המועצה הארצית לתכנון ובניה, החליטה בישיבתה מיום 17.10.223 להעביר לאישור הממשלה את תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 19/1.

התמ"א מסדירה – לראשונה באמצעות תוכנית מתאר ארצית – את הליכי התכנון לאישור היתרים ותכניות למתקני אגירה בהספקים ובמיקומים שונים. התמ"א, תאפשר הוצאת היתרים והקמה של מתקני אגירה שיקדמו את משק החשמל ובכלל זה יאפשרו לייעל את השימוש ברשת החשמל ולחבר מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת בהיקף רחב יותר.

התמ"א מגדירה את הליכי התכנון הנדרשים לתכניות ולהיתרים למתקנים לאגירת אנרגיה, לרבות קביעת התנאים לשילוב מתקני אגירה בתחום תכניות מפורטות מאושרות. התמ"א כפי שפורסמה, תובא לאישור הממשלה ותכנס לתוקף לאחר שינויים קלים על פי דרישת המועצה הארצית.

השכרת משנה בעסקאות למיזם אגירת אנרגיה עצמאי

בשונה מפרויקט סולארי קרקעי, בפרק 7.5 לא קיים איסור על השכרת משנה. מכאן, עסקת אגירה דינה כמו כל עיסקת תעסוקה רגילה בישוב חקלאי.

כלומר, אם הישוב החקלאי רוצה להצטרף כשותף לפרויקט – הוא צריך להיות לכל הפחות בעל שליטה בתאגיד בעסקה שתיעשה עם רמ"י, דהיינו מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב- 26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

במידה שהישוב אינו מעוניין בשותפות, אז העיסקה תיעשה בינו לבין רמ"י, והוא יהיה רשאי להשכיר את הקרקע ליזם לתקופה של עד 25 שנה.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה היום (31.10.23) באתר סדר יום לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה שמועדה עדיין לא נקבע. על סדר היום הצעה לתיקון סעיף 9.24 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "חרבות ברזל" - (הוראת שעה) שקובעת הוראות מקילות ביחס ליישובי "קו עימות" וכפי שיוסבר להלן.

תוקף הוראות השעה הוא לשלוש שנים ועד ליום 31.12.2026.

הוראות השעה נועדו על מנת לתת כלים לחיזוק יישובי קו העימות (צפון ודרום) במטרה לשמר את ההתיישבות בראיה ארוכת טווח וכן להגדיל את שיעור האוכלוסייה בני המקום וכן לתת לאגודות ולמועצות האזוריות כלים להגדלת מכסת התעסוקה, הקמת מיזמים וכו'.

נבהיר שוב - ההוראות מתייחסות ליישובי קו עימות בלבד!

בשלב זה לא נכללת בסדר היום הבקשה שהגשנו לרמ"י ולשר הבינוי והשיכון לאפשר שימוש במבנים קיימים ובמבנים ניידים עבור מפונים נוכח מצב המלחמה. אבהיר, כי הבקשות נמסרו למנהל רמ"י ולשר אך עדיין אין החלטה בנושא ואני קורא מכאן לכל מי שיש לו יכולת להעלות את הנושא לסדר היום בכל פורום ובכל אמצעי תקשורת שיעשה זאת בעדיפות ראשונה על מנת שהדרישה תהיה חלק מסדר היום של ישיבת המועצה הקרובה.

הנהלת רשות מקרקעי ישראל החליטה אתמול להביא בפני מועצת מקרקעי ישראל שורה של החלטות אשר ייטיבו עם ישובים באזורי מלחמה. נציין כי מועצת מקרקעי ישראל היא הגוף האחראית על פי חוק על קביעת המדיניות הקרקעית על פיה פועלת רשות מקרקעי ישראל. לממשלה יש רוב במועצה. להחלטות להן עלות תקציבית נדרשת חתימת שר אוצר.

