חוק דחיית תשלומים לנפגעי מלחמה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

אושר חוק לדחיית תשלומים ב– 30 ימים לקבוצות שהושפעו קשות מהלחימה

בעקבות מתקפת הטרור שאירעה ביום 7.10.23 הוחלט, כי מספר קבוצות ובכללן כוחות הביטחון בסדיר ומילואים, מי שהתגורר ערב פרוץ המלחמה ביישוב שפונה, מי שנפצע כתוצאה מפעולת איבה, נעדר או נחטף וכן קבוצות נוספות, יהיו זכאיות לדחיית תשלומים. הדחייה תחול על כל מועד שנקבע בחוזה לעשיית פעולה, על תשלומים לרשויות המדינה וכן על ביצוע פעולות ותשלומים בהתאם לפסקי דין. החוק אינו חל על תשלום מזונות ועל תשלום שכר עבודה.

ביום 18.10.23 התקבל בכנסת חוק לדחיית מועדים לתשלומים, אשר מעניק פתרון משפטי למספר קבוצות באוכלוסייה אשר הושפעו קשות ממצב הלחימה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועד. החוק מעניק דחייה בת 30 ימים על כל המועדים שנקבעו ב: (1) חוזה לעשיית פעולה (למשל, תשלומי משכנתא); (2) תשלומים לרשויות (כגון ארנונה) ו– (3) פסקי דין. החוק אינו חל על תשלום מזונות ועל תשלום שכר עבודה.

על מי חל החוק?

הקבוצות הזכאיות לדחיית תשלומים ופעולות הן:

• חיילים בשירות סדיר ומילואים, שוטרים וכבאים, אשר שירתו בתקופה שמיום 7.10.23 ועד ליום 7.11.23 או חלקה. החוק חל גם על חלק מהסוהרים אשר שירתו בתקופה זו;
• מי שהיה נעדר, חטוף או שבוי בתקופה שמיום 7.10.23 ועד ליום 7.11.23 או חלקה;
• מי שהתגורר ביישוב שהתפנה ומצוין ברשימה המצורפת לחוק. הרשימה כוללת 84 יישובים בעוטף עזה ובגבול הצפון (בהם נחל עוז, זיקים, שדרות אשקלון ועוד);
• מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות, בשל פציעה שנגרמה לו בין יום 7.10.23 ועד ליום 7.11.23, כתוצאה מפעולת איבה;
• עובד או מתנדב במשרה מלאה בגוף הצלה (למשל, מגן דוד אדום);
• עזבון של אדם שנפטר ונמנה על הקבוצות הזכאיות;
• חברה שיש לה 5 בעלי מניות לכל היותר, ואשר בעל המניות המחזיק לפחות 50% מאמצעי השליטה בה נמנה על אחת הקבוצות הזכאיות;
• שותפות רשומה, אשר אדם הנמנה על אחת הקבוצות הזכאיות משתתף בניהול עסקיה ושולט ב־50% לפחות מנכסיה;
• בני/בנות זוגם של המנויים לעיל, האחראים לחיוב יחד עימם.

מה קובע החוק ביחס לתשלומים מכוח חוזה?

על פי החוק, במידה ונקבע בחוזה מועד לעשיית פעולה (כגון תשלום) בידי אדם הנמנה על אחת הקבוצות הזכאיות, והמועד לביצוע הפעולה חל בין יום 7.10.23 ליום 7.11.23, המועד לקיום הפעולה יידחה ב– 30 ימים. כך לדוגמה, אם המועד לביצוע פעולה חל ביום 22.10.23, הוא יידחה ליום 22.11.23. דחיית המועד תלויה בכך שהאדם הזכאי לדחייה או מי מטעמו הודיע על כך לצד השני. החוק קובע, כי הצהרה של אדם כי הוא זכאי לדחיית מועד תהווה חזקה כי הוא אכן זכאי, כל עוד לא הוכח אחרת.

החוק מבהיר, כי הזכאי לדחיית מועד לא ייחשב למפר חוזה, וכי על החיובים הכספיים שנדחו לא ייווספו תשלומי ריבית והצמדה.

