אופן רישום שעות העבודה, הרגילות והנוספות, הינו עניין הטומן בחובו פוטנציאל לתביעות משפטיות והוא מושא לדיונים בבתי הדין לעבודה שכן לצורת רישומם בתלוש השכר של שעות העבודה השלכות על זכויותיו הסוציאליות של עובד.

כללית, אם נקבע לעובד שכר הכולל שעות נוספות כי אז  רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל וממנו נגזרות זכויות בין היתר להפרשות לפנסיה ולתשלום פיצויי פיטורים^[1].

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעור שעסק בסוגיה שכזו.

^[2] סע"ש 15728-06-19 רפאל שם טוב נ' היפופוטם בע"מ

^[3] ע"ע 56265-09-22 היפופוטם בע"מ נ' רפאל שם טוב

חבר אגודת פעמי תש"ז (להלן: "המערער") הגיש ביום 13.12.2022 תביעה לחייב את האגודה החקלאית והקהילתית (להלן: "המשיבים") להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת נגזל ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

ע"א (ב"ש) 45985-05-23 שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ומתיישבי פעמי תש"ז – אגודה שיתופית קהילתית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/23

מקצת המעסיקים נוהגים לשלם לעובדיהם תוספות שונות שמתבטאות בתלוש השכר בשמות שונים, הנפוץ בהם "בונוס" וגם "פרמייה".

בבית הדין האזורי לעבודה ניתן לאחרונה פס"ד^[1] העוסק בתביעה הנוגעת לזכויות סוציאליות הנגזרות מתוספת שכזו.

^[1] 28855-01-21 נטליה גרשילוב נ' מנטין פלסטיק בע"מ ניתן ב-21.12.23

^[3] בג"צ 5580/94 מירוז יהודה נ' ביה"ד הארצי לעבודה

המערער הגיש תביעה לחייב את האגודה ומתיישביה להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת שבוצעה האגודה גזלה ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

ערעור על פסק דין במסגרתו נדחתה תביעת המערער בשל התיישנותה.

ביהמ״ש דחה את הערעור משקבע כי  המבחן הקובע לעניין מרוץ ההתיישנות אינו המועד בו נודע למערער על מכירת זכותו הנטענת לצד שלישי, אלא המועד בו יכול היה לדעת עובדות אלו. דומה כי עילת התביעה נולדה במועד בו הוסרו העיקולים על המגרשים בהרחבה, ולמצער בעת שהאגודה מכרה זכותו לקבלת מגרש בהרחבה לצד שלישי, ולמרב בשנת 2009 עת זוכה חשבונו בסך התקבול ששילם צד שלישי. יתר על כן. לפי כל אחד מהמקרים, חלפו למעלה משבע שנים עד למועד הגשת כתב התביעה. אין לקבל איזו מטענות מערער להארכת תקופת ההתיישנות.

עא (ב"ש) 45985-05-23  שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/2023

מספר תושבי העיר רחובות (להלן: "המערערים") מערערים על החלטת העירייה לאשר הקצאת קרקע ברחובות לשם בניית בית כנסת ע"י עמותה, בהמשך להחלטת ועדת ההקצאות של עיריית רחובות (להלן: "המשיבה") על הקצאה זו.

עע"מ 576/22 אונגר נ' עיריית רחובות, פס״ד מיום 14/09/23

בני זוג הגישו עתירה מנהלית כנגד החלטת וועדת ההשגות שהותירה על כנה את החלטת וועדת הקבלה במועצה האזורית גליל תחתון (להלן: "וועדת הקבלה"), לפיה הוחלט לדחות את קבלת העותרים לישוב מסד בו התגוררו בשכירות למשך תקופה של חמש שנים.

עת"מ  (נצרת) 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 06/07/23

האם ידעתם כי סוג הפיצויים בשל הפרת הסכם וגובהם יקבע, בין היתר, גם על סמך אופן פעולתו של הצד שנפגע מאי קיום ההסכם והשאלה האם פעל כדי להקטין את נזקו?

חוק החוזים מאפשר לצד הנפגע מהפרת חוזה לקבל פיצויים בגין ההפרה. ישנם סוגים שונים של פיצויים ובכללם פיצויי השבה, שנועדו להשיב לנפגע את מה שקיבל המפר מהחוזה, ולעומתם פיצויי ציפייה, שנועדו להעמיד את הנפגע במצב בו היה יכול להימצא אלמלא הופר החוזה. בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט השלום, כי אשם תורם חוזי ואי קיום החובה להקטנת הנזק עשויים להוביל לשלילת פיצויי ציפייה, כאשר גם חשש להפרת חוזה עשוי להשית אחריות על הצד התובע פיצויים בעקבות אי קיום ההסכם.

ת"א (שלום הרצליה) 76764-12-20 חברה פלונית נ' חברה אלמונית ואח'. ניתן ביום 3.8.23.

ביהמ״ש המחוזי בירושלים פסל בחירות בערעור מנהלי שהוגש נגד רשם האגודות ואגודת שדות מיכה.

כבוד השופט אלכסנדר רון שהטכניקות הדיגיטליות ללא חקיקה אינן קבילות באגודות שיתופיות. ועל המשיבות לערוך בחירות חדשות בהתאם לפקודה, זאת, תוך שימת דגש על יישום העקרונות המתחייבים מכל הליך דמוקרטי, לרבות ובפרט בכל הקשור לפרסום סדור ומבעוד מועד של פנקס הבוחרים, קביעת מועדים ידועים מראש  לכל שלב, ועריכת הבחירות במתכונות מקובלות בישראל, וללא או לפחות קרובות לכך, טכניקות דיגיט
ליות, אלא אם כן, עד למועד הבחירות, תוכר דרך זאת בדין.

רצ"ב פסק הדין. את העתירה הגישה עו"ד אלינור אלבז ואת האגודה ייצגו עו״ד אריה שפירא ומשה עוזיאל.

עמ״נ (ירושלים) (מנהלי) 30719-06-23  אלינור אלבז אמסלם נ׳ רשמת האגודות השיתופיות ואח׳, פס״ד מיום 26/10/23

תביעה למתן צו עשה המחייב את מושב מגן שאול – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "מגן שאול" או "המושב") להקצות שטח חקלאי של כ-27 דונם לתובעים, בהתאם להתחייבות האגודה.

רקע:

בשנת 2003 החליטה האגודה להכפיל את כמות הנחלות במושב, על מנת לאפשר לבני החברים להיות חברים גם הם. ביום 25.11.09 רכשו התובעים זכויות בנחלה במושב, אשר תקן הנחלה במושב הוא 37 דונם ברוטו, אך למעשה בעלי הנחלות החדשות קיבלו 3 דונם בלבד. בקשת התובעים להתקבל לחברות באגודה אושר על ידי וועד ההנהלה ביום 16.11.09  אך נידחה על ידי האספה הכללית ללא ציון שם המועמדים בההצבעה. ביום 6.11.13 החליט וועד ההנהלה לאשר שוב את בקשת התובעים אך בכפוף לאי דרישת השטחים החסרים. ביום 29.1.14 הודיעו התובעים לאגודה כי הם מסכימים לוותר על דרישתם לשטחים החסרים עד להקצאת החלקות לבנים, וכשבועיים אחר כך אושרה חברותם באסיפה הכללית. ביום 10.11.20, לאחר תחילת ההליך המשפטי, שלח רמ"י הודעה לאגודה בדבר צירוף הקרקעות החסרות לשטח המשבצת של המושב.

ת"א(שלום)(נצרת) 43808-03-20 פרדו ואח' נ' מגן שאול מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 23/07/23