במסגרת ציון יום החקלאות וההתיישבות בכנסת התכנסה היום ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ יעקב מרגי, לדיון שעסק בעידוד וקידום צריכת תוצרת חקלאית ישראלית. בפתח הישיבה אמר היו"ר מרגי כי מי שרוצה לשמר את הציונות חייב לשמר את החקלאות, לדבריו, הממשלה חייבת לקבל החלטה באשר ליחסה לחקלאות, אחרת זה יהיה עוד ענף כמו הטקסטיל שצריך זכוכית מגדלת בשביל לראות אותו בישראל.
יוזם יום החקלאות, ח"כ בן ברק, אמר כי לאזרח הישראלי מגיע לדעת מי מייצר את העגבניה. הוא אף קרא לגופים ציבוריים לתת עדיפות לרכישת תוצרת חקלאית ישראלית. ח"כ עוזי דיין הוסיף: צריך להוזיל את התוצרת החקלאית בישראל, ולא על חשבון החקלאי. לדבריו, סימון מוצרים לא יעזור כי הוא ייקר את התוצרת. ח"כ אופיר סופר אמר כי חקלאות זה ערך וצריך לעסוק באסטרטגיה של החקלאות ולא רק בהוזלת יוקר המחייה.
מנהל מכון המחקר יסודות, עמית בן צור, הציג נתונים לפיהם שטחי החקלאות בישראל כמעט ולא גדלו מאז שנות ה-70 ועומדים על 15-20 אחוז משטחי המדינה, בעוד הממוצע העולמי עומד על 37%. הוא הוסיף כי מעל 10 שנים התוצר החקלאי בקיפאון, אחרי שעלה ב-60% בעשור שקדם לו. הוא קרא לאמנה בין הציבור לחקלאים, כך שהחקלאות תיתן לציבור ביטחון מזון וציבור ייתן ביטחון לחקלאות.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: אמר כי חקלאות יציבה היא נכס, כמו בריאות, חינוך וביטחון. הוא הוסיף כי בכוונתו לקדם את חוק יסוד החקלאות ולהשוות את כושר התחרות של החקלאים הישראלים לחקלאים בעולם. עוד הוסיף השר שוסטר כי צריך לצמצם את פערי התיווך וקרא לאוצר להיענות לדרישות התקציביות של משרדו. מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ', הוסיף: "אנחנו לא פוסלים יבוא, אבל הוא צריך להיות רק להשלמת מחסור ולא לחסל את כושר הייצור של החקלאים. הסגידה לעגל הזהב של המחיר היא שגיאה שנשלם עליה מחיר יקר בשנים הבאות".
ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי היא "פלאחה בת פלאחין שיודעת מה זה אדמה וחקלאות". לדבריה, היו ימים שחקלאים חיו בכבוד וגאווה והיום הם מופקרים. ח"כ יבגני סובה אמר כי "היום אין חינוך לחקלאות ואנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות ענבים לילדים. דובדבנים זה בכלל כמו קוויאר". ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה כי כמדברים עם משבר האקלים צריך לדבר גם על ריבונות תזונתית ולא רק על ביטחון. ח"כ אורלי פרומן אמרה: "הדור הצעיר לא רואה עצמו כדור ממשיך בחקלאות והמדינה צריכה לחשוב למה הוא לא שם".
יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי יש הסכמה רחבה לסימון התוצרת, אבל יש רשתות כמו רמי לוי שלא הצטרפו למהלך ואם זה לא יצלח צריך לקדם זאת בחקיקה. מנגד, מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי הוא תומך בסימון התוצרת החקלאית, אך צריך לעשות זאת באופן וולנטרי ולא בחקיקה. היו"ר מרגי אמר בתגובה: "אם לא תעשו את זה אז נביא חקיקה".
מנכ"ל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, אמר כי התפיסה של תכנון מרכזי בחקלאות היא מיושנת, והיא שהביאה למחסור בחמאה, חלב וירקות. לדבריו, צריך להתמקד בענפים מוטי יצוא ולהתייעל.
החקלאי יעקב בכר הלין כי "כשאומרים רפורמה במים מכים חקלאים, שינויים בתכנון – מכים חקלאים, רפורמת תכנון – מחסלים חקלאים. כשטוענים שיש חקיקה שמגנה על חקלאים ביוזמת האוצר – אז היא מחסלת חקלאים. כל רפורמה באוצר וברמ"י מטרתה להכות חקלאים. הגענו למצב הזה כי הלכנו מרפורמה לרפורמה מדחי אל דחי".
רפרנט מים וחקלאות באגף התקציבים באוצר, אלי מורגנשטרן, התייחס לסימון המחירים ואמר כי סימון בהתנדבות הוא מבורך, אבל אם נחייב זאת התוצרת תתייקר והצרכן ישלם. בתגובה לכך אמר מנכ"ל משרד החקלאות איצקוביץ' כי הסימון לא עולה כסף.
מורגנשטרן הוסיף כי מאז שנת 2000 האוכלוסייה בישראל גדלה ב-41% בעוד שהתוצרת גדלה ב-9% בלבד. "התוצאה הישירה של זה היא פחות תוצרת לנפש ועליית מחירים, והמסקנה היא שיש לנו כמות שאפשר לייצר". השר שוסטר הגיב בזעם ואמר: "מדובר בשקר גס, אין לנו מגבלה. יש לנו אוצר שמתעלל בחקלאות. אם תפסיקו לחשוב בצורה מעוותת נוכל לייצר פי כמה וכמה".
באשר לפערי התיווך אמר מורגנשטרן כי נעשתה בדיקה במשך שלוש שנים, בשיתוף משרד החקלאות, ולא נמצאה רווחיות יתר בהשוואה לענפים אחרים. היו"ר מרגי העיר כי אז זה היה משרד חקלאות של קהלת. המנכ"ל אצקוביץ' הוסיף כי האוצר מסרב לבצע השוואת מחירים מחודשת וכי משרד החקלאות חולק על המסקנה וטוען שהייתה הטיה בנתונים.
מורגנשטרן שב וטען כי יש ירידה בצריכה כי אין מספיק תוצרת. היו"ר מרגי שלל את הדברים ואמר: "יש ירידה כי לא כדאי לחקלאי לקום ב-4 לפנות בוקר, לפרוץ דיסק בגב ובצוואר ובסוף להשמיד תוצרת. 4 רשתות שיווק הן קרטל גם אם הן לא מתאמות מחירים". השר שוסטר הוסיף: "כושר הייצור תלוי בנו וירקות לסלט וביצים וחלב זה תפקידנו. האוצר צריך להיות אתנו ולא מתבונן מהצד. יש תחושה קשה מאוד של אבדן אמון במחויבות האוצר למטרה הלאומית של ייצור מזון".
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה צריכה לקיים דיון מיוחד ולהגדיר את מדיניותה לגבי ענפי החקלאות, לטובת בטחון המזון. הוא הוסיף, כי "הוועדה סבורה שיש לתמוך בסימון תוצרת חקלאית ישראלית ולפטור את החקלאים ממס מעסיקים, כדי להוזיל עלויות. הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה להעדיף במכרזים את התוצרת החקלאית הישראלית ולהגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח חקלאי. הוועדה מצרה על כך שמשרד האוצר מסתכל על החקלאות בפריזמה של כדאיות כלכלית בלבד".