הדחייה אינה חלה על:

• מועד לפעולה לפי חוזה שנחתם בין יום 7.10.23 ליום 7.11.23;
• חוזה שבו כל הצדדים זכאים לדחיית מועד;
• תשלום ששולם לפני יום תחילתו של החוק (18.10.23);
• עסקת תשלומים שנעשתה באמצעות כרטיס אשראי, במידה והנכס או השירות סופקו במלואם לפני מועד התשלום שחל בתקופה שמיום 7.10.23 ועד ליום 7.11.23.
  

מה קובע החוק ביחס לתשלומים שנקבעו בפסק דין?

על פי החוק, במידה ונקבע בפסק דין חלוט של בית משפט או בית דין, או בהחלטה סופית של גוף אחר בעל סמכות שפיטה, מועד לעשיית פעולה (או תשלום) בידי אדם הנמנה על אחת הקבוצות הזכאיות, והמועד לקיום הפעולה חל בין יום 7.10.23 ליום 7.11.23, המועד יידחה ב– 30 ימים. יובהר, כי החוק חל אך ורק על פסקי דין חלוטים והחלטות סופיות, ואינו חל על מועדים שנקבעו על ידי בית המשפט או גוף שיפוטי במסגרת ניהול ההליך.

מה קובע החוק ביחס לתשלומים לרשויות המדינה?

על פי החוק, כל התשלומים לרשויות המדינה, לרבות רשויות מקומיות וגופים אחרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין (כגון, תאגיד מים וביוב), שאמורים להיות משולמים בין יום 7.10.23 ליום 7.11.23, על ידי מי שנמנה על קבוצת הזכאים, יידחו ב– 30 יום. הוראה זו חלה על תשלומי חובה, כגון מיסים, היטלים ואגרות, לרבות קנסות, אך אינה חלה על עיצומים כספיים.

דחיית התשלום לרשויות אינה חלה על פנייה של אדם לרשות באופן מקוון, לשם קבלת שירות הכרוך בתשלום.

על אילו פעולות לא חל החוק

החוק אינו חל על מועד לתשלום מזונות שנקבע בחוזה או בפסק דין חלוט או בהחלטה סופית של גוף בעל סמכות שפיטה, והוא אינו חל בנוגע לחוזה עבודה.

תקופת החוק

לעת עתה, החוק תקף על תשלומים שאמורים להיות משולמים בין יום 7.10.23 ועד ליום 7.11.23 בלבד. עם זאת, שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, ובהתייעצות עם שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה עד ליום 31.12.23. יש להניח, כי במידה והלחימה תמשך, יעשה שר הביטחון שימוש בסמכותו על מנת להאריך את תוקפו של החוק.

משרד המשפטים יצא בקול קורא בעניין שינויים נדרשים בדיני החוזים

ביום 19.10.23 פרסם משרד המשפטים קול קורא לציבור במטרה לקבל הערות בנושא השינויים הנדרשים בדיני החוזים לאור המצב הבטחוני. השינויים עוסקים במגוון נושאים ובכללם דחיית התחייבות, קיום חלקי של חוזה, ביטול חוזה ועוד.

בהתאם לדברי ההסבר, חוק דחיית התשלומים הינו הסדר ראשוני וזמני בלבד ויש לקדם הסדר המשך שייתן מענה וודאות לפרק זמן ארוך יותר. בהמשך לכך, מבקש משרד המשפטים את הערות הציבור לנושאים הבאים:

• התייחסות למצבים שבהם ראוי להותיר את החוזה בעינו, אך להשעות או לדחות את החיובים שבו, כולם או חלקם, לפרק זמן תחום, והאם יש לדחות בהתאם חיובים שלובים;
• התייחסות למצבים שבהם ראוי לאפשר לצד לחוזה לבטל את החוזה או התייחסות למצבים שבהם ראוי למנוע מצד אפשרות לביטול החוזה;
• התייחסות למצבים שבהם אין אפשרות לקיים את החוזה והאם יש מקום לבצע את החוזה בקירוב;
• האם יש מקום לערוך הבחנה בין חיובים כספיים לבין חיובים שאינם כספיים;
• האם יש מקום להבחין בין חוזים מתמשכים ארוכי טווח, לרבות חוזי יחס, לבין חוזה קצר מועד;
• האם סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), העוסק בסיכול, נותן מענה למצב הנוכחי או שיש מקום לקבוע הוראה ייחודית בנושא לאור המצב הנוכחי.

ניתן לשלוח הערות בכתב למשרד המשפטים עד ליום 29.10.2023 בשעה 9:00 בבוקר.

• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.