הסכם חכירה היסטורי אשר נחתם בראשית שנות ה-50 עם פיק"א תקף, כך קיבל פסק הדין תוקף בערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.
פסק הדין נצמד לתשתית משפטית מחייבת לפיה המנוח היה בעל זכויות חכירה במשק, זכויות ראשיות עצמאיות וברות הורשה, נקבע כי חרף העובדה שהתובע התגורר ועבד במשק זכותו לא עולה על זכותם של יתר היורשים בהיעדר מנגנון משפטי המקיים הסדר זה.
התובע טען כי כל חייו התגורר במשק עבד ופרנס את הוריו ומשפחתו, לטענתו זנח אביו את המשק והוא נכנס בנעליו, לכן זכאי להירשם כבעל זכויות בלעדי במשק.
התובע טען כי יש להשלים את החסר המשפטי בעובדות ובעדים שהציג בבית המשפט עוד טען התובע להסתמכות לפיה משבקשתו להקצאת נחלה על שמו נדחתה בטענה כי הינו "בן ממשך" במשק הוריו, יש לראות בו כבעל זכויות במשק הוריו. טענה זו נשענה על עדותו של א. בן מאיר מי ששימש כמנכ"ל משרד החקלאות באותן שנים. עוד נטען על ידי התובע כי ניתן לראות בזכותו כזכות
"בר רשות" מכח הסכמי משבצת היסטוריים. כל טענות התובע נדחו על הסף.
בית המשפט קבע באופן מובהק כי התובע יכול היה לזכות במלא הזכויות במשק באחת מהדרכים; העברת זכויות עוד בחיי האב או בדרך של הורשה בצוואה. משאלה לא נתקיימו הרי שמעמדו כמעמד יתר היורשים.
לדברי עוה"ד מיכל האריס אשר ייצגה את הנתבעות בשתי הערכאות; כל ניסיון לייצר תשתית משפטית יש מאין תוך ביטול זכויות קניין היסטוריות מהווה עיוות של כללי המשפט והצדק ולא ניתן להשלים חסר זה באמצעות המצאת עובדות ו/או עדים מגויסים.
בעידן הנחלה המהוונת בו זכות "בר רשות" הופכת אות מתה, לזכויות קניין במשק ניתן משנה תוקף, כל ניסיון להחליש זכות זו הוא ניסיון יורש לגזול את זכותם של יתר היורשים ולהתעשר על חשבונם.
מגמת הדינים והפסיקה מכירה בזכות "בר הרשות" כזכות עזבונית מקום בו לא שוכלל הסכם הקובע אחרת, כפוף למתווה לפיו; בהיעדר אישור הרשויות לרישום "בן ממשיך" ימנה בית המשפט את הבן היכול המסוגל ואף את הראוי והוא יפצה את יתר היורשים.
בית המשפט קבע כי לא ניתן לפגוע בזכות חכירה שהינה זכות הניתנת לרישום בפנקסי המקרקעין באמצעות זכות נחותה ממנה.
יוער כי ניסיון התובע בערכאת הערעור להישען על פסיקה לפיה בית המשפט אישר ביטול זכויות במקרים חריגים של זניחת המשק הינו ניסיון מסוכן אשר עלול להתהפך כבומרנג ולהוות חרב פיפיות נגד מוסד ההתיישבות אשר פועל שנים רבות להכרה בזכויות הקניין ההיסטוריות של בעלי
הנחלות. עוה"ד מיכל האריס ייצגה את הנתבעות בבית משפט לענייני משפחה ובערכאת הערעור במחוזי. עוה"ד איקו פרי ייצג את התובע.