השתתפו: כ-40 חוקרים, אנשי התיישבות, ראשי מועצות, נציגים ממשרדי ממשלה שונים. הכינוס השישי התקיים במסגרת הכנס השנתי של האגודה הגיאוגרפית באונ' בן גוריון.
עו"ד דודו קוכמן
כמנחה דיוני השולחן העגול, ראשית ברצוני להודות לפרופ' מיכאל סופר, ופרופ' רחל אלתרמן שותפי ליוזמת השולחן העגול. כמו כן ברצוני להודות לפרופ' אלי שטרן על הצעת הנושא לכינוס זה, על הרעיון לשלבו בכנס האגודה הגיאוגרפית ועל כל הסיוע. כמו כן אני מודה לכל שותפי הפאנל על נכונותם להופיע.
אני מזכיר כי מטרת "השולחן העגול" שהינו שיח אקדמיה, ממסד והתיישבות הוא מקום לליבון סוגיות שונות שמעסיקות את המרחב הכפרי, בין השאר לעודד עיסוק מחקרי בתחומים שונים במרחב זה, לאחר שנים רבות שמעט חוקרים גילו בו עניין.
קיימות דמוגרפית ומדיניות הפיתוח של המגזר הכפרי - פרופ' אלי שטרן
העבודה שתוצג היום, הוזמנה על ידי החטיבה להתיישבות.
על פי נתוני האו"ם מ-2008 משקלה היחסי של ההתיישבות הכפרית בעולם נמצא בירידה. בישראל 8% מהאוכלוסייה מוגדרת ככפרית ויש ירידה מתמשכת באזורים פריפריאליים. בחו"ל- מדיניות הפיתוח היא דיפרנציאלית ופתוחה בשונה מישראל. יש הליך של שיתוף ציבור לגבי קביעת יעדים. בדנמרק למשל מערכת התכנון בהקשר של המרחב הכפרי עמומה לחלוטין. אין בעולם מכסות צמיחה, כמו בתמ"א 35. הגודל של 500 יחידות הוא סטטיסטי לחלוטין (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדוגמא מדברת על יישוב כפרי עד סדר גודל של 2000 תושבים).
בעבודה שנעשתה באזורי הנגב והגליל, התברר שבגליל ניתן לבנות ב-16 מועצות אזוריות כ- 76,430 יחידות דיור. מדובר בכמות גדולה, אך בעצם לא קורה דבר והשאלה מדוע? המגזר הכפרי מאבד אוכלוסייה בצפון והמסקנה היא שלא מספיק שיש תכניות בנייה, אלא יש לבדוק עד כמה מדיניות הפיתוח של תמ"א 35 מאפשרת צמיחה. המסקנה מהעבודה שצריך לקבוע הליך של סדר עדיפויות והתערבות חיצונית ליצירת השינוי.
דובר על קיימות (שמשמעותה אכלוס מתמשך ובר קיימא = שמירה מתמשכת על התפלגות פעמון של מבנה האוכלוסייה בישוב). אוכלוסיות הילדים והגמלאים מוגדרות כ"אוכלוסייה תלויה", המשמעות היא שאם לא ייווצר דם חדש הדבר יביא לנפילה למבנה גילים לא יציב, שכן האוכלוסייה תזדקן. לפיכך הרעיון הוא לייצור "קיימות רב דורית". לשם כך יש צורך בהתערבות פיתוח במגזר הכפרי. סדר העדיפות להתערבות מוגדר על ידי:
- המאיצים: מבנה דמוגרפי מזדקן, והצורך בהחייאה דמוגרפית
- המגבלות: רגישות לערכיות סביבתית וקיבולת קליטה סטטוטורית גבוהה
- הזדמנויות: יצירת שירותים משותפים לאשכולות של ישובים. קיבולת קליטה נמוכה.
מדובר באוכלוסייה של כ- 216 אלף תושבים ב- 16 מועצות אזוריות.
הצורך בהחייאה דמוגרפית מוגדר על ידי:
אוכלוסייה תלויה: קבוצות הגיל 65+ ו- 0 עד 18. כאשר משקל גדול לאוכלוסייה מעל גיל 65 או מתחת לגיל 18 נוצרת בעיה "לקיימות הרב דורית".
