זוג רכש נחלה במושב מאת חברת אגודה שנפטרה לאחר מכן. על פי הסכם הרכישה הותנתה העברת הנחלה באישור האגודה בהתאם לחוקיה ותקנונה לקבלת הזוג לחברים בה. המושב דרש מהזוג לשלם דמי כניסה סך 50,000 ₪ כתנאי לקבלתם אף על פי שתקנון האגודה שהיה קיים באותה עת חייב כל חבר לשלם בכניסתו סך שך 0.250 ל"י.
האם היה המושב מוסמך לגבות סכום הגבוה מכך?
ממש לאחרונה (22.5.17) יצא פסק דין* אשר עסק במקרה הנ"ל ומפאת חשיבות הדברים, הרלוונטיות וההשלכות בחרתי לסקור בפניכם, בקצרה, את תוצאותיו. בית המשפט הנכבד, מפי כבוד הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין, קבע כי התקנון הוא שמציג את תנאי החברות באגודה שיתופית וכשמבקש חבר להתקבל לאגודה השיתופית נראה סביר לדרוש כי יעיין בתקנון האגודה טרם רכישת הנכס. לדעת בית המשפט אם התקנון אינו מפנה, בסעיף כלשהו, להחלטות האסיפה, אין סיבה שהחבר יבחן החלטות אלה.
במקרה הנוכחי הסעיף הדן בגביית דמי הכניסה בתקנון האגודה אינו מפנה להחלטות האסיפה ואין בו אינדיקציה כי ניתן לשנותן לכן, הגיוני שאדם המבקש לרכוש נכס ואינו מוצא הפנייה בתקנון יחשוב לתומו כי לא חל שינוי בדרישה.
לדעת בית המשפט הנכבד סביר לדרוש מהאגודה, אם היא רוצה להתחיל מחדש לגבות דמי כניסה, לשנות את תקנונה (אשר במקרה הנוכחי היה משנת 1953) הן ביחס לגובה דמי הכניסה, הן ביחס למנגנון שיטפל בשינוי גובה דמי הכניסה, הן בשערוך דמי הכניסה והצמדתם למדד כזה או אחר והן לסוג האנשים מהם תגבה דמי הכניסה (במקרה הנוכחי החריגו בנים ממשיכים ובני זןג). בית המשפט הנכבד מסביר כי לא מדובר בשוני טכני בלבד, שכן האסיפה היא זו המאשרת גם את התקנון, אולם לשם שינוי התקנון נדרשת נוכחות של רוב מיוחד של החברים או נוכחות רגילה באספה נדחית והתיקון צריך להירשם אצל רשם האגודות השיתופיות. מטעמים עיקריים אלו בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי על המושב להשיב לתובעים את סכום דמי הכניסה ששילמו.
בנוסף במסגרת התביעה דרש הזוג להשיב לו גם את התשלום עבור מיונים במכון פיל"ת. בית המשפט הנכבד קיבל את טענת המושב בעניין זה כי הדבר נעשה בהתאם לסעיף 2 להחלטה 1064 של מועצת ישראל לפיה יידרשו מועמדים לחברות להמציא חוות דעת מקצועית של מכון אליו יופנו למעט כשמדובר בבן ממשיך ובבן זוג. בית המשפט דן בהבחנה בין בן ממשיך לבין מי שמתקבל מבחוץ לתוך האגודה ודוחה את תביעת התובעים להשבת התשלום למכון המיון (בין היתר קובע בית המשפט הנכבד כי מעמדו של בן ממשיך אינו כמעמד אדם זר וכי הדבר מאפשר למי שנכלל בהגדרת בן ממשיך להתקבל לאגודה ובכך להמשיך את דרכם של הוריו).
תא"מ (שלום)(ב"ש) 60761-03-15 שאול ואח' נ' סגולה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 22/05/17
* * המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
