1. ערך התפוקה החקלאית בשנת 2007 עמד על 22.7 מיליארדי שקלים, ומהם כ- 39% נובעים מתפוקת מצרף ענפי בעלי החיים. חלקם של ענפים אלו בתוצר החקלאי, נמוך יותר – כ- 25% בחשבון רב שנתי – וזאת משום שהם מגלמים ערך מוסף נמוך מזה של מצרף ענפי הצומח.
2. זהו אחד המכנים המשותפים של ענפי יצור אלו, כאשר השניים הנוספים הם:
2.1. אחוזי אספקה גבוהים של ביקושי השוק המקומי.
2.2. תלות כמעט מוחלטת בחומרי הזנה מיובאים.
3. ענפי יצור אלו נבדלים האחד מהשני בתכונות הבאות:
3.1. רמת העיבוד הנדרשת עד להיות המוצר מוכן לצרכן הסופי – מצד אחד מוצרי חלב ועופות, ומצד שני של הקשת – ביצי מאכל ודגים טריים.
3.2. יכולת האיחסון של המוצרים – ברמת המשק הבודד או ברמת המוצר המוגמר.
3.3. מידת פיתוח מוצרי ערך מוסף.
3.4. מידת המעורבות הממשלתית.
4. תכונות אלו ישפיעו בעת שינויים קיצוניים על יכולת ההתמודדות של שלב היצור החקלאי.
5. משקלם של המוצרים מן החי בסל צריכת המזון הישראלי הינו גבוה למדי ומהווה קרוב למחצית מההוצאה הכוללת על מזון – כ- 6% מתוך כ- 13.5%.
6. אך לפני מספר חודשים, את עיקר תשומת הלב לקח מה שנקרא "משבר המזון העולמי". משבר זה נבע בעיקרו מצמיחה כלכלית מואצת בעיקר בחלק העולם של השווקים המתעוררים – סין והדו, כלכלות מזרח אירופה ועוד. משקים אלו העלו את רמת הביקושים של סחורות המזון, אך לא רק – גם סחורות מהסוג של מתכות למיניהן ונפט ומוצריו, וכן הן ריתקו חלק הולך וגדל של התובלה הימית לטובת נפחי המסחר הגדלים. מעבר לכך, ברצף של מספר שנים, חלו פגעי טבע ובצורת מתמשכת באזורי העולם המסורתיים של גידול חיטה, גרעיני מספוא וזרעי שמן. עליית מחירי הנפט מצידה, הביאה ליצור מוגבר ומסובסד של תחליפי דלקים (דלק ביולוגי) המבוססים – בארה"ב ואירופה על גידולים המיועדים למזון והזנת בעלי חיים. כל אלו הביאו להאמרת מחירים מואצת ודרמטית.
7. כאמור, ענפי בעלי החיים בארץ, תלויים באופן מוחלט בהתפתחויות של שוק הסחורות העולמי, ומכאן, השפעה ישירה על עלויות היצור בגין האמרת מחירי גרעיני המספוא.
8. ענף החלב הושפע, בנוסף לעליית מחיר חומרי המזון, גם מעליית מחירים חסרת תקדים של חומרי הגלם החלביים בעולם.
9. דוגמא לעליות המחירים עד קיץ 2008 של מחירי התערובות, ניתנת בתרשים הבא:
10.ההתמודדות עם העלייה חסרת התקדים בהוצאות היצור במהלך 2007 וחלק של שנת 2008, תלויה במאפיינים מובנים של המוצר, אולם, ההתמודדות היתה קלה יחסית משום הסביבה הכלכלית הנוחה של כלל המשק הישראלי. זה הראה עדיין שיעורי צמיחה חיוביים וגבוהים יחסית, רמת ההכנסות והצריכה הפרטית היו במגמת עלייה.
11.יכולת הענפים לגלגל את תוספת עלויות היצור לצרכן הסופי, תלויה לכן כמעט רק ברגישות המוצרים הסופיים למחירים ולהכנסות.
12.חלקם של המוצרים כאמור, עובדים בתנאי שוק חופשי של ביקוש והיצע, חלקם – חלב בקר וביצי מאכל עובדים במשטר מכסות ופיקוח מחירים (אמנם לא מלא).
13.שינויי המחיר לצרכן מודגמים בתרשים הבא:
|
14.הכניסה למשבר הכלכלי, מייצגת מצב חדש בכלכלה העולמית, כאשר השפעתה הישירה על ענפי בעלי החיים היא ברמת מחירים יורדת של גרעיני המספוא בשוק העולמי, וכן הוזלה דרמטית בעלות הובלת הסחורות לארץ. כמו כן היא מייצגת מצב חדש בכלכלה הישראלית, תוך חשש כבד לירידה בביקושים וחשיפה ליבוא של המוצרים הסחירים (בעיקר חומרי גלם חלביים).
15.נסקור להלן את מצב הכניסה של ענפים נבחרים, וסיכויי ההתמודדות שלהם עם מצב משברי חדש.
15.1. ביצי מאכל
הענף מנוהל מרכזית על ידי מועצת הלול באמצעות מכסות יצור. כמו כן, המוצר נחשב קשיח יחסית להכנסות ולמחירים, כך שעליית מחירי הביצים לצרכן איננה עשויה לשנות משמעותית את רמת הצריכה.
במקרה של ירידה מסויימת של הצריכה, וצורך לבצע התאמות של היקפי היצור, יש בידי מועצת הלול היכולת הכספית, להביא לצמצום היצור במהלך הדרגתי ותוך פגיעה מינימלית במגדלי הביצים.