הוכנו כלים לבדיקה של מצב היישובים מבחינת מבנה הגילים של האוכלוסייה. קיימות דמוגרפית מתבטאת במבנה פעמון. הקיבולת הפנויה חייבת להתייחס לגודל האוכלוסייה הקיים ביישוב. ביישובים הגדולים נדרשת קיבולת גדולה יותר לשמירת מצב של פעמון.
אחת המגבלות היא ערכיות סביבתית. והיא חולקה לגבוהה ביותר, גבוהה ובינונית. וכן על פי הגדרות של חוק התכנון והבנייה כמו שמורת טבע וגנים לאומיים, יער קיים ומתכונן, מכלול נוף וכו'.
קיבולת: מדובר על מצב קיים ומתוכנן שבו ניתן לייצור עוד כ-100 אלף יחידות דיור כפוטנציאל.
החייאה דמוגרפית צריכה לקחת בחשבון גם את המגבלות הסביבתיות.
המצב: טבלה של התפלגות הגילאים
לסיכום:
לא המכסה ולא מנגנון הגודל המרבי הלא מנומק בתמ"א 35 הוא החשוב. במודל הנוכחי אין שיתוף ציבור. צמיחת האוכלוסייה בפועל הייתה נמוכה לעין שיעור לעומת תוכניות תמ"א 35. במגזר החקלאי יש 41 ישובים שתמ"א 35 לא התחשבה בצרכים המיוחדים שלהם. נדרשת התערבות ובעיקר בקיבוצים. מדיניות תמ"א 35 עוסקת במרקמים ובסף גודל, ונדרשים שינויים בתמ"א 35. חשוב שגבול הצמיחה היישובי יהיה תלוי בקיימות דמוגרפית. כמו כן יש לאפשר הקבצה/הרחבה במרקם הארצי המשולב.
למצגת הרצאתו של אלי שטרן
היבטים של קליטה וצמיחה דמוגרפית בהתיישבות - הגב' סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון
מבקשת להציג את הקהילתיות כמנוף לצמיחה. מדובר במועצה האזורית בני שמעון שבה 13 ישובים. נכון לאוקטובר 2012 בבני שמעון יש 8,046 תושבים. מדובר על התיישבות שחוותה רק לא מכבר משבר כלכלי שהפך למשבר חברתי.
הנתונים העדכניים מדברים על גידול משמעותי, כולל במספר הילדים, בשנת תשע"ג יש במועצה 3,104 ילדים, גידול של 15% בהשוואה לשנה קודמת.
ב-2010 הוכנה תוכנית אסטרטגית בנושא "קיימות כלכלית-קהילתית-סביבתית".
ועדות הקבלה הן נקודת מוצא קריטית לקיומה של קהילה כפרית.
אנשים באים למרחב הכפרי בגלל נושא החינוך, והם באים ליישוב מסוים אחרי בדיקה אישית. ערכי הליבה של המועצה האזורית בני שמעון: כבוד לאחר, קהילתיות (חוסן קהילתי), מצוינות ומעורבות.
המועצה יודעת להציע לתושבים להיות שותפים למערכת החינוך בישוב שלהם ולהיות שותפים לאיכות החיים באזור שלהם. זה בא לידי ביטוי בהסכם יחסי שירות בין המועצה ליישוביה. מדובר בהכלאה בין אמנת שירות למערכת יחסי גומלין. ההסכם מגדיר את מרבית שירותי המועצה לאזרח.
חיבור קהילות - הגב' לאה שלם, מנהלת אגף קליטה וקהילה בחטיבה להתיישבות
למצגת הרצאתה של לאה שלם
כהמשך להרצאתו של פרופ' שטרן, שהתייחסה להתיישבות ברמה אזורית, ולהרצאתה של סיגל מורן, שהתייחסה ליישובי המועצה האזורית, מבקשת להתייחס לישוב הבודד. חשוב לתכנן קדימה ולראות מהם הגורמים המשפיעים על התפתחות היישוב.
