עניינה של התביעה הינה בדבר אי קבלתם של בני הזוג רוקח (להלן: "התובעים") כחברים באגודה שיתופית זיתן (להלן: "הנתבעת"), על אף שרכשו נחלה בשטח האגודה. על כן טוענים התובעים כי יש לבטל את החלטת הועד בנוגע לאי קבלתם כחברים באגודה או לחלופין יש להורות לרמ"י להעביר לידיהם את הזכויות בנחלה ללא הסכמת הועד וללא קבלתם כחברים באגודה.
רקע:
במהלך מסגרת של פירוק שותפות בין יורשים, נמכרה על ידי כונס נכסים לידי התובעים נחלה במושב זיתן. במסגרת חוזה המשבצת נקבע כי העברת הזכויות בנחלה טעונה אישור של רמ"י וכן גם את הסכמת הנתבעת. לכן, לאחר שזכו התובעים בהתמחרות, פנו אלה לנתבעת בבקשה לקבלם כחברים באגודה. עקב שמועות שהובאו לידיעתם של חברי הועד, לפיהן אין בכוונת התובעים להתגורר במושב, דחה הועד את בקשתם להתקבל כחברים באגודה, זאת למרות הכחשתם של התובעים והצהרתם כי בכוונתם להתגורר במושב. התובעים לא אמרו נואש והודיעו לכונס הנכסים כי הם נכונים לרכוש את הנחלה אף ללא אישור הועד תוך שיפעלו להעברת הזכויות בנחלה מול רמ"י ישירות, כאשר רמ"י טוענת כי היא רשאית להעביר את הזכויות בנחלה לידי התובעים כיוון שמדובר במקרה חריג והסירוב לקבל את התובעים כחברים באגודה נובע משיקולים בלתי סבירים. לאור זאת פנו התובעים שנית לקבלם כחברים באגודה ולאחר שלא הוחזרה להם תשובה, הוגשה תביעה. לאחר הגשת התביעה הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף עקב חוסר מיצוי הליכים של התובעים באגודה בדרך של הגשת ערעור לאסיפה הכללית. עוד טענה הנתבעת כי החלטת הועדה שלא לקבל את התובעים כחברים התקבלה כדין ובהתאם לתקנון ועל כן אין לשנותה. בנוסף העלתה הנתבעת טענה לפיה התובעים ידעו שלצורך החזקתם בנחלה, היה עליהם להתקבל כחברים באגודה ולפיכך אין התובעים יכולים לטעון טענות נגד. מנגד טענו התובעים כי החלטת הועד מבוססת על שיקולים זרים תוך קיפוח זכויות התובעים. החלטת הועד מסתמכת על שמועות בלבד ומתעלמת מהצהרת התובעים כי ברצונם לגור במושב. מעבר לכך טענו התובעים כי בכל מקרה אין למנוע את רכישת הזכויות בנחלה ולחלופין אין למנוע את העברת הזכויות מול רמ"י. יש לציין כי דעת רמ"י במקרה הייתה כי ישנה עדיפות להשאיר את הנחלה בידי האגודה השיתופית אך לאור המקרה החריג, יהיה ניתן להעביר לידי התובעים את הנחלה חרף זאת.
דיון:
בית המשפט קבע כי התערבות שיפוטית בהחלטות האסיפה הכללית של האגודה השיתופית, תעשה תוך ריסון ואיפוק, ובבחינת שלושה מישורים – מהותי, פרוצדורלי ונורמטיבי. בהחלטה על קבלת חברים יתערב בית המשפט רק במקרים חריגים וקיצוניים.
מקום בו מצהיר מועמד בועדת קבלה כי הוא אינו מתכוון להתגורר במושב, יכול שיהיה בכך כדי להצדיק החלטה ברוח ההחלטה שהתקבלה בעניינם של התובעים. אולם במקרה דנן לא נמצאו לכך תימוכין, וההחלטה התקבלה ללא בסיס. במקרה דנן בו הוכח כי מדובר בתובעים ראויים וכי לאור החלטת הועד הפסולה, מדובר במקרה חריג וקיצוני המצדיק את התערבות בית המשפט. דרך המלך במקרה של דחיה על ידי הועד היא ערעור לאסיפה הכללית. עם זאת, במקרים חריגים ונדירים כגון זה, יש לסטות מדרך המלך, שהרי מקרה זה הוא המקרה החריג בו לרמ"י יש סמכות להעביר את הזכויות במקרקעין אף ללא הסכמת האגודה. משכך, על רמ"י להעביר את הזכויות לתובעים אף ללא קבלתם לאגודה.
סיכום:
התביעה החלופית מתקבלת, במובן זה שרמ"י תרשום את הזכויות בנחלה על שם התובעים בכפוף לנהליה.
במכלול נסיבות העניין, על האגודה לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום.
ת"א (מרכז) 28032-01-21 גבריאל רוקח נ' זיתן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 24/07/22
תיק מספר 20/1770/142 (רשם האג״ש) בעניין עופר טלר ובעניין קיבוץ כפר גלעדי, פס״ד מיום 01/08/22
