הערבה התיכונה בעיצומה של התרחבות ובנייה מאסיבית, קליטת משפחות חדשות ובנים חוזרים, דבר המצריך ביצוע התאמות והרחבות במוסדות החינוך. בשל כך, מציעים למורים שיעברו לערבה סל הטבות נרחב עד לסכום של 90,000 שקלים (בהתאם לרפורמה בה נמצא המורה), הכולל מענק כספי בהתחייבות לשנת עבודה, בסך של 16,000 שקלים, מענק כספי מוגדל בהתחייבות לשלוש שנות עבודה, בסך 20,000 שקלים לשנה, כיסוי הוצאות מעבר דירה לחותמים לשלוש שנים, השתתפות בשכ"ד בגובה של 8,000 שקלים בשנה. בנוסף מוצעים למורים חוזים אישיים הכוללים 40%-50% תוספת שכר, הטבות מס לאחר שנת מגורים וכדומה.

לקראת ראש השנה, גם השנה מפרסם משרד החקלאות את מחיר הדבש המומלץ לצרכן: עד 35 ₪ לק"ג דבש

שר החקלאות אורי אריאל ביקר היום (שישי) כ' באלול, תשע"ח (31.08.2018) בשוק איכרים של משרד החקלאות ומועצה אזורית אשכול יחד עם ראש מועצה אזורית אשכול, גדי ירקוני.

בשנים האחרונות הוכרו יותר ויותר בעיות רפואיות בהן לוקים חקלאים וחקלאים לשעבר, כפגיעות עקב עבודה, המזכות את הסובלים מהן, במענק חד פעמי או בקצבה חודשית לצמיתות.

כל אלה וכמובן גם פציעות וחבלות באירועים תאונתיים, עשויים להיות מוכרים כפגיעות עקב עבודה ולזכות את הלוקים בהן בתגמול כספי המתבטא במענק חד פעמי בסך של עשרות אלפי שקלים או בקצבה חודשית שנעה בין אלפי שקלים בחודש לבין עשרות אלפי שקלים בחודש.

חשוב לציין כי ניתן להגיש את התביעה בכל גיל, גם לאחר הגעה לגיל קצבת זקנה. גם שכיר וגם עצמאי, יהיו זכאים לתגמולי ביטוח לאומי באותה מידה. וגם מי שהכנסתו מעבודה לא נפגעה והוא מרוויח שכר גבוה ללא הגבלה ,יוכל לקבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית אם יוכר כנפגע עבודה. בביטוח לאומי אין התיישנות על תביעה, כך שניתן להגיש תביעה גם בגין אירועים תאונתיים או מחלות שאירעו לפני שנים.

לצד הקשיים איתם מתמודדים החקלאים הישראלים נראה, כי בכל הקשור לענף התמר יש למגדלים נחת. עם תחילת עונת הגדיד ורגע לפני חגי תשרי מתברר, כי במהלך השנתיים האחרונות, נרשם גידול מאסיבי של שטחי גידול התמר בישראל בכלל ובערבה התיכונה בפרט. בתוך שנתיים הוכפלו שטחי גידול התמר בערבה וכיום מדובר בכ- 8,000 דונם.

בשנת 2017 עמד היקף ייצוא היין על 48 מיליון דולר! עלייה של 12% לעומת שנת 2016

עקב המודלים והתחזיות הקודרות שפורסמו בשבוע האחרון על ידי רשות המים, המנבאות חורף שחון נוסף, בחברה לפיתוח הגליל החלו לפעול על מנת לצמצם נזקים העשויים לפגוע בחקלאי הגליל כתוצאה משנת בצורת שישית ברציפות.

מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במהלך השנה החולפת התקבלו בחברה דיווחים על קריסת בתי רשת, חממות ומנהרות. במרבית המקרים קריסת המבנים הייתה כתוצאה מרוחות עזות וממקרי ברד שהסבו נזקים גדולים לחממות ולגידולים עצמם. עוד עולה כי במקרים רבים בתי הצמיחה לא היו מבוטחים. חשוב לציין כי מעבר לנזק הכלכלי הגדול לבית צמיחה שקרס, במקרה של נזק לגידולים מבוטחים כתוצאה מהתמוטטות של מבנה שאינו מבוטח, ההשתתפות העצמית של החקלאי גדלה.