הושק 'המרכז לחקלאות חכמה גליל גולן'- במסגרת כנס חדשנות חקלאית של הגליל המזרח

היום (רביעי, 14.2) באירוע חגיגי ומיוחד במעמד ראש מועצה אזורית גולן אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גליל עליון גיורא זלץ, יו"ר החברה לפיתוח הגליל אורי דורמן, חברות חקלאיות וכ- 650 חקלאים, אנשי מחקר, אקדמיה ופיתוח מהגליל והגולן התקיים הכנס השנתי של החברה לפיתוח הגליל שעסק בחדשנות חקלאית, במהלכו הושק 'המרכז לחקלאות חכמה גליל גולן' מתוך הבנה כי החקלאות הינה עוגן כלכלי לפיתוח האזורי. המרכז ירכז את כלל הגופים שעוסקים בקידום החקלאות והמחקר בגליל ובגולן בדגש על המו"פים הצפוניים ויהווה אבן שואבת לידע ועשייה חקלאית צפונית.

ראש מועצה אזורית גולן ויו"ר אשכול גליל מזרחי אלי מלכה אמר, "הקמת המרכז לחקלאות חכמה הוא צעד נוסף בפעילות האזורית מתוך תפיסה של לקיחת האחריות לפיתוח הגליל המזרחי, ומתוך הבנה כי האזור יתפתח סביב חקלאות, מדע ומחקר, מזון מרפא ומזון על- כולנו מבינים שהנכס העיקרי הוא האדמה והחקלאים, אם נחבר אליהם את מכוני המחקר והאקדמיה שיש לנו כאן ונשלב את הכל יחד נייצר חקלאות חכמה, עתירת ידע ותעשייה שמשלבת את ההיטק עם האדמה ומקפיצה את האזור קדימה".

ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ הוסיף: "משמח מאוד לראות את הנוכחות הגדולה של החקלאים באירוע החשוב ולראות כאן חקלאים צעירים ונשים. החקלאות בעוד 4-5 שנים תשתנה, יש חשיבות לחקלאות חדשנית וחכמה, המותאמת לאקלים ולצרכים העולמיים, חיבור של טכנולוגיה, כימיה ורפואה לחקלאות על מנת לחזור ולהיות מובילים בחקלאות העולמית. החיבור בין הגליל לגולן הוא המפתח להצלחה".

אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל ציין: "לא ניתן לבטל או לזלזל בחקלאים ובחקלאות הצפונית. בחברה לפיתוח הגליל הבנו שצריך כל הזמן לחשוב על הצעד הבא, המציאות מכתיבה שאנו חייבים לחזור ולחפש את הייתרונות היחסיים של החקלאות באזורנו. אנחנו מתחילים דרך משותפת של כול האזור עם השקת פעילות 'המרכז לחקלאות חכמה', המביא בשורה אדירה לצפון בכלל ולחקלאות הצפונית בפרט- חקלאות מדייקת, טכנולוגיה, חיבור לתעשייה, התקדמות בשרשרת הערך וכדומה. בעוד 4-5 שנים נראה כאן בצפון חקלאות אחרת עם טכנולוגיות ותוצאות אחרות המעניקות לחקלאות ערך מוסף גדול מאוד".

בכנס שהתקיים באולם הכנסים במלון גליליון, הוצגו חידושים חקלאיים פורצי דרך העתידים להצעיד את עולם החקלאות בשנים הקרובות בין החידושים- הפקת קמח מפחת תפוחים, המוערך בכ-15 טון בשנה ונחשב לפחת בשל מראה, גודל, שקעים ופגעים כתוצאה מנפילה מוקדמת מהעץ במטע. מדובר בנזק כלכלי עצום המסתכם ב- 25 מיליון שקלים בשנה. לאבקה שהופקה על ידי ד"ר אופיר בנימין מהמכללה האקדמית תל חי ופרופ' רפי שטרן חוקר במו"פ צפון ומכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, כמות של 600 מ"ל ויטמין C , הגבוהה פי 3 מגויאבה הנחשבת לשיאנית ויטמין C, ופי 10 יותר ויטמין C ממיץ תפוזים! בנוסף, נמצאה כמות גבוהה של 25% סיבים תזונתיים באבקה וכן יכולת נוגדת חמצון גבוהה.

כמו כן חברת חרגול-טק הציגה את עתיד התזונה- חרקים. " לאורך עשרות ומאות אלפי שנים, ניזונו בני אדם מחרקים. גם היום חרקים מהווים חלק חינוי בתזונה של כ-2.5 מיליארד בני אדם. הצורך להזין את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה והביקוש הגואה לחלבון, קיים צורך בפיתוח מקורות חלבון אלטרנטיביים – בריאים יותר וברי קיימא- חרקים מהווים פתרון מצוין", ציינו בחברה שחתמה החודש הסכם ייצוא ראשון לארצות הברית לאחר שעמדה בכל הדרישות והתקנים.
בנוסף הועלו סוגיות מרכזיות בתחום החקלאות החדשנית, עולם הסטרטאפים והחקלאות, חקלאות מדויקת, טכנולוגיה מתקדמת בחקלאות, לאן פני החקלאות העתידית, נושא פרחים ליצוא, גידול קינואה בגליל, טיפוח גידולים מיוחדים מחוץ לעונה, צמחי תבלין לרפואה, ענף הנשירים, מחקרים חדשניים, פודטק, גידול קנאביס ועוד.