ההמלצה היא כי תוקף ההחלטות יהיה זמני, עד ליום 31.12.26.

להלן עיקרי ההמלצות

אושר חוק לדחיית תשלומים ב– 30 ימים לקבוצות שהושפעו קשות מהלחימה

בעקבות מתקפת הטרור שאירעה ביום 7.10.23 הוחלט, כי מספר קבוצות ובכללן כוחות הביטחון בסדיר ומילואים, מי שהתגורר ערב פרוץ המלחמה ביישוב שפונה, מי שנפצע כתוצאה מפעולת איבה, נעדר או נחטף וכן קבוצות נוספות, יהיו זכאיות לדחיית תשלומים. הדחייה תחול על כל מועד שנקבע בחוזה לעשיית פעולה, על תשלומים לרשויות המדינה וכן על ביצוע פעולות ותשלומים בהתאם לפסקי דין. החוק אינו חל על תשלום מזונות ועל תשלום שכר עבודה.

ביום 18.10.23 התקבל בכנסת חוק לדחיית מועדים לתשלומים, אשר מעניק פתרון משפטי למספר קבוצות באוכלוסייה אשר הושפעו קשות ממצב הלחימה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועד. החוק מעניק דחייה בת 30 ימים על כל המועדים שנקבעו ב: (1) חוזה לעשיית פעולה (למשל, תשלומי משכנתא); (2) תשלומים לרשויות (כגון ארנונה) ו– (3) פסקי דין. החוק אינו חל על תשלום מזונות ועל תשלום שכר עבודה.

ביום 15.10.23 פרסמנו חוזר משרד בנוגע להעסקת עובדים בתקופת מלחמה – סיכום שיחת זום שנערכה עם הממונה ביום 9.10.23.

בין לבין, פרסם משרד העבודה שאלות ותשובות בנוגע להעסקת עובדים בתקופת מלחמה, לכן ולשם הנוחות להלן לינק לפרסום של משרד העבודה בנוגע להעסקת עובדים.

בהמשך לחוזר שהוצאנו ביום 12.10.23, אנו מעדכנים כי ממשרד רשמת האגודות הוצאה היום הודעה רשמית על הארכת כהונת ועדי הנהלה בכל השטחים בהם הוצא מצב חירום, היינו בכל הארץ בשלב זה.

לכל ועד הנהלה שתמה כהונתו לאחר ה-7.10.23 ובתוך מצב החירום, יש ממילא הארכת כהונה אוטומטית של שלושה חודשים.

רמ"י פרסמה אתמול החלטות הנהלה לימי המלחמה שרלוונטיות לבעלי נכסים במגזר החקלאי, נביא להלן את עיקרי ההחלטות

הטלת ספק בעולם העבודה, באה לידי ביטוי על בסיס יומיומי.

 לפי מסמך דמות הבוגר 2030 שפרסם משרד החינוך, יש לעודד את בוגרי מערכת החינוך, ללמוד באופן עצמאי, ובכדי לעשות כן, עליהם להיות בעלי מגוון מיומנויות, ובין היתר, חשיבה ביקורתית, שבמסגרתה כלולות יכולות הליבה: הערכת מידע ומקורות, טיעון, קבלת ההחלטות והטלת הספק.

בפועל, קבלת החלטות מהווה חלק אינטגרלי מחיינו האישיים והעסקיים, בכל החלטה שאנו מקבלים, לרוב אנו עוצרים, וחושבים האם זו ההחלטה הנכונה? הטלת ספק כאמור, אינה דבר שלילי, אלא תהליך שמאפשר לנו לבחון, את הסיבות השונות ,הטיעונים וכלל החומרים שהתבססנו עליהם, לבחון נקודות מבט שונות, שהובילו לקבלת ההחלטה ולבצע ניהול סיכונים נכון. עצם הטלת ספק, עשויה אף להוות אבן דרך חשובה, במסגרת חשיבה יצירתית.