שר החקלאות בוועידת ישראל לחקלאות ה15 של קבוצת 'משוב': "אנחנו צריכים חוק יסוד ביטחון המזון, ותוכנית של 25 שנים קדימה. החקלאים צריכים ודאות"
שר החקלאות, מר אבי דיכטר, סקר ועידת 'משוב' ה15 לחקלאות תקופה של שנה ו-8 חודשים בתפקיד, תיאר את המתחים השונים עם משרדי הממשלה ואמר בקול רם וברור - "אמרו לי שאני שר החקלאות ואל שר החקלאים - אני אמרתי שאין ישראל בלי חקלאות ואין חקלאות בלי חקלאים".
"המטרה שלנו היא להגדיל הייצור המקומי בשליש לפחות תוך 10 שנים". אנחנו צריכים לתת לחקלאים את כמות העובדים הזרים שהם צריכים, ועם כמה שפחות חסמים. לשמור על קרקעות חקלאיות, ולייצר פיתרון של המדינה לסוגיית המים.
אין לנו סיכוי במשרד לעשות את זה לבד - יש הרבה אינטרסנטיים מסביבנו. צריך חוק יסוד ביטחון מזון ,שעליו חוקי החקלאות הישראלית נסמכים".
ח"כ שוסטר בועידת ישראל לחקלאות ה15 : "הייתי במפלסים ב07/10. הדבר הראשון שעשיתי, כשעוד היו מחבלים בקיבוץ, זה לוודא שהייצור החקלאי נמשך"
בפאנל בנושא ביטחון המזון ביום השני של הועידה אמר ח"כ אלון שוסטר, לשעבר שר החקלאות: "הייתי במפלסים ב07/10. הבן שלי יצא להילחם. הצלחנו להדוף את הפולשים בעזרת השב"כ. יומיים נשארתי במפלסים כדי להבטיח שמייצרים מזון. שהרפת חוזרת אחרי הפסקה של חליבה אחת לייצור מלא. כשעוד היו מחבלים בקיבוץ. היעילות הכי גבוהה אגב, הייתה במחזור הזה של המלחמה. אולי בגלל הפיצוצים"
בהתייחסות לחיזוק ביטחון המזון הלאומי אמר: "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לייצר קואליציה מקיר לקיר, של ימנים ושמאלנים, מול תזה אחרת. יש חברי כנסת שאני מתנגד אליהם מאוד בהרבה תחומים - אבל סביב ייצור מקומי וביטחון המזון הם פועלים נכון. אסור לשכוח את ענין פיתוח הכפר - בכלים משפטיים ותקציביים, מול רמ"י. זה חלק חשוב בשם של משרד החקלאות. נדרש פה נאטיב שלם וסדור. אנחנו צריכים לחזק את עצמנו אל מול הארמגדון של משרד האוצר שיציב תזות אחרות.
מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר בועידת החקלאות ה15 של 'משוב': "המשרדים אומרים שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אבל תוכניות הייבוא הן מה שטוב ליבואנים"
איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, התייחס בועידת ישראל לחקלאות ה-15 לגבי מאבק על הייצור המקומי: "פרופ' אבי שמחון ממשיך לקדם רעיונות ניאו ליברליים. היום זה ברור לכולם - המפתח הוא ייצור מקומי. בחלב אנחנו מספר אחת בעולם. אבי שמחון מציע רפורמה שתהרוס את זה. אנחנו לא שם. סיפרנו קודם על יישובים נטושים, חקלאים שעוד לא חזרו הביתה. אמרתי לאבי שמחון - בוא אתה להיפגש עם הרפתן ולדבר איתו על הרפורמה. נמצאים פה שרים לשעבר וחברי כנסת. אנחנו חלק מרפורמות. אבל לא עכשיו. עכשיו הזמן לשקם ולבנות. אנחנו יודעים לייצר 100% מהביקוש לחלב.
מנכל מועצת החלב איציק שניידר בוועידת ישראל לחקלאות. צילום איקי מיימון
בן כהן ראש מועצת באר טוביה חקלאי ונציג ראשי המועצות החדשים נואם בדברי הפתיחה של וועידת ישראל לחקלאות ה15 שהתקיימה בירושלים מדם ליבו בפני מאות חקלאים ומובילים בענף החקלאות.
"אני עומד כאן היום, במעמד החשוב הזה – ועידת ישראל לחקלאות המתכנסת בפעם ה 15 העוסקת בצורך השעה –הכפלת כושר הייצור החקלאי של מדינת ישראל. אני חקלאי בעצמי מילדות ולאורך כל חיי הבוגרים, עמדתי בעברי בראשות ענף במועצת הצמחים, שימשתי כיו"ר אגודה חקלאית ואני מכהן בחודשים האחרונים כראש מועצה של אחת המועצות החקלאיות בישראל.
ברור לי שעל מנת להגיע אל היעד ולעשות מעשה- עלינו ללבוש את הדגמ"ח , לנעול את נעלי העבודה, לאחוז בקלשון, במקוש, בטוריה, במזמרה או בכל כלי עזר העומד לרשותינו- ולהילחם בראש ובראשונה על הישרדותה של החקלאות הישראלית, ועל הישרדותו של המרחב הכפרי. זהו מאבק על זהותינו, על האחיזה בקרקע, ומעל הכל על היכולת שלנו כמדינה קטנה מוקפת אויבים ותחת לחימה מתמשכת- לספק את צרכינו מבלי להסתמך על גורמים זרים.
