בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה וקבע כי התוצאה לפיה מכסת הביצים אינה חלק מן העיזבון הואיל והועברה לבן הממשיך, מנוגדת לדין ולהלכה לפיה מכסת ביצים היא זכות עצמאית אשר אינה "הולכת אחרי הנחלה".
בית המשפט המחוזי דן בשני ערעורים של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיות שונות הנוגעות לעיזבון וחלוקתו בין היורשים, אך נתמקד בסוגיה מעניינת המתייחסת למכסת ביצים שהייתה קיימת בנחלה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי העברת מכסת הביצים לבן הממשיך נעשתה כדין ולכן אינה חלק מהעיזבון של האם המנוחה.
בערכאת הערעור של בית המשפט המחוזי עמדה השאלה האם מכסת הביצים "הולכת אחר הנחלה" ואזי היא שייכת לבן הממשיך, או שמא מדובר בזכות עצמאית, אשר דינה להיכלל בנכסי העיזבון, בשים-לב לעובדה, כי ההורים המנוחים לא הותירו אחריהם צוואה.
בית המשפט המחוזי קובע כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפיה "החתימה על גבי מסמך העברת מכסת הביצים, אינה חתימת המנוחה", היא קביעה עובדתית, שבה אומצה חוות-דעתה של המומחית, אשר מונתה מטעם בית המשפט.
בית המשפט מדגיש כ קיימת פסיקה עקבית של בית המשפט עליון שקובע שכאשר ממנה בית-המשפט מומחה מטעמו, ייטה הוא לאמץ את חוות-דעתו של המומחה, אשר מינה.
כן נקבע בפסיקה, כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב במסקנות שקבע מומחה שהתמנה על-ידי הערכאה הדיונית על מנת לקבל נתונים מקצועיים הדרושים לצורך ההכרעה בדיון, ובוודאי הוא כך, שעה שהערכאה הדיונית התרשמה, כי "עדותה של המומחית הותירה רושם מקצועי ומהימן".
בית המשפט מתייחס לפסיקה קודמת הקובעת כי:
"בכל הנוגע למכסת הביצים, בהתאם להלכה הפסוקה, מדובר בזכות בעלת מעמד עצמאי ונפרד מהמשק, ואין היא מהווה זכות הנכרכת אחר הנחלה שבתחומה היא משמשת אמצעי ייצור (בע"מ 4937/11 עמרם נ' עמרם [פורסם בנבו] (2.7.2012))".
בנוסף מתייחס בית המשפט לסעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול הקובע:
(א) מכסה אישית ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, בין בעל מכסה אישית אחד למשנהו בלבד.
בית המשפט אף מצטט פסיקה נוספת ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 318)
שבה מודגש כי המחוקק קבע איסור על מכירה רצונית של חלק מהנחלה ועל פיצול הנחלה בין יורשים, ובשונה בעניין מכסת הביצים, סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול מתיר מפורשות העברה שלה בנפרד מהמשק בהתקיים תנאים מסוימים.
משמעות הדבר כי איסור פיצול הנחלה אינו מכליל את מכסת הביצים והיא אינה חלק בלתי נפרד מהנחלה.
לפיכך מגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי מכסת הביצים היא זכות כלכלית נפרדת השייכת לעיזבון ואינה חלק מהנחלה בעת ההורשה של הנחלה לבן הממשיך.
חשוב אם כן ואף רצוי לכתוב צוואה הדדית של בעלי הזכויות בנחלה שבה הם יבטאו את רצונם בעניין חלוקת נכסיהם לאחר לכתם והדבר יבטיח כי כוונתם תוגשם.
יש להיעזר בכתיבת הצוואה באנשי מקצוע שזה תחום התמחותם גם בהתלבטות לגבי רצונות המורישים וגם לגבי הדרך לביצוע והדבר עשוי לחסוך גם עוגמת נפש וגם משאבים כלכליים.
עמ"ש(חיפה) 37202-02-20, עמ"ש 39196-02-20 א' ת' ואח׳ נ' ד' ת' ואח'', פס״ד מיום
