אחד הפרויקטים המורכבים ביותר מבחינה הנדסית ולוגיסטית התנהל לאחרונה במכון לייצור תערובות ומספוא מילובר מתשלובת מילואות. הפרויקט עסק בפירוק מיכלי אחסון ישנים מפלדה, בני יותר מ-40 שנה והחלפתם בממגורות בטון בגובה 42 מטרים שהגדילו את כושר האחסון של מילובר ב-14,000 טון נוספים.
הפרויקט טמן בחובו אתגרים רבים ואחד הגדולים בהם היה שלב היציקה הרצופה לגובה. מרגע שהחלה היציקה אסור היה לעצור ונדרשה בנייה רצופה ללא הפסקה מגובה אפס ועד הסוף. שלב היציקה נמשך כחודש בקצב עלייה של מטר וחצי ליום, במסגרתו הגיעו למילובר מאות משאיות בטון. בניית הממגורות התבצעה תוך כדי תנועה ועבודה שוטפת של המכון מכיוון שלא ניתן לעצור קבלת חומרי גלם למכלים הסמוכים או את אספקת התערובות ללקוחות, מה שיצר אתגרים נוספים בשטח, עליהם התגברו במהלך ימי הבנייה.
חומרי הגלם המשמשים לייצור תערובת מגיעים מחו"ל באניות במשקל הנע בין 5,000 טון ל- 25,000 טון ועל מנת לפעול ביעילות מקסימלית, יש צורך במערכות לוגיסטיות של פריקה, שינוע ואחסון חומרים בהיקפים של עשרות אלפי טונות. פרויקט בנית הממגורות תוכנן במשך שנתיים, במהלכן אופיינו כל הדרישות התפעוליות ונלמדו מגבלות הבנייה בשטח. בסוף תהליך האפיון בוצע תכנון מפורט לבניית ארבעה מכלי ענק מבטון. הבחירה בממגורות בטון נעשתה בשל היתרונות של מבנים מסוג זה, כגון: ניצולת שטח מקסימלית, מבנה יעיל וזול ביחס לכמות החומר המאוכסן בו, עמידות לאורך זמן (50 שנה), תחזוקה אפסית ועוד.