- הישוב מיצר שבדרום רמת הגולן הוקם בשנת 1981 כקיבוץ. במהלך השנים ידע הקיבוץ משברים קהילתיים וקשיים כלכליים עד שבתחילת שנות ה- 2000 מספר חבריו צנח ל -18 בלבד ומאז נוהל באמצעות וועדים ממונים. הפרטת הקיבוץ והפיכתו ל"קיבוץ מתחדש" לא הביאו לצמיחה דמוגרפית והוא הוכנס לרשימת הישובים "דלי האוכלוסין" שבטיפול משרד החקלאות.
- בשנת 2009 חברי הקיבוץ והגורמים המיישבים (רשם האגודות, החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית גולן) הסכימו לבצע שינוי ארגוני, שבסופו הקיבוץ יהפוך ל"מושב עובדים". רשם האגודות לשעבר, עו"ד אורי זליגמן, אישר תקנון חדש למושב ומתווה שינוי ארגוני, שבמסגרתו הועברו חלק מענפי הקיבוץ ומניותיו בחברת "חמת גדר" (החברה המנהלת את אתר חמת גדר, שבבעלות הקיבוצים – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) לאגודה חדשה – "מייסדי מיצר", שבבעלות החברים הוותיקים של הקיבוץ. השינוי הארגוני נועד לאפשר למושב (הקיבוץ לשעבר) להקצות נחלות למתיישבים חדשים מחד ולהבטיח את זכויותיהם הכלכליות והסוציאליות של וותיקי הקיבוץ מאידך (השטחים החקלאיים שהועברו למייסדי מיצר באים במקום חלקם בחלקות ב' וג' במושב).
- הפיקוח על השלמת השינוי הארגוני הועבר לוועדה הבינמשרדית לבחינת בקשות לשינוי סיווג מקיבוץ למושב עובדים או כפר שיתופי ("וועדת הבחינה"). יצוין, כי משרד החקלאות הוא שמרכז את פעילות וועדת הבחינה, אך חברים בה, בין היתר, נציגי רשות מקרקעי ישראל, נציגי התנועות המיישבות, ההסתדרות הציונית, ראשי המועצות האזוריות ואנשי רשם האגודות.
- בשנת 2013 החל מושב מיצר לקלוט משפחות ועד לשנת 2016 כבר היו בו 35 משפחות חדשות. לנוכח ההתקדמות המושב פנה לרשות מקרקעי ישראל וביקש לוודא, שאינה מתנגדת להעברת הנכסים ומניות הקיבוץ ב"חמת גדר" ל"מייסדי מיצר". רמ"י התמהמהה במתן תשובה ובשלהי 2016 אישרה וועדת הבחינה, שבה יושבים כאמור גם נציגים בכירים של רשות מקרקעי ישראל את הפיכת מיצר מקיבוץ למושב.
מקבי מרום, עו״ד - חודשים מאוחר יותר רשות מקרקעי ישראל הודיעה למושב מיצר, כי העברת מניות הקיבוץ בחמת גדר למייסדי מיצר, ככל שתבוצע, תהיה כרוכה בתשלום של מיליוני שקלים. הדרישה התבססה, על פרשנות רמ"י לחוזה החכירה, שבמסגרתו מחזיקה "חמת גדר" באתר הנופש.
- ניסיונות לגשר על המחלוקת לא צלחו והמושב וותיקיו הגישו תביעה במסגרתה ביקשו להצהיר, שהעברת המניות אינה כפופה לתשלום כלשהו לרשות מקרקעי ישראל. במסגרת התביעה טענו, כי שינו את מצבם והסכימו להפיכת הקיבוץ למושב, בין היתר בהסתמך על האישור שניתן להם להעביר את המניות. התובעים הוסיפו וטענו שרשות מקרקעי ישראל ליוותה את תהליך הפיכת הקיבוץ למושב, שנציגיה השתתפו בוועדת הבחינה ובישיבות שונות ולא העלו את דרישת התשלום הגבוהה לאורך השנים. התובעים הוסיפו וטענו, כי המחזיקים במניות בפועל לא השתנו (שכן הם היו כל חברי הקיבוץ במועד שבו ביקשו לשנות את סיווגו) וכי דרישת רמ"י אינה מוצדקת ומלאכותית.
- כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי מבית המשפט המחוזי בנצרת קיבלה את התביעה ובין היתר קבעה, כי "רמי יצרה בפני התובעים מצג אשר עליו הסתמכו ושינו בתום לב, את מצבם לרעה." השופטת הוסיפה וקבעה, כי "התנהלות זו נגועה בחוסר תום לב והיא גם מנוגדת לחובת תום הלב המוגברת על רשות ציבורית". את פסק הדין חתמה בקביעה, כי "לאמור יש להוסיף את העובדה כי מראש, הקצאת אמצעי הייצור למייסדים באה על מנת להבטיח את עתידם ולאפשר את מהלך שינוי סיווג הישוב לצורך חיזוקו והעמקת אחיזתו בקרקע, ודרישת תשלום כזו, ודאי בעיתוי שבה הועלתה, מרוקנת מתוכן את ההחלטה על הענקת אמצעי הייצור והופכת אותה, למעשה לאות מתה. לאור כל הנימוקים שהובאו מעלה ואף מנימוקי צדק ויושר, סברתי כי רמ"י מושתקת מלטעון כי היא זכאית לכספים בגין העברת מניות מיצר בחמת גדר למייסדי מיצר."
- את התובעים בתביעה (ת.א. 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ – אגודה חקלאית שיתופית ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח') ייצגו עורכי הדין שגיא ומקבי מירום. את רשות מקרקעי ישראל ייצגה פרקליטות המדינה מחוז צפון.
ת"א (נצרת) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה שיתופית חקלאית. ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23/08/21
