דודו קוכמן, עו״ד
מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.
עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.
טל: 03-5620621
פקס: 03-5622353
דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il
בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ערעור על החלטת רשם בענייני בוררות תוגש בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.
בית המשפט העליון קובע כי בעניין זה אין להבחין לעניין הזכות לערעור בין אם זה פסק דין או החלטה אחרת של הרשם שעליה מבקשים לערער.
רע"א 3736/20 פלוני נ' זאב רום, פס״ד מיום 20/10/20
בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, דן באחרונה בפסק דין חשוב בסוגיית גבולות האחריות של האגודה וחברי וועד האגודה, וביטל פסק דין של בית המשפט השלום בפתח תקווה שהטיל אחריות אישית על האגודה חברי ועד האגודה בגני יהודה וחייב אותם יחד ולחוד לפצות חבר אגודה בסכום של כמיליון ₪.
פסק הדין עסק בתביעה של חברי אגודה אשר רכשו נחלה בגני יהודה באמצעות כונסי נכסים שמונו לצורך מכירת נחלה של חבר באגודה. האגודה נדרשה לצורך קיום העסקה לחתום על מסמכי העברת זכויות כמקובל בעסקאות מסוג זה. אלא שבעקבות עסקה קודמת שעשתה האגודה עם יזם לשינוי יעוד חלקות ב' סרבה האגודה לחתום על טפסים הכוללים את החלקות שהושבו לרשות מקרקעי ישראל. משכך הגישו כונסי הנכסים תביעה (בהליך אחר) לחייב את האגודה לחתום על מסמכי העברה הכוללים את חלקה ב' ואכן בית משפט מחוזי חייב את האגודה לחתום על טופסי הבקשה, ובעקבותיו חתמה האגודה על הטפסים.
ע"א 28658-10-19 גני יהודה כפר שיתופי בע"מ נ' אילוז ואח'
לאחרונה התעורר מחדש ניגוד העניינים שבו נמצאים שופטים מסוימים ובעיקר בבית המשפט העליון והדבר חייב פרסום רשימת ניגודי עניינים של כל שופט
לאור מצב התעסוקה בארץ עקב משבר הקורונה שבה הוצאו עובדים רבים לחל"ת, אחרים פוטרו ורבים עוד חזרו למעגל העבודה החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שתתגמל מעסיקים הקולטים את עובדיהם באמצעות מענקים.
הצעת החוק המקורית קבעה כי חברי אגודות ועסקים משפחתיים לא ייכללו בהצעה.
עם פרסום הצעת החוק נשלחה הסתייגות להצעת החוק ובה דרישה לכלול חברי אגודות המעסיקים עובדים ואשר מתנהל כעסק קטן או בינוני לכל דבר ועניין בין אלו שיהיו זכאים למענק כאשר הם קולטים מחדש עובדים.
כמו כן, הוגשה הסתייגות להצעה שלא לתגמל עסק משפחתי שבו מועסקים בני משפחה שהוצעו לחל"ת
לשמחתנו ההסתייגויות יתקבל
בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד רשות מקרקעי ישראל בגין טענה לאי מתן ההנחה המלאה לחיילי המילואים פעילים שעמדו בתנאי החלטה 1261 ורכשו קרקע לבניה נמוכה נקבע בהסכם פשרה כי רשות מקרקעי ישראל תפרסם הודעה בעיתונות ותאפשר לכל מי שרכש קרקע להגיש בקשה על מנת לקבל את מה שנגבה באופן לא תקין.
התובעים שיוצגו על ידי עו"ד ניצן גדות ממשרד רדעי-גדות (ת"צ 12079-05-14 סיידו נ' רמ"י), טענו לפרשנות לא נכונה של רשות מקרקעי ישראל ליישום החלטה 1261.
בית המשפט חייב את רשות מקרקעי ישראל להשיב כסף לחבר מושב בגין גביה שלא כדין / דודו קוכמן, עו״ד
17 מאי 2020בית המשפט השלום בתל אביב קבע בפסק דין כי הפרשנות של המנהל היא "פתלתלה, מלאכותית ומאולצת ואינה עולה עם תכליתן של החלטות 1101 ן-1265 וחייב את הרשות להשיב לתובע את כל הכספים שנגבו ביתר.
