הפרקטיקה של התקנת מצלמות במקום העבודה הולכת ומתרחבת, גם חקלאים מתקינים מצלמות במשקיהם, בבתי אריזה, ברפתות, במקום החניית כלים וציוד חקלאי וכיוצא באלה מקומות בהם בין היתר מצויים עובדיהם כבדרך שגרה.
במקום בו מבלים העובדים שעות רבות וביתר שאת כאשר העובדים לנים במקום העבודה (עובדים זרים) עולה השאלה עד כמה מותר שימוש בחומר המצולם, עד כמה מותר מעקב אחר עובדים, זה הנובע מהתקנת אותן מצלמות.
הטכנולוגיה כאמור מאפשרת תיעוד מקיף ומתמשך של פעולותיו של עובד במהלך יום העבודה ואף מעבר לכך. בצילומים, יכול שיהא מעבר לנעשה ולקשור לעבודה עצמה, יש גם סכנה של חדירה לפרטיות ופגיעה בצנעת הפרט.
לנוכח העובדה כי התקנת מצלמות כאמור הופכת יותר ויותר נפוצה, פרסמה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות הנחיות מחייבות החלות על מעסיק המתקין מצלמות מעקב.
להלן עיקריהן:
- על המעסיק להציג בפני עובדיו בשקיפות את אופן והיקף השימוש במצלמות.
- באיזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות.
- אין לקבל מהעובד "הסכמה עקרונית" לביצוע צילומי סתר במקום העבודה.
- מקום בו נקבע כי המצלמות הותקנו מטעמי ביטחון לא יוכלו הצילומים לשמש למטרה אחרת. לא יותר למעסיק לעשות שימוש בצילומים לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקה של העובד.
האמור לעיל אינו בבחינת יעוץ משפטי.