כתבות
המוח היהודי - זנים חדשים של עגבנייה הכי ישראלית: "עגבניית מיני" - הקטנה בעולם ועגבנית 'בון-בון' המתוקה הנבדקת במעבדה
נכתב ע"י האיחוד החקלאי
העגבניות יוצגו לראשונה בתערוכה החקלאית בערבה, 31.1-1.2!
בתגובה לבקשת שר האוצר מועדת הפנים להאריך את תוקף הותמ"ל בשנה אומר עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי המוביל את המאבק נגד חוק הותמ"ל כי חוק הותמ"ל הוא אסון למדינת ישראל. חוק הותמ"ל הורס את הערים, את הכפרים הסמוכים להם ויוצר פרבור- זאת כאשר קיים מלאי של מאות אלפי יחידות דיור בתכנון שאינו מנוצל.
הותמ"ל אמורה להתפרק כמתוכנן באוגוסט 2018 וכחלון מבקש להאריך את פעילותה בשנה נוספת ■ המתנגדים טוענים כי הועדה "דורסנית ומיותרת"
(גלובס - 02/1/18)
התאחדות חקלאי ישראל: "הגענו למצב שבגלל וויכוח של 20 מיליון ₪, לא רק בע"ח נדבקים בכלבת, אלא גם אנשים ננשכו ונמצאים בסכנת חיים"
נכתב ע"י האיחוד החקלאי
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן התייחס היום לכך שחקלאים שוקלים לסגור רפתות כתוצאה מהכלבת ואמר: "מדובר בחוסר אחריות לאומי. הגענו למצב שבגלל וויכוח של 20 מיליון ₪, לא רק שבע"ח נדבקים בכלבת, אלא גם אנשים ננשכים ונמצאים בסכנת חיים. על משרדי הממשלה- הבריאות, החקלאות, איכות הסביבה והאוצר למצוא פתרון מידי לכל נושא הכלבת לאלתר לפני שנגיע למצב שבו אנשים יהיו בסכנת חיים ממשית וישלמו מחיר יקר. ישראל היא מדינה מתקדמת ולא יכולה להרשות לעצמה התנהגות של ימי הביניים".
יו"ר הוועדה ח"כ כבל החליט להקצות 1% נוסף למגדלים הקיימים, זאת בנוסף לתוספת 2% שביקש משרד החקלאות להקצות למגדלים חדשים בלבד
חוות 'מרינדו הבשר מהגולן' נבחרה לאחד המשקים החקלאיים המובילים בישראל במסגרת הועידה החקלאית השנתית של קבוצת משוב בסימן חשיבות התוצרת החקלאית ושיווקה
נכתב ע"י האיחוד החקלאי
ועידת החקלאות ה-8 פרי יוזמתה של קבוצת משוב, בחרה ב'מרינדו הבשר מהגולן' כאחד מהמשקים המובילים בישראל אשר מהווים מודל לחיקוי בקרב ציבור החקלאים, על פי קריטריונים נבחרים, ביניהם איכות המוצר משלב גידולו עד שיווקו ללקוח, מיתוג, שיווק, ועוד.
יבוא לא על חשבון התעשייה המקומית!
חברי הכנסת: הפחתת המכסים עד היום, פגעה קשות במגדלי הדגים בארץ ולא התגלגלה לצרכנים.
דגים מיובאים לא עומדים בתקנים הישראליים ורבים לא ראויים למאכל אדם
השולחן העגול נועד לשמש כפורום מתדיין שבו יתקיים שיח על נושאים העומדים ברומו של עניין למרחב הכפרי, יישוביו ומתיישביו. כל מפגש ייפתח על-ידי פאנל של מומחים שיציגו את הנושא הנדון מזוויות שונות ובעקבותיו יתפתח דיון בין המשתתפים השונים בהנחיית מרכז המפגש.
שולחן עגול מס׳ 13 שהתקיים בסמינר הקיבוצים עסק בלובי החקלאי בכנסת ומשמעותו.
מצ״ב תקציר המפגש.
השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.
השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.
ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.
דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.
בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.
הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.
ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.
דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.
בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.
הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.
שטחים חקלאיים נתפסו בעבר כמפעל המספק מזון. היום מדובר במערכת אקולוגית המספקת גם שירותים, אך גם מרכיבים אחרים כמו ויסות תרבות וכו'. עד המאה ה-19 רוב תושבי המדינות המתועשות ישבו במרחב הכפרי. תוך 100 שנים התרוקן המרחב הכפרי מרוב יושביו שעברו לערים ובישראל עברו כ-90% לעיר. מיעוט מהאוכלוסייה מנהל את מרבית השטחים הפתוחים.
ברוב המדינות המתועשות, חלק ניכר מהקרקעות הם שטחים חקלאיים או יער.
השולחן העגול, הינו שיח אקדמיה-ממסד-התיישבות, בסוגיות שמעסיקות את המרחב הכפרי.
מדובר בפורום מצומצם של עד 40-45 משתתפים, מתוך כוונה לשמור על אינטימיות השיח.
השולחן נודד בכל מפגש לאקדמיה אחרת והשולחן העשירי יתקיים באוניברסיטת חיפה ויתמקד בסוגיות קהילתיות בכפר המשתנה.