מדובר על תביעה שיזם חבר אגודת נווה מבטח בגין חיוב יתר שאילצה אותו הרשות לשלם בגין הסדרת השימושים הלא חקלאים בנחלתו, ועיקר המחלוקת נסובה בגין החיוב על תשלומי העבר.
תא (שלום) (תא) 18877-11-14 ניר בר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 05/03/2020
בית המשפט העליון קבע כי סכסוך אודות חברות באגודה שיתופית אינה סוגיה חוקתית אלא רק במקרים חריגים ובכך הביא לסיום דיון לא סגור זה שנמשך עשרות בשנים.
מדובר על בקשת רשות ערעור של נהריה –כפר שתופי להתיישבות חקלאית על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר במסגרתה נדחתה בקשת אגודת נהריה להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהוגשה נגדה בשל קיומו של סעיף בוררות הקיים בתקנונה. (רע"א 959/20).
בפרשה זו דובר על אישה שחברותה הופסקה באגודה בשל העובדה שאינה עומדת בתנאי הכשרות לחברות מאחר ואינה מחזיקה במשקה החקלאי. בית המשפט המחוזי שאליו פנתה האישה לביטול החלטת האגודה, קיבל את תביעתה ביולי 2017 וקבע כי אופייה של האגודה השתנה, כמו עיסוקם החקלאי של יתר חברי האגודה עבר וחלף מהעולם וכי הוצאתה מהאגודה הייתה שלא כדין.
כשנה לאחר מכן הלכה האישה לעולמה וביתה ביקשה להעביר אליה את חברותה באגודה ואל הבקשה גם צורפה פניית האם למנות את הבת כחליפתה.
כשמיענה האגודה לענות הגישה הבת בדרך של המרצת פתיחה פניה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של האם אליה. האגודה בתשובה לבקשה השיבה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה באגודה שכן אינה מתגוררת בשטחי האגודה כנדרש בתקנות ובתקנון האגודה. בנוסף טענה האגודה שאת הסכסוך יש להעביר להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה להעביר את הדיון לרשם האגודות וגם דחה את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה כדי להעבירה לבוררות וקבע כי הוא מקבל את עמדת הבת שעניין חברותה הוא עניין חוקתי ולא עניין פנימי הנוגע לעסקי האגודה ולכן סעיף הבוררות לא חל על עניינים חוקתיים.
על החלטה זו של בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות בטענה שמדובר בעניין חוקתי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע בפסק דין תקדימי כי אמנם נקבע בפסיקה כי עניינים בעלי עניין "חוקתי" לא יוכרעו בידי בורר אלא יגיעו לדיון בבית המשפט גם אם יש תניית בוררות, אך אין זה המקרה.
בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה זו שהייתה פתוחה עשרות בשנים וקבע כללים ברורים הקשורים לסכסוכים בקבלה לחברות או בהוצאה מחברות
רע״א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ׳ דפנה פרידמן, פס״ד מיום 03.05.20
לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל נוהל חדש שמספרו- B 90.02 שמרכז את ההנחיות בעניין בקשה למתן או ביטול כתב התחייבות לרישום משכנתא.
משכנתא היא משכון של מקרקעין הנרשמת בלשכת רישום מקרקעין (טאבו) ומשמשת כערובה להבטחת פירעון הלוואה הניתנת על ידי בנק, חברת ביטוח או גורם אחר (הגורם המלווה).
כאשר זכויות הנכס מנוהלות ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כלומר אינן מנוהלות בלשכת רישום מקרקעין או בחברה משכנת או בחברה קבלנית, מנפיקה רמ"י "כתב התחייבות לרישום משכנתא", שמשמעותו התחייבות שלא לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הזכויות בנכס, אלא אם כן במעמד הרישום תירשם גם המשכנתא לטובת הגורם המלווה וכן התחייבות שלא לאשר העברת זכויות בנכס ללא הסכמת הגורם המלווה.
משמעות הדבר שנכסים כמו מגרשי הרחבה, משקי עזר ונחלות הרשומים בלשכת רישום מקרקעין (טאבו), יעשו זאת כמובן באמצעות רישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין.
כל אזרח יודע מה קורה כאשר הוא לא עומד בזמן בתשלומי הארנונה, מס שבח, מע"מ או כל מס אחר לאחד מגופי המדינה? תוך זמן קצר האזרח מקבל דרישת חוב שבצידה קנס כספי ולעיתים הרשויות מפעילות סנקציות דורסניות יותר כדי שהאזרח ישלם את החוב שלדעת המדינה וזרועותיה השונות מגיע לה!. בכל מקרה הרשויות לעולם לא ייוותרו על חוב שמגיע להם.