מבקשת להציע את המונח, "קהילה נישאת" ולא "אוכלוסייה תלויה".
הערה שנייה, הנושא התכנוני- הפך להיות כל כך חשוב ומורכב, אולם ישובים רבים מתקשים בתכנון של הישוב וחשוב לסייע להם, כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה הקיים.
מבקשת להתייחס להתיישבות היהודית שהיא שונה במהותה מההתיישבות הלא יהודית. בנוסף, בשונה מהתיישבות כפרית בעולם, ההתיישבות הכפרית בארץ היא אידיאולוגית.והנושא השני הוא ההשכלה, המושג ''כפרי'' נתפס בעולם כמתייחס ל-"אדם פשוט'', לא משכיל, אולי לא חכם. וזה לא המצב של ההתיישבות בארץ. יש בחירה של חלק גדול מהבאים להתיישבות, להתיישב אידיאולוגית במרחב הכפרי. השאלה מה יקרה בעוד עשור?
מי יקבע מה יהיו השינויים? מהם הגורמים המשפיעים ומה מקומה של הישות הקהילתית בקביעת עתידו של הישוב?
קהילה: היא קבוצת אנשים הבוחרת לחיות בקהילה, המושג ''קהילה'' מייצג את העובדה שחברי הקהילה מחפשים השתייכות.
לנושא המכונה ''חיבור קהילות'', יש מודלים שונים של קליטה אל היישוב הקיים:
- קהילה קיימת הסופגת לתוכה נקלטים חדשים- הקהילה הקולטת מובילה את התהליך
- קהילה קיימת מהססת- נוצר רצון הדדי להפרדה בין הקולטים לנקלטים באותו יישוב
- קהילה חדשה סופגת את הקהילה הוותיקה
- שתי קהילות מתקרבות ומשתפות פעולה בתחומים שונים.
ולכולם המטרה: קהילה עתידית משותפת.
מי מעוניין בחיבור?
תושבי הישוב. משרד הפנים-המועצה באמצעות ועד מקומי, התנועה באמצעות ניסיון לשמור על צביון ערכי.
מי לא מעוניין?
מי שלא רואה בקהילה ערך, מי שרואה חשיבות בערכים אחרים, ערכים המתנגשים עם הקהילתיות. מי שמחירי הנדל"ן חשובים בעיניו יותר מהקהילתיות.
הגישות ''הנדלניות'' למיניהן יוצרות מציאות המשנה את אוכלוסיית הישוב.
בסוף 2022 קהילות מצליחות תהיינה קהילות היודעות היום לבנות חזון, מתכננות ויודעות לנהל, והבסיס הוא קיומה של מנהיגות מקומית, חזון ותמיכה פנימית וחיצונית, גאוות מקום.
למצגת הרצאתה של לאה שלם
דגשים לקליטה בקיבוץ - עו"ד מיכי דרורי
למצגת הרצאתו של מיכי דרורי
קיימים 274 קיבוצים, ובאופן גיאוגרפי 76% במחוזות דרום וצפון. 50% נמצאים במחוז צפון.
הקיבוצים מסווגים:
- הקיבוץ השיתופי – שבו הכל משותף ובו נותרו כ-70 קיבוצים
- הקיבוץ המתחדש – קיבוצים שעברו ממעמד של קיבוץ שיתופי למתחדש (שכר דיפרנציאלי שאליו מתחברת ערבות הדדית לאלו שרמת חייהם נמוכה מהמינימום שנקבע). התחום השני, שיוך דירות (כ-160 קיבוצים החליטו אך רק 20 עשו זאת בפועל). התחום השלישי, שיוך נכסים יצרניים כמו חברות ומפעלים.
הקיבוץ כישות בר קיימא
האם הקיבוץ הוא ישות ברת קיימא או מוסד חולף? מה יקרה עימם?
הקליטה היא זו שמגדירה את העתיד של הקיבוץ.
