צוות ענף הבננות בקיבוץ עין גב, על חוף הכינרת שתל 22 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן עדי, בחלקת רשת חדשה, המשתרעת על פני 75 דונם באזור כורסי, צפונית לעין גב, אשר יצטרפו ל-1,050 דונם שטחי הבננה בעין גב. בכל שנה מתבצעות בענף שתי שתילות, אחת באביב והשנייה בשלהי הקיץ. בשתילה זו הצטרפו לצוות הקבוע סטודנטים וצעירים אחרי צבא, מתכנית "קטיף ישראלי" המגיעים/ת למשך חודשיים, מתגוררים בגולן ומסייעים בחקלאות.
מטעי הבננה מצריכים עבודה רבה, הם מטופחים בבתי רשת המגנים על הבננה העדינה, הידועה כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה יחסית. ישראל הינה מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם, עם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם. שתילי הבננה בעין גב, טופחו במשתלת הקיבוץ וכעת נשתלו בשתילה ידנית עדינה.
הבננה מניבה פרי לאחר כ-12 חודשים מיום השתילה. אורך חיי מטע בננות באותו שטח, הינו לזמן מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בישראל מטע בננות מתקיים 7-10 שנים, לעומת דרום אמריקה, שם ניתן לגדל מטע במשך כ-20 שנה.
רוב מטעי הבננה גדלים בישראל באזור עמק הירדן וחוף הכרמל, אך כעת הצטרפו אזורי גידול חדשים באזור בית שאן ובבקעה, שהרחיבו את הענף, וכיום מגדלים מעל 32 אלף דונם בננות שמניבים כ-200 אלף טון בשנה. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק, מבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ. לקיבוץ עין גב, בית אריזה משלו.
הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) הינה צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים. לבננה 200 זנים בעולם ומוגדרת בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לעץ. הגבעול בנוי משכבות של גלדים. לבננה סוגים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד.
במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים ועמילנים. הסיבים בקליפת הבננה גורמים לתחושת שובע, מעודדים חילוף חומרים. מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. בארצות מסוימות אוכלים גם את קליפת הפרי, פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעליו של העץ ואוכלים את לבת הגבעול. באפריקה אף מייצרים משורשי וגבעולי הצמח בצק למאכלים כמו דייסה ולחם. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמשים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.
הבננה מכונה באתיופיה "העץ נגד הרעב". חוקרים בגנים הבוטנים המלכותיים של לונדון, גני קיו (Kew Gardens) מצאו כי פרי הבננה עשוי לסייע בפתרון בעיית מחסור המזון בעולם, הצפוי עקב משבר האקלים, שכבר גורם לבצורת ושינויים באקלים, הבננה משמשת לייצור מגוון רחב של מאכלי מזון והשתיל עומד בפני מזג אויר קיצון, מה שהופך אותו ליבול חקלאי אידיאלי לגידול בשטחים גדולים באפריקה. החוקרים אומרים כי לצמח חשיבות רבה לנוכח התרעת האו"ם, שלפיה משבר האקלים מגביר את חוסר הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים, שאף עלול להחמיר במהלך 30 השנים הבאות, במידה ולא ינקטו צעדים ממשיים ומעשיים להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית והפגיעות ביבולים.