האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
המבקרים חגגו את חול המועד סוכות ב"פארק חקלאות ישראלית" בסימן האחריות שלנו כלפי בעלי החיים וכלפי המזון שאנו אוכלים
התמיכה תינתן במסגרת תכנית של רשות החדשנות לקידום פרויקטים טכנולוגיים בתעשייה ובמו"פים האזוריים, וכן קידום חברות הסטארט-אפ בתעשייה העולמית
רבים מהחברים בתנועת האחוד החקלאי שעבדו ועובדים בעבודות כפיים נפגעו במהלך השנים באירועים תאונתיים או במחלות שונות .בעיות רפואיות אלו כמו : פגיעות גב ,כתפיים, ברכיים, כפות ידיים, עור (עקב חשיפה לשמש ), ריאות (עקב חשיפה לחומרים) שמיעה , פרקינסון (עקב חומרי הדברה ), מחלות סרטניות ועוד, עשויות לזכות בתגמול כספי משמעותי מביטוח לאומי ,תגמולים שחלקנו לא היינו מודעים להם .
במסגרת האירוע- כנס אפיתרפיה -שיטות טיפול בעזרת מוצרי כוורת.
אתר חוות "חפציבה", חדרה, יום חמישי, 27 בספטמבר 2018, ללא תשלום.
לאחר מספר חודשי עבודה אינטנסיבית ושיתוף פעולה הדוק ופורה בין מחלקת תיירות בערבה התיכונה ומחלקת האינטרנט, עלה לאוויר במהלך השבוע האחרון אתר אינטרנט חדש המנגיש את ההיצע והמגוון בערבה לנוחיות התיירים ולתועלתם של התיירנים.
חקלאי הגליל ממשיכים להיאבק כנגד הטרור החקלאי ואזלת ידה של ממשלת ישראל למיגורו.
ברוב המדינות בעלות כלכלה מפותחת עובר המגזר החקלאי טלטלות קשות, והוא ממשיך להציב אתגרים לא פשוטים למדיניות הכלכלית, החברתית והסביבתית. חלק גדול מהתהליכים והבעיות משותפים גם למגזר החקלאי בישראל, אשר בדרך כלל נחשב כמתקדם וזוכה לשבחים רבים (בעיקר מחוץ לישראל...); אולם בנוסף, המגזר החקלאי בישראל נושא על גבו גם מאפיין ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי המקנה זכויות מועטות במקרקעין לחקלאים, והחורג באופן קיצוני מהמקובל ברוב המדינות המפותחות. משום מה, דווקא המשמעות של נושא בולט זה לא זכתה לתשומת ליבם של חוקרים (להוציא באופן היסטורי ואידאולוגי).
המיגזר החקלאי והכפרי בישראל נמצא מזה מספר שנים במשבר מתמשך – כלכלי, חברתי, משפטי, ופוליטי-תקשורתי. בשנים האחרונות, עם התגברות הרגישות הציבורית לסביבה, אף צצה קטגוריה נוספת של מטרות ואתגרים לצידם. בעיות המיגזר "זוכות" לוועדות ממלכתיות מדי מספר שנים, והאחרונה "הועדה לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל" (ועדת רוטקופף) שהתפזרה מבלי לסיים עבודתה, וצוות בין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית ב"מקרקעי ישראל", בראשות ערן ניצן. עיקרן של בעיות המיגזר משותפות גם למיגזרים כפריים במדינות מפותחות אחרות, אולם המיגזר בישראל מאופיין – לטוב ולרע - גם בגורם ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי החורג מהמקובל ברוב המדינות המפותחות.
מטרת העל של המחקר היא לבחון באיזו מידה עדיין עומד מישטר המקרקעין הציבורי במבחן המטרות הציבוריות שהיה מיועד לשרת, ובמבחן המטרות הציבוריות העדכניות המקובלות כיום בקרב מדינות ה OECD. ומאידך, נרצה לבחון באיזו מידה מישטר המקרקעין כיום מהווה אילוץ ומיכשול בפני התמודדות עם הבעיות הנוכחיות של המיגזר. לראשונה, מחקר זה כולל סקר עמדות אודות המדיניות הקרקעית של אלה החיים ביישובים החקלאיים – ה"צרכנים" של המדינות הקרקעית. תפוקות המחקר הן סידרה של מסקנות והמלצות המשלבות את התובנות מהמחקר הבין לאומי עם המימצאים של סקר העמדות.
חלקים ניבחרים מתוך דו"ח מחקר שהוגש למישרד החקלאות ופיתוח הכפר
הישראלי הממוצע צורך כ- 17 ק"ג דגים בממוצע בשנה • לקראת החג עולה הצריכה הממוצעת של הדגים בכ-30% • בשנת 2017, צרך הישראלי הממוצע כ- 15.5 ק"ג תפוחים • ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 1 בראש השנה