קהילה היא קהילה של מעגל חיים, קרי דור בא ודור הולך, אך מרבית הקיבוצים לא הצליחו להגיע למצב של חילופי דורות טבעיים ולכן נדרשת קליטה חיצונית. קיימים מספר סוגים של קליטה חיצונית:
- חבר רגיל שנקלט לקיבוץ עד לא מכבר. שיטה זו קרסה כי הרבה אנשים לא רצו לחיות בקיבוץ המסורתי.
- תושב – שוכרי דירות, תושב קבע שאינו חבר באגודת הקיבוץ. הרחבה קהילתית. אך מעמד זה יצר בעיות קשות בקיבוץ וממ"י בהחלטותיו חיסל את המסלול הזה.
- חבר בעצמאות כלכלית – פתרון ביניים שנוצר בשל התערבות הרגולטורים. מדובר בחבר עם זכויות חלקיות בלבד. מותר לגבות דמי קליטה. ובעצם כולם בקיבוץ המתחדש ם הופכים לחברים עם עצמאות כלכלית. אין לו מעמד בקרקע אלא שיוך חוזי.
הקיבוצים צריכים לדאוג שיבואו נקלטים. אם הקיבוץ יקלוט רק תושבים, הוא יהפוך לישוב קהילתי ולכן לטווח ארוך זה בעייתי וכך גם הדבר בעניין חבר עם עצמאות כלכלית.
נחלות = חברים
האגודה היא אגודה שיתופית עם כל המגבלות וההזדמנויות שלה.
מה עדיף?
היה ניסיון לפרק את החבר מהיותו בעל זכויות בנחלה, שיש לו בית, שיש לו נכסים והוא חבר באגודה, אך הם מחוברים אחד לשני. היומרה לפרק את החברה מסתבר לא ברת מימוש וגם רעה לטווח ארוך. הדבר מצריך הגנה מיוחדת.
דגשים בקליטה:
- חברות מלאה בעדיפות, לא בחינם, אך חברות עם זכויות וחובות
- חברות "אחרת" חייבת להיות מספקת. הם חייבים להיות עם זכויות מספקות.
- מה קורה בהרחבות? הוא מושג שמת כי מדובר במי שיש לו מגרש ללא חברות באגודה. יש סדרה של הוראות שממ"י מפיל על הישוב שמפיל את ההרחבה.
- שיוך דירות? היום הוא במחלוקת בין ממ"י לקיבוצים, אך הוא יוצר סיכון בתוך הקיבוץ. בשונה מהתנועה המושבית שבו יחידה אחת חייבת להיות חלק מהנחלה בקיבוץ זה לא קיים.
- שיוך נכסים? אין מודל קבוע. המפעל או שייך לקיבוץ או שהוא נמכר לאחר.
אורי דייגו פיידמן, קיבוץ גת - מגיב
תהליך הקליטה בקיבוץ גת היה מצוין, ובהחלט הליך מקבל. במקרה שלי אני נשוי לבת קיבוץ גת שעזבה עם משפחתה את הקיבוץ לפני הרבה שנים.
כעובד קדמה מאוד רציתי שנתיישב באזור וקיבוץ גת היה בעדיפות. עברנו הליך קליטה ונקלטנו בקיבוץ. יש הבדל בין מי שבנה בהרחבה בקיבוץ, או כמונו שהבנייה היא כחלק מהקיבוץ. אנו מרגישים חלק מהקהילה שהיא בתוך הקיבוץ. הקליטה היא לא מסיבית, 38 משפחות ויש גם קליטה של בנים חוזרים.
היום הקיבוץ רוצה לקלוט רק על בסיס קליטה לחברות. כולל תשלום כדי ליהנות מהמניות והנכסים של היותו חבר בקיבוץ (לדוגמא מפעל פרימור).
עו"ד דודו קוכמן
פותח את הדיון לפני כלל המשתתפים ב"שולחן העגול".
פרופ' מיכאל סופר, אונ' בר אילן:
דיברו בצורה מכלילה, אך חשוב להבין שאין דין רשפון כדין דלתון. אם כי יש השתנות. תהליך ההזדקנות אולי הוקהה, אך זה לא אומר שתושבי חניתה היגרו לת"א במהלך ארוך יותר דרך ת"א הם מתיישבים ביישובי השובל העירוני-כפרי של מטרופולין ת"א.
