בעקבות כוונת משרד החקלאות, הכלכלה והאוצר לאפשר לרגל חג הפסח ייבוא של ירקות קפואים לתעשייה וייבוא של ירקות טריים לצרכנים קוראים באיחוד החקלאי לראש הממשלה לעצור את הרס החקלאות !

ביום חמישי האחרון (1.3.18) פנה ח"כ איתן ברושי אל יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' בבקשה לקיים דיון דחוף, זאת בעקבות יוזמת משרד החקלאות לאפשר יבוא ירקות ללא מכס כלל בשלושת השבועות הקרובים.

על רקע פרסום הנתונים לפיהם קיים מלאי תכנוני של למעלה ממיליון יח' דיור על קרקע מדינה אומרים בתנועת האיחוד החקלאי כי המאגר הלאומי התכנוני חשף את האמת הידועה- זה לא באמת מחסור בדיור אלא הרצון לחסל את ישובי המרחב הכפרי.

במקום להשקיע בהסדרת התכניות התקפות הקיימות שבגינן ניתן ליצר כמיליון יחידות דיור ממשלת ישראל מחפשת את הפתרון מתחת לפנס תוך רמיסת מוסדות התכנון ופגיעה אנושה בשטחים הפתוחים והחקלאים וכן פגיעה באיכות חייהם של עשרות אלפי משפחות שיפגעו מהיעדר תשתיות תחבורה.

תפיסת הברחות מזון במספרים (נתוני 2017): כ-54 טון בשר בקר, עוף וכבש נתפס טרם הגעתו לצרכן o 426,240 ביצים נתפסו טרם שיווקן o 51,331 ק"ג ירקות ופירות, ממקור לא ידוע, נתפסו על ידי מפקחי משרד החקלאות.

משרד החקלאות חוזר ומדגיש כי יש להקפיד ולרכוש בשר עוף, בקר וביצים בנקודות ממכר מוכרות ומוסדרות

הערות תנועת האיחוד החקלאי להצעות ההחלטה לישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 26/02/2018  בנוגע:

1. להצעה 719 (תיקון החלטה 1422)- תקנון נוהל לישיבות מועצת מקרקעי ישראל;
   
2. להצעת החלטה 723 - מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע- ביטול סעיף 1.4 בהחלטה 1505;
3. להצעה החלטה 724 (תיקון החלטה 1508) דיור בהישג יד ("מחיר למשתכן").
   

מתוך מכתבו של מזכ״ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, ליו״ר מועצת מקרקעי ישראל ושר האוצר משה כחלון

ראשי השלטון המקומי - רון חולדאי, יו״ר פורום ה- 15, עמיר ריטוב, יו״ר מרכז המועצות האזוריות וחיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי, פנו ליו״ר ועדת הפנים של הכנסת בבקשה להימנע מהארכת פעילות הותמ"ל, ולאפשר למערכת התכנון לשוב ולפעול ב"דרך המלך" תוך חיזוק והעצמת הוועדות המקומיות והמחוזיות, לשם טיוב והאצת עבודתן.

הכותבים קראו לוועדה לבחון לעומק את ההשלכות המדאיגות הצפויות לעתידה התכנוני של מדינת ישראל, לשוק הדיור, לרשויות המקומיות ולכלכלה המקומית, לשטחים הפתוחים והחקלאיים ולאיכות החיים של תושבי ישראל, אם תוארך פעילות הותמ"ל במתכונתה הנוכחית.

לסיום, הביעו הכותבים את עמדתם שאין כל צורך או מקום בהארכת פעילות הותמ"ל ואם זו תמשיך בעבודתה כדאי לשקול את צמצום סמכותה ומיקוד פעילותה בקידום תכניות התחדשות עירונית רחבות היקף, ובקידום תכניות גדולות אחרות - ובלבד שניתנה לכך הסכמה מלאה של כל הרשויות המקומיות.

מכתבם וחווה״ד  מאת פרופ' ערן פייטלסון, צביקה מנץ, שאול צבן וענת הורוביץ-הראל - ״הערכה בטרם הארכה: מה נדרש לבחון בטרם יוארך תוקף הותמ"ל?״ מצ״ב