הגיע העת להבין שהחקלאות היא הפתרון, היא איננה הבעיה- ואת ההבנה הזו לקבע במסמרות- באמצעות חוקים ותקנות. החקלאים הישראלים מאז ומעולם נכונו לכל משימה לאומית- בין בעיצוב הגבולות ושרטוט קוויה ותוויה של מדינת ישראל, בין שנקראו ונקראים הם להגן על המדינה בחזית הבטחונית, ובין שהם עמלים ואמונים לאורך חייהם על אספקת מזון ועל בטחון המזון של אזרחי המדינה. החקלאות הישראלית היתה ועודנה חקלאות פורצת דרך- היודעת לעמוד אל מול קשיים ולצלוח אותם.
לא בכדי אנחנו המדינה המובילה בעולם במחזור מים ובהשבת קולחין, בעולם שסובל מהתחממות וממחסור במים ההולך ומתגבר. עוד קודם לכן הובלנו בטכנולוגיות השקייה, בענפי הלול והרפת, בפיתוח זנים ושיטות גידול ובהפרחת המדבר וההר.על מדינת ישראל לכלול את שטחי החקלאות שלה בתוכניות המתאר ארוכות הטווח שלה.
אל לה למדינה לשגות בקונספציות מנותקות שנוכל לייבא תמיד ובזול ושכושר הייצור החקלאי אינו נדרש לנו- אלו תפיסות שאינן מתכתבות עם המציאות בה חי עם ישראל בארצו זה למעלה ממאה שנה. אחיי החקלאים, זכרו גם כשקשה- העמל והאחריות שלכם מניבים תוצרת שהיא הבסיס לכלכלה הלאומית באזורים נרחבים ומשמעותיים, והיא הבסיס לביטחון התזונתי של המדינה כולה.
שמירת השטחים הפתוחים היא לא רק שמירה על נוף יפה או מרחב טבעי - זו שמירה על האפשרות להמשיך ולייצר מזון איכותי וטרי כאן, על אדמתנו שלנו.חשוב שנשמור על הנכס החשוב הזה - האדמה שמזינה אותנו. זהו משאב שאינו ניתן להחלפה, וההחלטות שאנו מקבלים היום ישפיעו על עתידנו ולמעשה, על עתידה של המדינה כולה. אני מאמין שרק כולנו יחד, בכוחות משותפים, נצליח לשמור על החקלאות הישראלית- להשיב אותה אל מרכז הבמה כמשאב לאומי חשוב ורב ערך.
בן כהן. צילום איקי מיימון מועידת ישראל לחקלאות
מדבריו של שר העבודה, יואב בן צור בוועידת ישראל לחקלאות ה 15 שהתכנסה בירושלים בתקופה הכי מאתגרת - "המצוקה החקלאית של חקלאי עוטף עזה והצפון הפכה להיות משבר איום אסטרטגי שמשפיעה על כל החקלאים בישראל"
יואב בן צור שר העבודה : "המצוקה החקלאית של חקלאי עוטף עזה והצפון הפכה להיות משבר איום אסטרטגי שמשפיעה על כל החקלאים בישראל.
איום על ביטחון המזון של מדינת ישראל והמלחמה לימדה אותנו שאם לא נעמוד איתנים ועצמאיים לא נוכל לצלוח את האתגרים.
אין מה להסתמך על מדינות העולם, לא בביטחון ולא בחקלאות. לא מצאנו הוכחה שייבוא ממדינות אחרות , מוזיל את מחירי הירקות והפרות ואת יוקר המחייה . אתמול ראיתי 45 שח לקילו עגבניות והפתרון הוא לתת לכם קרקעות עם כוח רצון ואתם תצליחו לייצר יותר. המדינה מוקפת אויבים , אסור שגורלה הביטחוני יסתמך על ייבוא. הורדת מיסים, הטבות לחקלאים, לעודד צעירים להמשיך את החקלאות הם חלק מהצעדים.
ממשלת ישראל תעמוד לימינכם, הוכחתם לכולנו מהי ציונות, המשכתם בשליחות חייכם לשתול, לקצור ולקטוף".
השר יואב בן צור בוועידת ישראל לחקלאות. צילום איקי מיימון
מדבריו של אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בועידת ישראל לחקלאות ה 15 שהתכנסה בירושלים בתקופה הכי מאתגרת: "המלחמה הנוראית תפסה אותנו וצריך להפיק לקחים"
אייל סיסו מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אומר "המלחמה הנוראית תפסה אותנו וצריך להפיק לקחים. ראינו שהפלשתינאים לא נכנסים, שתאילנדים נרצחו, נחטפו וברחו וחיפשנו פתרונות.
אנחנו רוצים לראות תוצרת ישראלית מקומית. המטרה שלנו היא שהחקלאי יעסיק ויקבל את המכסה שהוא צריך . כיום יש 38,000 עובדים זרים בישראל, לפני המלחמה היו 30,000 עובדים זרים. לא כולם רצו לבוא לפה. יש מלחמה והתאילנדים חוששים, הם עברו פה טראומה ויש עדיין 8 חטופים תאילנדים בשבי החמאס. הם מעכבים ועוצרים טיסות .
חתמנו הסכם עם 10,000 סרילנקים, ולא כולם מתאימים לחקלאות אבל חשוב לזכור כי 90% מהמדינה שלהם היא חקלאית. נמצא את המתאימים, נעשה הכשרות חקלאיות , חשוב להביא עובדים שיודעים לעשות חקלאות. חתמנו על 500 עובדים מלאווי ואנחנו במשא ומתן עם ויאטנם, קמבודיה, נפאל, גואטמאלה- חשוב שיהיה תמהיל שלא נשען על מדינה אחת".
אייל סיסו בוועידת ישראל לחקלאות. צילום איקי מיימון
