו מחירי האשכוליות בהמשך העונה גבוהים משמעותית מהמחירים באירופה. על כל זאת העיבו שערי המטבע הנמוכים ביותר של הדולר, היורו והלירה שטרלינג, ביחס לשקל.

בחודשים הקרובים אנו צופים עליית מחירים, ומקווים שנזכה למחירים טובים יותר. המחירים בתעשיית פירות ההדר ממשיכים לרדת, ומחירי האשכוליות נאמדים בכ-0.8-0.55 ₪ לק"ג בשער הפרדס. בענף התפוזים עודף פרי וגודל פרי קטן השפיע לרעה על המחיר לק"ג בשער הפרדס, שהיה נמוך יחסית למחיר שאותו פדו הפרדסנים בעונה שעברה. קטיף הזן 'אורי' החל כבר בחודש דצמבר. להזכירכם, הזן 'אורי' הוא הזן העיקרי בענף ההדרים ומהווה כרבע משטחי ההדרים בארץ. בשנה הנוכחית אנו מצפים ליבול סביר, וליצוא של כ-80,000 טון.

קלמנטינה אורי הינה זן של קלמנטינה נהדרת המתקלפת בקלות וללא גרעינים שפותחה במכון וולקני ונהפכה עם השנים לזן מוביל באירופה ולגאווה ישראלית • תמיר בושניצקי, מנכ"ל חקלאי גרנות: "בחסות הקורונה אנו רואים עלייה חדה בביקוש לפירות הדר עשירי ויטמין סי"

משרד החקלאות מסכם 3 שבועות של לחימה במערכה שעוד איננה תמה

בחווה אותרו כ-107 אלף עופות נגועים.

משרד החקלאות בודד את החווה וממשיך בניטור אקטיבי באזור.