פסקי דין

לאחרונה התעורר מחדש ניגוד העניינים שבו נמצאים שופטים מסוימים ובעיקר בבית המשפט העליון והדבר חייב פרסום רשימת ניגודי עניינים של כל שופט

קריסת עצים הינה תופעה שכיחה בעונת החורף, והיא עשויה להוביל לנזק רב. לפיכך, מוטלת על רשות מקומית החובה לפקח ולטפל בעצים שבתחומה. לפנינו מקרה בו חויב ועד מקומי בנזקים שנגרמו לרכב בשל קריסת עץ, לאור ממצאי בית המשפט לפיהם הועד המקומי לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת הסיכון.

תא"מ (שלום)(ת״א) 11165-11-17 רביב נ' מושב נהלל-ועד מקומי ואח׳, פס״ד מיום 20/05/2020

 

 

המבקשת, אם חד הורית ו-2 ילדיה הנכים מתגוררים ביישוב מולדה, יישוב לא מוכר, אשר נמצא בהליך הסדרה ליישוב מוכר. בשנת 2018 הודבק צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור על דלת בית המגורים של המשפחה, בטענה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וכי הם לא נועדו למגורים. צו זה ניתן מכוחו של חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981, המאפשר פינוי אדם אשר תפס מקרקעין שלא כדין.

רעא 2652/20 זינב אלהואשלה נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פס״ד מיום 28/04/2020

 

 

 צור יאמין ממזכרת בתיה, אשר הואשם בבית משפט השלום ברחובות כי הינו עושה שימוש חורג בקרקע חקלאית שבבעלותו בכך שבקרקע זו מתנהל עסק מסחרי של 7 צימרים ו-2 מחסנים ושטח אספלט כשטח כולל של כ-1,200 מ"ר, זוכה השבוע מחמת הספק על ידי השופטת אדנקו סבחת חיימוביץ.

תו״ב (שלום)(רחובות) 30573-05-15 ועדה מקומית לתכנון ובניה נ׳ יאסין ואח׳, הכרעת דין מיום 13/05/2020

בית המשפט השלום בתל אביב קבע בפסק דין כי הפרשנות של המנהל היא "פתלתלה, מלאכותית ומאולצת ואינה עולה עם תכליתן של החלטות 1101 ן-1265 וחייב את הרשות להשיב לתובע את כל הכספים שנגבו ביתר.

מדובר על תביעה שיזם חבר אגודת נווה מבטח בגין חיוב יתר שאילצה אותו הרשות לשלם בגין הסדרת השימושים הלא חקלאים בנחלתו, ועיקר המחלוקת נסובה בגין החיוב על תשלומי העבר.

תא (שלום) (תא) 18877-11-14 ניר בר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 05/03/2020

 

 בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד רשות מקרקעי ישראל בגין טענה לאי מתן ההנחה המלאה לחיילי המילואים פעילים שעמדו בתנאי החלטה 1261 ורכשו קרקע לבניה נמוכה נקבע בהסכם פשרה כי רשות מקרקעי ישראל תפרסם הודעה בעיתונות ותאפשר לכל מי שרכש קרקע להגיש בקשה על מנת לקבל את מה שנגבה באופן לא תקין.

התובעים שיוצגו על ידי עו"ד ניצן גדות ממשרד רדעי-גדות (ת"צ 12079-05-14 סיידו נ' רמ"י), טענו לפרשנות לא נכונה של רשות מקרקעי ישראל ליישום החלטה 1261.

לאחרונה פסקה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, בפעם השלישית, כי אין להוסיף הוצאות פיתוח לשווי המכירה, לצורך חישוב מס הרכישה, מקום בו עד למועד החתימה על הסכם הרכישה לא בוצעו עבודות פיתוח במקרקעין הנרכשים.

ו"ע 61323-08-18 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין - חדרה

בית המשפט העליון קבע כי סכסוך אודות חברות באגודה שיתופית אינה סוגיה חוקתית אלא רק במקרים חריגים ובכך הביא לסיום דיון לא סגור זה שנמשך עשרות בשנים.

מדובר על בקשת רשות ערעור של נהריה –כפר שתופי להתיישבות חקלאית על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר במסגרתה נדחתה בקשת אגודת נהריה להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהוגשה נגדה בשל קיומו של סעיף בוררות הקיים בתקנונה. (רע"א 959/20).

בפרשה זו דובר על אישה שחברותה הופסקה באגודה בשל העובדה שאינה עומדת בתנאי הכשרות לחברות מאחר ואינה מחזיקה במשקה החקלאי. בית המשפט המחוזי שאליו פנתה האישה לביטול החלטת האגודה, קיבל את תביעתה ביולי 2017 וקבע כי אופייה של האגודה השתנה, כמו עיסוקם החקלאי של יתר חברי האגודה עבר וחלף מהעולם וכי הוצאתה מהאגודה הייתה שלא כדין.

כשנה לאחר מכן הלכה האישה לעולמה וביתה ביקשה להעביר אליה את חברותה באגודה ואל הבקשה גם צורפה פניית האם למנות את הבת כחליפתה.

כשמיענה האגודה לענות הגישה הבת בדרך של המרצת פתיחה פניה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של האם אליה.   האגודה בתשובה לבקשה השיבה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה באגודה שכן אינה מתגוררת בשטחי האגודה כנדרש בתקנות ובתקנון האגודה. בנוסף טענה האגודה שאת הסכסוך יש להעביר להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה להעביר את הדיון לרשם האגודות וגם דחה את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה כדי להעבירה לבוררות וקבע כי הוא מקבל את עמדת הבת שעניין חברותה הוא עניין חוקתי ולא עניין פנימי הנוגע לעסקי האגודה ולכן סעיף הבוררות לא חל על עניינים חוקתיים.

על החלטה זו של בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות בטענה שמדובר בעניין חוקתי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע בפסק דין תקדימי כי אמנם נקבע בפסיקה כי עניינים בעלי עניין "חוקתי" לא יוכרעו בידי בורר אלא יגיעו לדיון בבית המשפט גם אם יש תניית בוררות, אך אין זה המקרה.

בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה זו שהייתה פתוחה עשרות בשנים וקבע כללים ברורים הקשורים לסכסוכים בקבלה לחברות או בהוצאה מחברות

רע״א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ׳ דפנה פרידמן, פס״ד מיום 03.05.20

באפריל 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה אשר החמיר מאוד את הענישה על עבירות תכנון ובניה. בהתבטאויות רבות בתקשורת אמרו בכירי משרד המשפטים כי תיקון זה נועד במיוחד למיגור עבירות הבניה במגזר הערבי והחקלאי, והוא אכן מורגש היטב.

בתמצית, התיקון מאפשר הטלת קנסות בשיעורים של מאות אלפי ₪, אפילו באמצעות החלטות מינהליות של פקחים, כאילו היה מדובר בקנס פעוט על השמשה של הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר את הגבלת הסמכות ושיקול הדעת של בתי המשפט, לשפוט את האזרח מתוך ראיה חומלת, המשקללת את הנסיבות הספציפיות של המקרה, ובהן גם את מחדלה של המדינה להעמיד לרשות המגזרים הללו, תכניות עדכניות ומפורטות אשר תאפשרנה להם מגורים ופרנסה בכבוד.

ודווקא על רקע מדיניות החמרת הענישה, התקבל לאחרונה פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המשמיע קול אחר.

עפא (חי') 16521-10-19 אחמד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702