יצירת מוקדי תעסוקה ונגישות משפיעה מאוד על תהליכי צמיחה.
ד"ר אורי וובר, מטה אשר
יש הרבה יישובים לפי מה שפרופ' שטרן אמר, שמחייבים התערבות, אך הטענה שלי היא שעדיף שהרגולטורים רק לא יפריעו. אם לא היו מפריעים היישובים היו מכפילים את האוכלוסייה ויש לכך דוגמא מצוינת.
לגבי היישובים במטה אשר יש רשימות המתנה. רק צריך לשווק אותם.
נעשה סקר בקרב תושבים שבאים, מדוע הם באים? 3 תשובות מרכזיות: חינוך, קהילה ואיכות חיים.
התוכנית האסטרטגית שמה דגש על היישוב הכפרי החדש. היא מבוססת על שלושת הגורמים במרכזיים שעלו ושאותם צריך לטפח וגם את עניין הניהול העצמי.
לגבי הקיבוצים - הם בתחילה הרגישו רגשי נחיתות והם פתחו את הקליטה להרחבות ובגלל הביקוש הם קולטים רק לחברות.
נחמיה גנות, שמאי
מזווית ראיה שלי בהרחבות במרכז הארץ, התהליך התחיל כתוצאה ממשבר בהתיישבות והיוזמה נולדה מלמטה. מה שמדבר היום במרכז הארץ זה הכסף ולא ועדות קבלה. התהליכים מתפתחים יפה בפריפריה, תהליכים קהילתיים. יש בעיה גדולה של המדינה בעניין תמ"א 35, במושבים מתמודדים עם החלטה 979. תמ"א 35 מקשה על שינויים אלו.
לאה שלם, החטיבה להתיישבות
עלו פה נושאים חשובים שכל אחד שווה מפגש. בנושא תעסוקה - יש הרבה תהליכים שמושכים את האנשים לעבור מהעיר לכפר. הם באים בגלל הקהילה, חינוך ואיכות חיים. אלו מרכיבים שהיו קודם.
עיקר שיעורי הבית עם הקהילות הוא לעזור להן שירצו להצטרף אליהם.
פרופ' עמירם גונן
מבקש להתייחס להרצאה של פרופ' אלי שטרן. מעבר למידע הרב שמוצג בעבודה יש מידע על יישובים שבו ניתוח התפלגות המשפחות שהם באותו סדר גיל, קרי שהיישוב מזדקן, כי אין אפשרויות לגידול כמו המושבות, זה בשונה מהקיבוצים והמושבים. החשיבה הזו של מילוי עד תום, הוא רעיון לא נכון מבחינת הקיימות הדמוגרפית. החשיבה הזו חזרה על עצמה עוד פעם כאשר תכננו את תמ"א 35, שבה המסר הוא לסגור ולא לפתוח. לולא המשבר של ההתיישבות, הם היו במצב דמוגרפי גרוע יותר.
דודו קוכמן
מבקש רק להעיר בעניין ועדות הקבלה שאין לכך כל קשר לכסף ולא מקבל לחלוטין את עמדתו של נחמיה גנות. מי שבא לגור בקהילה כפרית ורוצה חינוך וקהילה מעורבת, לא בונה חומות סביב ביתו בדומה לטייקונים, שזה מה שהם עושים, כי הם לא מחפשים חינוך וקהילה אלא שטח נרחב לבנות בו את בית המידות שלהם. זו לא הקהילה שאליה התכוונו בשיח שלנו.
מבקש להודות לכל משתתפי השולחן העגול, לדוברים. שיח זה חשוב להתפתחות המרחב הכפרי. חשוב לעודד שיח ומחקר על מנת להוביל את המרחב הכפרי למקומות הראויים ולא להיות מובלים למקומות אחרים ולא רצויים.
מבקש הצעות למפגש השבועי של השולחן העגול , כולל נושא מרכז ואקדמיה מארחת.
קיימת כבר הצעה אחת: "המועצה האזורית כסוכן פיתוח מקומי ואזורי"
רשם: דודו
העתק: למשתתפים ולחברי השולחן העגול
