ניתן ואף רצוי לברר מחלוקות בהליך בוררות כתחליף לניהול הליך בערכאות. הליך הבוררות על פי רוב יעיל יותר, מהיר יותר, אין בו פרוצדורות קשיחות, אם הוא נעשה בפני פורום מתאים הוא גם זול יותר לצדדים.
ברם, בוררות במחלוקות הנוגעות למשפט העבודה שונה מבוררות בהליכים אזרחיים אחרים. זאת כיוון שלויתור של עובד על זכויות המגיעות מהדין-אין תוקף! ויתור על זכויות כפויות להן זכאי עובד, אין בו ולא כלום. אשר על כן אין לדון בהליך בוררות בכל עניין הנוגע באותן זכויות כפויות (שכר מינימום, פיצויי פיטורים, חופש, דמי חגים, דמי הבראה, נסיעות וכו').
להלן סיפור אודות מחלוקת בין עובד למעסיקתו שהתברר בהליך בוררות.
במושב מסויים, כפי שקורה לעיתים במקומותינו נבחרה הנהלה חדשה, מלך חדש, וסר חינו של המזכיר. זה האחרון עבד כשכיר במושב במשך 40 שנה מתוכם ב-15 השנים האחרונות כמזכיר האגודה. חילוקי דעות בין המזכיר ליו"ר ההנהלה החדש הובילו למקום שבו הסתיימו יחסי העבודה ומשם להליך המתואר להלן:
המזכיר שחש פגוע ומקופח עקב הפסקת עבודתו, הגיש תביעה לזכויות המגיעות לו לטענתו מכוח חוקת עוצ"מ (עובדי ציבור במושבים), טען לפגיעה בשמו הטוב ועוד כהנה וכהנה.
התביעה הועברה לבוררות ונידונה בפני שופטת בית הדין לעבודה בדימוס.
בבוררות נבחנה שאלת נסיבות סיום העסקת התובע. האם התובע פוטר או שמא סיום יחסי העבודה היה בהסכמה? התובע טען כי הנהלת האגודה החליטה בפועל על פיטוריו עוד בטרם זימונו לשימוע. הנתבעת לעומת זאת טענה כי היתה הסכמה בין יו"ר ההנהלה לתובע על סיום עבודתו ועל כן אין לראות בהפסקת עבודתו של התובע כפיטוריו.
הבוררת הכריעה בשאלה זו וקבעה לאחר עיון בחומר שהונח לפניה כי משנבחרה הנהלה חדשה החליטה זו על ניהול שונה של האגודה. קביעתה זו התבססה גם על פרוטוקול ישיבת הנהלה בו נרשם כי ינוהל עם המזכיר מו"מ לסיום תפקידו נקבע גם שעבודתו תסתיים לא יאוחר מסוף השנה, היינו כעבור מספר חודשים. הומצא גם מכתב של המזכיר להנהלה בו הוא מבהיר כי הוא מתנגד לפיטוריו, טוען להליך לא תקין וטוען לפגיעה בשמו הטוב.
הבוררת על סמך אלה קבעה כי היא מקבלת טענת התובע לפיה האגודה החליטה לפטרו במהלך חד צדדי ולא מתוך הסכמה הדדית כטענת האגודה.
מכאן לרכיבי התביעה:
לאחר קביעת הבוררת כי התובע אכן פוטר, עברה היא לדון באופן הפיטורים. האם הליך הפיטורים נעשה כדין? בעניין זה טען המנהל כי פיטוריו נעשו משיקולים זרים, ללא שימוע ובניגוד לקבוע בחוקת עוצ"מ. הנתבעת מנגד טענה כי המנהל זומן לשימוע וכי תיפקודו היה לקוי וכי אבד בו אמון ההנהלה.
האגודה פירטה בפני הבררות מחדליו של המנהל, לגירסתה. בעניין זה קבעה הבוררות כי הנהלת האגודה יכולה היתה להוציא הנחיות פרטניות ולעמוד על ביצוען. משלא עשתה זאת, התרשמה הבוררת, חיפשה ההנהלה עילות כדי לפטר את התובע. לגבי טענות אחרות למחדלי התובע קבעה הבוררת כי אלו החלו עוד בתקופתה של ההנהלה הקודמת ובהנחייתה.
לסיכום פסקה הבוררת כי גם אם נפלו כשלים בעבודת התובע הרי שאלה נופלים במתחם הסבירות ושיקול הדעת העיסקי המקובל.
סוף דבר: בשל פיטורים שלא כדין נפסק שהאגודה תשלם לתובע פיצוי בסך 180,000 ₪ (מתוך 350,000 ₪ שנתבעו). טענה נוספת של התובע היתה כי ההנהלה פרסמה בין חברי האגודה האשמות והשמצות כנגדו, האשמות לא מבוססות. הבוררת קבעה כי ההכפשות וההשמצות נעשו שלא בצדק ועל כן פסקה כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי על פגיעה בשמו הטוב בסך 120,000 ₪ (מתוך 250,000 ₪ שתבע).
תביעתו של התובע לכפל פיצויי פיטורים נדחתה. עם זאת קבעה הבוררת כי ככל שלתובע זכויות מכ̇ח חוקת עוצ"מ הרי שיש לברר פרטנית אותן זכויות וככל שלא שולמו אלה, יהא על הנתבעת לשלמם לתובע.
עוד קבעה הבוררת כי הנתבעת תשלם את עלות הבוררות ותשתתף בהוצאות התובע בסך 50,000 ₪.
קורא המשייך האמור לעיל למקום ו/או לצדדים קונקרטיים עושה זאת על אחריותו שלו.
