הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".
איך קובעים מי נחשב כידוע בציבור?
העיקרון המנחה הוא כי על מנת להיחשב כידועים בציבור יש לקיים משק בית משותף. הפרשנות של "משק בית משותף" הורחבה בפסיקה ונקבע, כי גם קשר בו בני הזוג מתראים לסירוגין ואינם חיים תחת קורת גג אחת, יכול ויגדיר את היחסים כידועים בציבור. כמו כן, גם קשר של מספר חודשים יכול להגדיר את בני הזוג כידועים בציבור, כמובן כי כל מקרה נבחן לגופו.
איך מסדירים את היחסים הממוניים בין ידועים בציבור?
הדרך המתאימה היא לערוך "הסכם חיים משותפים" במסגרתו תוסדר ההפרדה הרכושית ויוגדרו יחסי הצדדים לרבות במקרה של פרידה. הסכם זה שנקרא גם "הסכם ממון" תקף כאשר שני בני הזוג בחיים אך בעת פטירה ההסכם יפקע ועל כן יש לערוך בצד ההסכם גם צוואה שתסדיר את הזכויות של היורשים בנכסים בעת פטירה.
הבעיה מתחילה כאשר לאחד מהיודעים בציבור קיימות זכויות בנחלה חקלאית.
כיצד מתחייסות החלטות רמ"י לידועים בציבור?
בנוהל העברת זכויות בנחלות של רמ"י נקבע כי "קרוב" כולל "בן זוג" ו"ידוע בציבור". בהחלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל לפיה נגבים "דמי הסכמה", נקבע בסעיף 7א' כי יחול פטור מגביית דמי הסכמה בעת העברת זכויות ל"קרוב" כאשר "ידוע בציבור" נכלל בתוך הגדרת "קרוב" בהחלטה. בהחלטה 1399 נקבע כי בעת העברת זכויות ל"קרוב" לא יחול חיוב ב"דמי רכישה" וגם במקרה זה נקבע כי "בן זוג" הינו לרבות "ידוע בציבור".
עד לשלב זה אנו מבחינים כי החלטות רמ"י מקנות ל"ידוע בציבור" זכויות שוות כפי שניתנות ל"בן זוג" ביחס לזכויות בנחלה והשאלות שעולות במקרה זה הן: כיצד נגן על זכויות של בעל נחלה שהכניס לחייו ידועה בציבור על מנת שבעת מותו יועברו הזכויות למי מיורשיו ולא לידועה בציבור? האם "הסכם ממון" יסדיר את המצב המשפטי בין הצדדים ויחייב את רמ"י במקרה שבו בעל הנחלה ילך לעולמו?
העיקרון המנחה ביחס לנחלות הינו "אי פיצול הנחלה". לאור העובדה כי החלטות רמ"י מתייחסות לידועים בציבור בגזירה שווה כפי שמתייחסים לבן זוג וכן בהתייחס לכך שבשלב ראשון כאשר אחד מבני הזוג נפטר בן הזוג שנותר בחיים זכאי למלוא הזכויות בנחלה והוא גובר אף על הוראות צוואה שסותרות את החלטות רמ"י, יוצא כי במקרה של ידוע בציבור, כאשר בעל/ת הולך לבית עולמו, ניתן להעביר את הזכויות ע"ש הידוע בציבור והוא גובר על זכויות היורשים בצוואה. מצב משפטי בעייתי זה דורש מאתנו הכנה מתאימה ליום הדין על מנת שלא יתרחשו תקלות לא רצויות.
מקרה מהחיים:
על מנת להמחיש את המצב הבעייתי שנוצר במקרה של נחלה וידוע בציבור נביא סיפור קצר. במקרה שלנו בעל נחלה שאשתו נפטרה הכניס אישה נוספת לחייו שהפכה לידועה בציבור. הוא חי עימה 15 שנים במהלכן ניהלו בני הזוג זוגיות לסירוגין ללא קורת גג משותפת באופן קבוע. הידועה בציבור קיבלה בחלוף השנים סמכויות בבנק של בעל הנחלה ואף הכניסה מבנים לנחלה ושיכנה את קרוביה. במהלך השנים הילדים ביקשו מהאב לערוך הסכם ממון עם הידועה בציבור אך הוא סירב בטענה כי הוא הותיר צוואה שמחלקת את הנחלה בין ארבעת ילדיו. ברבות הימים האב נפטר. לאחר מספר חודשים פנו הילדים לידועה בציבור וביקשו לפנותה מהנחלה. היא בתגובה הציגה להם אישור זכויות כי הנחלה נרשמה על שמה לאור החלטות רמ"י שלעיל שאפשרו את העברת הזכויות. היורשים הנדהמים הציגו בפניה את הצוואה והיא כנגד הציגה להם צוואה מאוחרת שמקנה לה את כל כספו של האב ואת הזכויות בנחלה. במקרה זה היורשים הפסידו את הזכויות בנחלה.
מה נכון לעשות בכדי לא לאבד את הזכויות בנחלה לידוע/ה בציבור?
ההמלצה היא לחתום על הסכם ממון הכולל הוראות ייחודיות לנחלות וויתור מלא של הידוע בציבור על הזכויות בנחלה למרות האמור בהחלטות רמ"י. את ההסכם חובה לאשר בבית המשפט וכן לצרף אליו תצהיר ויתור וייפוי כח להעברת הזכויות מהידוע בציבור לאחד היורשים בהתאם לצוואה שתיערך בסמוך לעריכת הסכם הממון. יש להתייחס בכובד ראש לנושא הידועים בציבור לאור התנגשות החלטות רמ"י עם הסכמי ממון שקובעים הפרדה רכושית, בכדי שלא ייפגעו זכויות היורשים.
הכותב מתמחה באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי 
