דודו קוכמן, עו״ד
מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.
עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.
טל: 03-5620621
פקס: 03-5622353
דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il
מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)
אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.
באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.
עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.
חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.
פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת הבהיר והרחיב את תחולתו של חלף היטל ההשבחה ואף דחה את הערעור של הועדה לתכנון ובניה מעלות תרשיחא על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בדרישה לחייב שינוי ייעוד משטח ציבורי פתוח לתחנת הדלק בהיטל השבחה.
ביהמ"ש נדרש לפרשנות התיבה "שימוש חקלאי" כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 21 לתוספת השלישית בחוק.
ביהמ"ש מנתח וקובע כי חלף היטל השבחה ישולם בהתקיים בשלושה תנאים מצטברים שלגבי שניים מהם אגודת מעונה עומדת.
בר"ם 8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלות תרשיחא נ׳ מעונה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח׳.פס״ד מיום 04/12/19
ממצאים ראשונים במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.
לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.
המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.
לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.
הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.
אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.
באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.
בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).
שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.
סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.
ערעור על ועדת השגות של רשות מקרקעי ישראל יהיה בביהמ"ש לעניינים מנהליים / דודו קוכמן, עו״ד
30 אוג 2019בימים אלה מחק בית המשפט המחוזי מרכז פניה של בעלת זכויות בנחלה לדון בערעור על ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל בשל העובדה כי הדיון בהשגות אלו צריך להתקיים בבית המשפט המחוזי, אך ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים.
בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי בכובעו הנוסף כבית משפט לעניינים מנהליים לדון בעניינים מנהליים אשר בעבר נדונו בבג"ץ.
הקמת בית המשפט לעניינים מנהלים נבעה מהצורך להקל על בית המשפט העליון ביושבו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ) ולכן חוקק חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים בשנת 2000 והקמת בתי המשפט לעניינים מנהליים הביאה להעברת סמכויות דיוניות בנושאים שונים מבג"ץ לביהמ"ש המחוזי ביושבו כביהמ"ש לעניינים מנהליים.
הפ (מרכז) 20263-07-14 נורית פופר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 19/07/2019
הנהלת רשות מקרקעי ישראל פרסמה בימים אלה נוהל (B90/07) שכותרתו "הסדרת הפרות במגזר החקלאי".
מטרת העל של הנוהל היא הסדרת ההפרות, אם במסגרת עסקה ואם בהפסקה / פינוי במידה ולא ניתן להסדיר את השימוש או כאשר המשתמש מחליט לוותר על השימוש הלא מוסדר.
הסדרת ההפרות ככתוב בנוהל היא אינטרס של המדינה כמדינת חוק אך גם של בעל הזכויות החקלאי אשר אינו רוצה להיות מפר ואינו רוצה להיות תחת חשש מתמיד מצעדי אכיפה.
הנוהל קובע תהליך מובנה, מועדים, פישוט של תהליכים ומנגנון תימרוץ להסדרה בהסכמה ומחמיר לעת הגשת תביעה.
נוהל זה מאפשר למי שיש לו שימושים לא מוסדרים לנצל את ההזדמנות ולפעול להסדרת ו/ או הסרתם של שימושים שאינם מוסדרים על פי חוק או על פי החוזה מול רשות מקרקעי ישראל
בימים אלה קיבלה ועדת המשנה לערערים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה בסוגיה העוסקת בהמרת נחלות מתוכננות למגרשי מגורים, זאת בעקבות סירוב הועדה המחוזית לאשר את התכנית. (ערר(מטה)26/19)
רבים המתבלבלים ובצדק בין סוגיות תכנוניות וסוגיות קנייניות ופעמים רבות הסיבות לבלבול נובעות מסתירה בהחלטות שכן לא פעם גוף רגולטורי אחד מייצר החלטה שלא ניתנת ליישום בשל מגבלות שקובע גוף רגולטורי אחר.
אחרי שנים רבות שבהם הקפיאה רשות מקרקעי ישראל את איוש הנחלות במקום שבו קיימת פרוגרמה שלא מומשה, קבעה מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 1445 שאיוש נחלות בכל אזורי הארץ יבוטל, למעט באזורי הנגב והגליל כמשמעותם בחוק רשות לפיתוח הגליל והחוק לפיתוח הנגב. לאחרונה אף התקבלה החלטה נוספת המצמצמת את איוש הנחלות רק למספר מצומצם של ישובים
ערר (מטה) 26/19 המועצה האזורית עמק חפר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז מרכז, החלטה מיום 26/07/19
אזרחים רבים נחשפים לדרישות הכספיות של רשות מקרקעי ישראל כנגדם בגין שימושים לא מוסדרים, שכן רשות מקרקעי ישראל מנהלת 93% ממקרקעי המדינה והיא הלכה למעשה מהווה מונופול בתחום המקרקעין.
בימים אלה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה בעיתונות "בדבר הסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית", פעולה הנדרשת על פי חוק תובענות ייצוגיות.
בימים אלה פרסם השמאי הממשלתי את פרק כ"ט לקווים המנחים המתמקד בהנחיות לגבי עריכת שומה לצורך חישוב דמי חכירה ו/או דמי רכישה בחלקת המגורים בנחלה.
אגף שומת מקרקעין מפיץ מעת לעת קווים מנחים הכוללים הנחיות וכלים שבאמצעותם השמאים הנדרשים לשום נכס מסוים יפעלו.
הרעיון כשלעצמו מבורך ויש בו גם כוונה ליצירת שפה אחידה, שכן שמאות אינה מדע מדויק וחשוב גם לציין ולברך שטיוטות של קווים מנחים מפורסמים להערות הציבור לפני שהם מפורסמים כקווים מנחים.
מתוך קריאת הקווים המנחים ולא בפעם הראשונה עולות רמיזות כי חלק מההנחיות חורגות מאמות מידה מקצועיות והן נכפות על השמאי הממשלתי ע"י רמ"י.
בימים אלה ניתן ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ערעור פסק דין הקובע כי מרכז מבקרים בחווה לגידול פרפרים אינה חקלאות שכן על פי חוק התכנון והבנייה בישראל מרכז מבקרים אינו דרוש במישרין לגידול בעלי החיים.
בכך מסתמך ביהמ"ש על חקיקה ארכאית של חוק התכנון והבנייה שבו לא קיימת הגדרה למושג חקלאות, אלא על דרך השלילה.
מדובר בפסק דין שניתן בהמשך לשרשרת פסקי דין אחרים שניתנו בשנים האחרונות ואשר כולם מתבססים על החקיקה הלא רלוונטית מלפני למעלה מחמישים שנה שבמהלכה החקלאות בעולם השתנתה ללא היכר ובישראל כמדינה מובילה בתחום בפרט.
שבעים שנה מאז שהוקמה המדינה ואין בחוק התכנון והבנייה סעיף המגדיר מהי חקלאות בישראל למרות היותם של חקלאי ישראל מהמובילים בעולם.
רע״פ 896/19 אילן בן יוסף נ׳ הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ואח׳, פס״ד מיום 28/05/2019