נראה כי כאשר המצב הפוך, הכללים יכולים להשתנות והחוב שרשות מקרקעי ישראל חייבת לאזרח יכול להיעלם בהחלטה מנהלית ואף סודית!.
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטת מועצה מס' 979 ביום 27/3/2007 שבה נקבעו תנאים חדשים להיוון זכויות המגורים בנחלה, תנאים שלא היו אפשריים עד קבלת ההחלטה וכשלעצמם היוו הפלייה רבת שנים של בעלי זכויות בנחלה שלא נהנו ממבצעי ההיוון בעיר.
תנאי ההחלטה החדשה קבעו כי ההיוון ייעשה תמורת תשלום של 33% מהערך השמאי, אך בשל היעדר היערכות של המנהל לביצוע ההחלטה נקבע בהחלטה כי מי שיאלץ לשלם יותר מהנדרש בשל היעדר מוכנות של הרשות יהיה זכאי להתחשבנות על תשלומי היתר ששילם.
עם קבלת ההחלטה, הותקפה ההחלטה בבג"ץ על ידי גורמים שטענו שההחלטה מיטיבה מחד ועל ידי גורמים שטענו שההחלטה מפלה לעומת אזרחי העיר מאידך. ביום 9/6/11 קבע בג"ץ בפסק דין (בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל) כי ההחלטה תקפה אך רק ביום 10/4/18 פתחה רשות מקרקעי ישראל שעריה בפני כל האזרחים ועד מועד זה רבים מבעלי הזכויות בנחלה נאלצו לשלם תשלום מופרז לרשות.
התפרצות נגיף הקורונה בסין הביאה להיערכות חסרת תקדים של מדינות שונות בעולם ובהם ישראל מתוך רצון לצמצם עד כמה שניתן את התפשטותו של נגיף הקורונה שממדי ההתפשטות שלו הולכים ומתגברים ויש כבר אזורים חסרי אונים בהיעדר תרופה מתאימה לנגיף החדש שאף הביא למותם של אלפי אנשים, בעיקר בסין.
בשל החשש מהתפשטות הקורונה, כל מדינה פועלת לחסימת גבולה על מנת למנוע כניסת אזרחים ממדינות שפוטנציאל ההדבקה בהם לדעת רשויות הבריאות הוא גבוה.
חסימת הגבול, כוללת גם ביטול טיסות, מניעת כניסת עובדים ותיירים, וחשש של אזרחים בכל העולם, כולל ישראל לצאת לחופשות בחו"ל ולמגיפה יש השפעה עקיפה של נזק כלכלי שהיקפו עוד לא ידוע לכלכלה העולמית ובהם ישראל, אך הנזק כבר ניכר.
כך אנו רואים שתחומי תיירות נכנסת הוקפאו לחלוטין ובהם בעיקר תיירות מסין וממקומות אחרים המזוהים עם התפשטות המחלה וטיסות ישירות לסין ומסין בוטלו עד הודעה חדשה.
האטה משמעותית בהזמנה מקוונת באתרים מסוימים שמושפעים מההיסטריה האופפת את השווקים היא תופעה נוספת המתרחבת לאחרונה בעיקר בשל חוסר הידיעה מהמצב האמיתי של התפשטות הקורונה ודרישת השלטון הסיני לעובדים רבים באזורים נרחבים בסין להישאר בבית.
התלות של העולם המערבי בכלל ושל אזרחי ישראל בפרט בתוצרת זולה של מוצרי צריכה מסין חייבת לעורר דאגה בכלל, אך כאשר מדובר בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל נדרשת דאגה מיוחדת ואף חישוב מסלול מחדש.
זה חמש שנים שממשלת ישראל הולכת ומגבירה את יבוא הירקות ובעיקר עגבניות מהישות הפלסטינאית ומתורכיה אך גם מארצות אחרות.
מדיניות זו של הממשלה הינה מדרון חלקלק שהשפעתו תהיה ארוכת טווח ביכולתה או יש לומר, בהיעדר יכולתה של המדינה לספק את צרכיהם הבסיסיים של אזרחיה במזון טרי ומזון בריא מתוצרת החי והצומח.