יחד עם זאת, הענף עומד בפני רפורמה מרחיקת לכת, שללא ספק תשנה את פניו, וכרוכה למעשה בבניה מחודשת של לולי ההטלה. הממשלה אמנם מתקצבת מענקי השקעה לחידוש אמצעי היצור בענף, אולם, שינוי התנהגות המערכות הפיננסיות בארץ, אין ספק שעלולה להיווצר בעיית מימון שתהווה צוואר בקבוק בהתקדמות הרפורמה. תידרש לכן, התייחסות מיוחדת של הממשלה לפיתרון מצוקות אשראי במידה ויווצרו.
15.2. חלב בקר
גם ענף זה מנוהל על ידי משטר מכסות וקביעת מחירים ממשלתית ברמת היצרן, וכן פיקוח חלקי על המוצרים לצרכן.
לגבי ענף החלב, ניתן לומר כי המשבר כבר בעיצומו. בימים כתיקונם, רמת חשיפת הענף ליבוא מתחרה עומדת כבר על כ- 20% מהיקפי השוק המקומי. הסחר הבין לאומי ברכיבי החלב, מהווה אחוז קטן מאד של היצור העולמי (כ- 7-8% בלבד), ומכאן תנודתיות רבה מאד בטווחים קצרים.
כך, מחירי אבקת חלב בעולם, הכפילו עצמם ומעבר לכך תוך מספר חודשים בסוף 2006 – תחילת 2007, וירדו אל מתחת לרמתם שבטרם עלייה מאז הרבעון האחרון של 2008 ועד היום.
כך, לעומת מחסור בארץ של חלב ורכיביו במהלך 2007 ומחצית 2008, הענף החל את שנת 2009 ברמת מלאים גבוהה במיוחד. במקטע היצור החקלאי – מול התרת יצור שמעבר למכסה במטרה למלא את המחסור, הרפתות נאלצות היום לנקוט באמצעי צמצום היצור ולהתאימה – הן לרמת ביקושים יורדת, הן להיקפי יבוא גדלים בשל ירידת המחירים בעולם. וכל זאת, בטווחי זמן קצרים ביותר.
קרנות כספיות הנצברות במועצת החלב, הן אלו שמממנות את יצוא העודפים, כך שנטל המלאים עצמם נופל בסופו של דבר על הצרכן הישראלי.
יש להניח, שההתמודדות תהיה קלה יותר באם תימשך מגמת הירידה במחירי המזון.
התפתחות המחירים הבי"ל של רכיבי החלב הסחירים מודגמת בתרשים הבא:
15.3. בשר פטמים
ענף זה נבחר כמייצג את ענפי היצור הפועלים בתנאי שוק חופשי, למרות שעומדים לרשותו אמצעים מנהליים וכספיים במועצת הלול לפעילות ויסות.
הענף מתנהל מזה שנים רבות ללא כל מעורבות ממשלתית. יכולת הטיפול שלו במצבי משבר, תלויה לכן, הן באמצעים הכספיים העומדים לרשותו – ולכן יוכלו לקיים תהליך צמצום היצור והתאמתו לביקושים, והן ברמת הפגיעה בשלבי היצור השונים – רביה, גידול בלולים, שחיטה ועיבוד.
אכן, נרקם הסדר של כל הגורמים בענף – במסגרת מועצת הלול, על פיו יצומצם היצור ברמה של כ- 10% למשך השנתיים הבאות – או על פי הצורך. הסדר מעין זה יכול לבוא לידי מימוש – במידה וקיימים המשאבים הכספיים, וכן במידה וכל רכיבי הענף מוכנים לקיימו.
16.מסקנות
16.1. החשש הגדול לעת משבר כלכלי הפוקד את הארץ, הוא מהשפעתו על היקפי הצריכה בשל ירידת ההכנסה הפנויה. צמצום נזקי ירידת הצריכה עשוי להתרחש על ידי הצפי להמשך ירידת מחירי גרעיני המספוא בעולם, ומכאן אפשרות לגלגל את הוזלת העלויות לרמת הצרכן.
16.2. מעבר לכך, יכולת ההתאמה של הענפים להיקפי ביקוש נמוכים יותר המצריכים ירידה מקבילה ביצור, תלויה במשאבים הכספיים העומדים לרשות הענף.
16.3. ביחס לנושא האשראי – הרי שהלחצים להורדת היקפי האשראי המאפיינים את כלל המשק, מופעלים גם על ענפי יצור אלו, ומוטל לכן על המועצות והארגונים להיות בנושא זה עם היד על הדופק בכדי לא לגרום להפסקת יצור אצל חלק מהחקלאים בשל קשיי הון חוזר.
16.4. פרט לענף ההטלה, שכאמור עומד בפני השקעות משמעותיות, יתרת הענפים תעסוק יותר בשמירת הקיים ואיננה צפויה להשקיע בהרחבה, ולכן לא צפויה בעיה אקוטית ביחס למצאי הון השקעה.
16.5. ברמה הכללית, בזמן משבר, יש אמנם לטפל בכשלים של הזמן הקצר, במטרה לצאת מן המשבר ללא שחלו בו אירועים בלתי הפיכים של השבתת אמצעי יצור והקטנה של מספר החקלאים העוסקים בענפים אלו. יחד עם זאת, משבר הוא גם הזדמנות להסתכלות פנימה, לנקיטת אמצעי התייעלות, שיוציאו את החקלאים מהמשבר במצב טוב יותר משנכנסו אליו.