חקיקה ארכאית של החקלאות פוגעת בחקלאים / דודו קוכמן, עו״ד

בימים אלה ניתן ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ערעור פסק דין הקובע כי מרכז מבקרים בחווה לגידול פרפרים אינה חקלאות שכן על פי חוק התכנון והבנייה בישראל מרכז מבקרים אינו דרוש במישרין לגידול בעלי החיים.

בכך מסתמך ביהמ"ש על חקיקה ארכאית של חוק התכנון והבנייה שבו לא קיימת הגדרה למושג חקלאות, אלא על דרך השלילה.

מדובר בפסק דין שניתן בהמשך לשרשרת פסקי דין אחרים שניתנו בשנים האחרונות ואשר כולם מתבססים על החקיקה הלא רלוונטית מלפני למעלה מחמישים שנה שבמהלכה החקלאות בעולם השתנתה ללא היכר ובישראל כמדינה מובילה בתחום בפרט.

שבעים שנה מאז שהוקמה המדינה ואין בחוק התכנון והבנייה סעיף המגדיר מהי חקלאות בישראל למרות היותם של חקלאי ישראל מהמובילים בעולם.

סעיף 7 לתוספת הראשונה של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 מגדיר מהי  "מטרה לא חקלאית" וקובע כי "בניה או שימוש שאינם דרושים במישרין ליצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי החיים".

ראוי לציין כי למזכירות הכנסת הוגשו מספר הצעות חוק בעניין "הצעת חוק החקלאות" והאחרונה שבהם הוגשה בשנת 2017 ובה באה לידי ביטוי בהגדרה חשיבה עדכנית של חקלאות מודרנית ויכולת לקיימה, אך הצעת חוק זו לא קודמה מאז.

מרכז המחקר של הכנסת התייחס למצב העובדתי העגום הזה ביוני 2017 , במסמך שכותרתו "הגדרת המונח חקלאות בחקיקה- דוגמאות ממדינות בעולם" סקר את הגדרות החקלאות בארץ ובעולם.

בתחילת הסקירה נכתב כי "בישראל ישנם חוקים רבים העוסקים בחקלאות, אך לא מצאנו בחקיקה הגדרה למונח "חקלאות"."

רבות דובר על פערי התיווך ועל הקשיים ביכולתם של החקלאים להתפרנס מפרי עמלם.   מדובר בתופעה מצערת המתרחשת בארצות מתקדמות בעולם שבה מספר החקלאים מצטמצם והיקפי היצור גדלים כדי להבטיח הכנסה לחקלאי היצרן.

מדינות רבות פיתחו מודלים של סיוע לחקלאים באמצעות תמיכות ישירות או באמצעות הרחבת מקורות ההכנסה שלהם.

כך קיימים בארצות רבות באירופה מודלים של תמיכות שבאות לסייע לחקלאים לפתח תיירות חקלאית ותיירות כפרית, ו/או לפתח תחומים כמו עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית ובהם יקבים, יצור גבינות, ריבות ועוד.

כל אלה מוגדרים במדינות המפותחות חלק מהעיסוק החקלאי ואף דואגות בחקיקה ובהנחיות לסייע לחקלאים גם ברגולציה וגם בתקציבים ייחודיים בהבנה שחיזוק התשתית הכלכלית של מקורות הכנסה תשמור על החקלאי ועל יכולתו הכלכלית לשרוד.

בפרשה שלפנינו מדובר בחקלאי שמגדל פרפרים וכחלק מהכנסתו בגידול הפרפרים הוא נעזר בסיור של ילדי גנים ואחרים שנהנים מחוויית הביקור בחוות הפרפרים וגם מסייעים לחקלאי להאכיל את הפרפרים באמצעות מקלות טבולים בסוכר.(רע"פ 896/19 בן יוסף נ' הועדה המקומית שומרון)

בעולם המודרני פעילות זו מוגדרת כתיירות חקלאית והיא מהווה חלק מעיסוקו וממקורות ההכנסה של החקלאי וכך מוכרים לישראלים המבקרים באירופה חוות רבות ובהם מרכזי מבקרים שבהם צופים המבקרים בדרך שמכינים גבינות, ריבות, יין ועוד והם באותה הזדמנות גם יכולים לרכוש תוצרת זו לשימושם.

בשל ההגדרה הארכאית של החוק שאותו גם אימץ בית המשפט בצורה דווקנית ייאלץ החקלאי להפסיק את פעילותו בתחום זה וספק גדול אם יוכל להמשיך לגדל פרפרים כמקור הכנסה.

פעמים רבות ביהמ"ש העליון מהווה עוגן לתיקון עיוותים בחקיקה או בהחלטות של רגולטורים ונותן פרשנות עדכנית למצבים המשתנים או מעיר תשומת לב המחוקק לעובדה שהחוק הקיים אינו משרת את מטרתו.

החקלאות של המאה העשרים ואחת השתנתה ואינה דומה לחקלאות ומשמעויותיה לעת החקיקה באמצע שנות ה-60 והגיע העת לעדכן חקיקה ופסיקה כך שיתאימו למציאות המשתנה ובכך יסייעו גם לחקלאי וליכולתו לשרוד בעת הזו.

רע״פ 896/19 אילן בן יוסף נ׳ הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ואח׳, פס״ד מיום 28/05/2019

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237