על שעות נוספות בכלל וגם בצל הקורונה / שמואל גלנץ, עו״ד

בימים טרופים אלה בהם מחלקות האון-ליין ברשתות השיווק מועסקות סביב השעון מעניין להפנות לפסק דין שניתן בימים אלה ממש בבית הדין הארצי לעבודה⁽¹⁾. עסקינן בערעור שהגישה המדינה על פסק דין שניתן כנגד חברת שופרסל עקב חריגות בעניין העסקה בשעות נוספות אסורות במחלקות האון ליין שלה.

וזאת לדעת: על פי החוק⁽²⁾ ככלל יש איסור העסקה בשעות נוספות. שר העבודה מתוקף סמכותו התיר העסקה בשעות נוספות ובלבד שיום עבודה לא יעלה על 12 שעות ומקסימום השעות הנוספות המותרות בשבוע יהיה 16 שעות (סה"כ לא יותר מ-58 שעות).

ביום 17.3.2020 פורסם ברשומות תיקון המאפשר העסקת עובד 14 שעות ביממה וזאת לא יותר מ-8 פעמים בחודש ולא יותר מ-67 שעות בשבוע ובחודש (25 ימים) לא יותר מ-90 שעות נוספות. (סה"כ 272 שעות לכל היותר). הצו תקף לחודשיים מיום פרסומו אלא אם צו בריאות העם יבוטל קודם.

לענייננו, מעשה שהיה כך היה:

כנגד שופרסל ומנהלים בה הוגש כתב אישום בטענה שהנאשמת ביצעה עבירה של העסקת עובדים במחלקת האון ליין מעבר ל-12 שעות עבודה ביום וזאת בתקופה של 6 חודשים.
63 העובדים שכלפיהם בוצעה העבירה עסקו באריזת מוצרים למשלוח ללקוחות (באותה תקופה העסיקה שופרסל 13,500 עובדים). כתב האישום הוגש נגד החברה ונגד מנהלים בה בטענה כי אלה לא הוכיחו כי לא ידעו על ביצוע העבירות ולא הוכיחו כי נקטו את האמצעים שנדרשו כדי להבטיח קיום הוראות החוק בהקשר למספר שעות ההעסקה של עובדים בחברה.

בית הדין האזורי⁽³⁾ קבע עובדתית כי העובדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום הועסקו מעל 12 שעות ביום ועל כן הרשיע את שופרסל ב-223 "יחידות עבירה".

באשר למנהלים קבע בית הדין האזורי כי העבירות נעברו שלא בידיעתם וכאשר נודע להם הדבר נקטו באמצעים להבטחת ביצוע הוראות החוק, היינו איסור העסקת עובדים מעבר ל-12 שעות ביום. לאור זאת זוכו המנהלים.

על פסק דין זה הגישה המדינה ערעור. באשר למנהלים נטען כי העבירות הובאו לידיעתם כבר בחודש הראשון בו נעברו ולמרות זאת נמשך ביצוען עוד מספר חודשים. נטען על ידי המדינה כי לא הוכח שהמנהלים נקטו צעדים מידיים וחד משמעיים להפסקת העבירות. בנוסף ערערה המדינה על סכום הקנס שהושת על שופרסל – 252,000 ₪. לשיטתה  הקנס צריך היה להיות גבוה יותר לנוכח המספר הגדול של אירועי העבירה.

בהכרעה בבית הדין הארצי נותח עניין אחריותם של המנהלים⁽⁴⁾ ובוררה פעולתם של המנהלים עת שנודע להם ביצוע העבירות. התברר כי הוצא מטעם ההנהלה נוהל מסודר וחד משמעי האוסר מכל וכל העסקת עובדים מעבר לשעות המותרות בחוק וכי מידי חודש יצא בקשר לכך רענון למנהלי הסניפים. משכך, קבע בית הדין הארצי, נקטו המנהלים בפעולות מספקות והעבירות נעברו על ידי מנהלי הסניפים ללא שלהנהלה במרכז היתה יכולת לבדוק הלכה למעשה יישום ההוראות.

באשר לגובה הקנס, בניתוח שעשה בית הדין האזורי נקבע כי יש להתחשב בכך ששופרסל שילמה לעובדים את מלוא השכר ואין טענה לפגיעה בזכויות הכספיות של העובדים. עוד נקבע כי שופרסל נעדרת עבר פלילי וכן שפעלה לתיקון ההפרות.

בית הדין הארצי סמך ידיו על פסיקת בית הדין האזורי והותיר על כנו את גובה הקנס שנקבע באזורי. יצויין שבהכרעת בית הדין הארצי הודגש: "מדובר בחוק מגן קוגנטי שנועד להסדרה מחייבת של תנאי מינימום לצורך רווחת העובדים ושמירה על כבודם".

ומכאן-

תובנות:

מעסיקי עובדים זרים בחקלאות נכשלים לעיתים בהעסקת יתר של עובדיהם. מוסבת תשומת ליבם של המעסיקים כי העסקת יתר אסורה מכל וכל ואין משמעות לנכונותו ולרצונו של העובד הזר לעבוד ככל הניתן יותר שעות. ידוע רצונם, לא אחת, של העובדים התאילנדים לעבוד ככל האפשר יותר שעות ואולם, כאמור, החוק מגביל את מספר שעות העבודה המותר ביום/בשבוע. מודגש: העסקה ביתר הינה עבירה פלילית והאחריות לכך הינה בלעדית של המעסיקים.

לאחרונה נדרשתי לייצג חקלאי, מעסיק עובדים זרים, שניתנה לו התראה בשל כך שהעסיק עובדים תאילנדים שעות נוספות מעבר למותר. תג מחירה של ההתראה עומד על 20,000 ₪ לעובד. המשמעות היא שהמעסיק "נמצא על כוונת" יחידת האכיפה והוא "על תנאי" לשנתיים. באם יימצא במהלך שנתיים מאז ההתראה עובר אותה עבירה יוכפל אוטומטית סכום ההתראה המקורי.

בימים כתיקונם אסור להעסיק עובד יותר מ-12 שעות ביממה ובסה"כ לא יותר מ-16 שעות נוספות בשבוע.

בשולי הדברים:  

מוחרגים מהחוק לעניין שעות עבודה נוספות עובדים בתפקידי הנהלה וכאלה הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים פיקוח ומעקב אחר שעות עבודתם ואחרים בהם שוטרים ועוד.
גם לגבי מטפלים סיעודיים השוהים עם מטופליהם כל שעות היממה קיימת על פי הפסיקה החרגה. דיונים רבים בבתי הדין לעבודה ואף בבג"צ עסקו בעניינם. שם נקבעה הלכה לפיה הסעיף בחוק נשוא המאמר אינו חל על מטפלים סיעודיים המתגוררים עם מטופליהם בביתם.

• ע"פ 36941-09-19 וע"פ 27091-11-19 ניתן ב-3.3.2020.
• חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 ס' 7 (א): "יום עבודה לא יעלה על 8 שעות".
• ת"פ 14163-04-14 מ"י נ' שופרסל בע"מ ואח'.
• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 ס' 27. (א): " חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר, שהעסיקו בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה: (1)   שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (2)   שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.."

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי