האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
מעתה על כל בקבוק שמן זית, יהיה זיהוי ברור האם הוא ישראלי או מיובא!
עפ"י תקנה שנכנסה לתוקף מ-01.01.2019, שמן זית ישראלי הוא המוצר הראשון, שמעתה יהיה מזוהה בצורה בולטת, ויבודל משמן מיובא, כך שהצרכנים הרבים המעדיפים שמן ישראלי יוכלו לזהותו על המדף.
המרחב הכפרי כולו יצביע למפלגה ולמועמד שיצהיר שהוא בעד פיתוחה וחיזוקה של החקלאות. זו הקריאה שעלתה בוועידת ישראל לחקלאות ה- 9 שננעלה בירושלים
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל החליטה להסיר מסדר היום את ההסתייגות מתקנות כללי הביצים לשנת 2019. הדרישה לערוך שינויים בהחלטה הקודמת של הועדה היתה של ח"כ אסנת מרק (ליכוד). המשמעות היא שהתכנון בענף הביצים ימשך במתכונת של השנים הקודמות.
מלחמת הסחר של הרשות הפלסטינית במגדלים הישראלים החלה כאשר הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא אוסרת על הכנסת טלאים לשטחי הרשות, אך מאפשרת המשך ייבוא על ידי יבואנים פלסטינאים, דבר שמוביל לפגיעה חמורה במגדלים הישראלים. אם ההחלטה הייתה נובעת ממצב המחירים של הטלאים ברשות כפי שטענה הרשות, קרי הכלכלה הפלסטינית - אזי הרשות הייתה קוצבת מספר טלאים שניתן להכניסן מבלי להתנות מהו מקורם.
בשל העובדה שהרשות המשיכה להתיר יבוא פלסטיני, ממילא ברור לכל שההחלטה הינה מדינית ולא כלכלית.
הצו של הרש"פ לא נדון בין גורמי המקצוע הישראלים והפלסטינאים, הצו לא הגיע למשרדי באופן רשמי, והופתענו לקבלו רק בשמועות דרך החקלאים הישראלים. צו זה ניתן על ידי הרש"פ ב- 2 לדצמבר, 2018.
הצו הגיע למשרדי בתאריך 12 לדצמבר, 2018. בעקבות כך, ובעקבות הנחיית שר החקלאות, פניתי למתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, על מנת שיפעל להסרת הצו, ובאם לא, בהתאם להנחיית השר – נתתי התראה כי אאלץ להנחות את יחידת הפיצו"ח (יחידה המרכזית לאכיפה וחקירות) לאסור את העברת תוצרת צמחית פלסטינית לישראל.
מתוך מכתבו של שלמה בן אליהו, מנכ״ל משרד החקלאות, ליואב הורוביץ, מ״מ מנכ״ל משרד רוה״מ
נוהל התמיכה בנושא מתנדבים בחקלאות לשנת 2019 עלה לאתר האינטרנט של המשרד.
מועד אחרון להגשה הינו ה 30/1/2019.
נמשך הגידול בהיקף הפיצויים שמשלמת קנט למגדלי הבקר. מנתוני הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי בשנת 2018 ביצעה קנט כ-38,000 פינויים של פגרי בקר, בענפי הבקר השונים, בעלות כוללת של כ-18 מיליון ₪. מדובר בגידול של למעלה מ-12% לעומת שנת 2017 בה הסתכמה העלות הכוללת בכ-16 מיליון ₪. יצוין כי בעשור האחרון נרשם גידול מתמיד בהיקף הפיצויים כאשר בשנת 2007, לשם השוואה, עמד היקף הפיצויים על כ-7 מיליון ₪ בלבד.
